Yearly Archives: 2019

הטכניון מברך את בוגרי מחזור צ’ (תשע”ט) ומאחל ל-1,843 הבוגרים והבוגרות הצלחה רבה בהמשך דרכם. ברוכים הבאים למשפחת בוגרי הטכניון!

טקס חלוקת התעודות יתקיים היום,יום חמישי 27.6.19 בשעה 18:30 , בלב הקמפוס ויועבר בשידור חי בעמוד הפייסבוק של הטכניון.

חוקרים בפקולטה לביולוגיה בטכניון גילו מבנה גאומטרי חדש: הסליל הנטוי. במחקר שהתפרסם בכתב העת PNAS פענחה קבוצת המחקר את פעולתו של הדינמין – חלבון מרכזי בתהליך ספיגת המזון בתא

פרופ’-משנה תום שמש

קבוצת מחקר מהפקולטה לביולוגיה בטכניון פענחה את הפעולה של החלבון דינמין בתהליך שמאפשר לתא לבלוע מזון. המאמר התפרסם בכתב העת של האקדמיה האמריקנית למדעים – PNAS.

תאים ביולוגיים, ממש כמו האורגניזם השלם, אינם יכולים לחיות בלי לאכול. מאחר שאין להם איבר אכילה פיתחו התאים במהלך האבולוציה טכניקה ייחודית וחכמה לבליעת מזון: אנדוציטוזה(endocytosis) . בתהליך האנדוציטוזה מופיע בקרום התא שקע שמתפתח ובולט כלפי פנים. בסוף התהליך נוצרת מהקרום בועה פנימית שבתוכה לכודים חומרי המזון. כדי להשלים את פעולת הבליעה יש צורך לגזור את צוואר הבועה ולשחרר את חומרי המזון לתוך אברונים ייעודיים בתא. גורם מרכזי בפעולת הגזירה האמורה הוא חלבון בשם דינמין. מולקולות הדינמין מתהדקות סביב צוואר השלפוחית וגוזרות אותה. כך משתחרר המזון בתוך התא.

הבעיה היא שתהליך פנימי זה קשה מאוד לחקירה, ואף שקבוצות מחקר רבות עסקו בכך, המכניקה של התהליך לא הייתה ברורה עד כה. מכאן חשיבות ההישג של חוקרי הפקולטה לביולוגיה בטכניון פרופ’-משנה תום שמש והפוסט-דוקטורנטים ד”ר אביחי קדוש וד״ר בן ילין. המודל שניסחו השלושה אומת במיקרוסקופ כוח אטומי (AFM) על ידי חוקרים באוניברסיטת ז’נבה.

פרופ’-משנה תום שמש הוא פיזיקאי בהכשרתו, ולכן הוא עוסק בעולם הביולוגיה מזווית לא שגרתית, תוך התמקדות בפיזיקה ובמכניקה של תהליכים ביולוגיים. גם הפוסט-דוקטורנט ד”ר אביחי קדוש, שהשלים את המאסטר שלו בפקולטה לפיזיקה בטכניון, עשה דרך דומה מפיזיקה לביולוגיה. “בדינמיקה של התא יש המון היבטים של עיבוד מידע, והם כמובן חשובים וקריטיים,” מסביר פרופ’-משנה שמש, “אבל אנחנו מתמקדים דווקא בהיבטים המכנים והצורניים. למעשה אנחנו מסתכלים על ‘עבודת הצווארון הכחול’ – דחיפה, משיכה ומיקום של חלבונים ומולקולות אחרות. כך עשינו לגבי המבנה הסלילי של שרשראות הדינמין בתהליך האמור.”

ד”ר אביחי קדוש (מימין) ופרופ’-משנה תום שמש

סליל הוא מוטיב חוזר במבנה של תאים חיים, החל בסליל הכפול של מולקולת הדי-אן-איי – התגלית הדרמטית של קריק, ווטסון ומוריס ווילקינס משנת 1953 – וכלה בחלבונים רבים ובשלד התא. לכן, אומרים החוקרים, אפשר להסיק שמדובר במבנה הנובע מעקרונות בסיסיים המשותפים למערכות רבות.

גם שרשראות הדינמין השותפות בתהליך האנדוציטוזה הן סליליות, והתגלית של קבוצת המחקר בטכניון קשורה להטייתו של הסליל בנקודת המגע שלו עם קרום התא. “למעשה פיתחנו מודל פיזיקלי המקשר בין הצורה של שרשרת החלבונים לבין כוחות מכניים המתפתחים במבנה. מודל זה הראה שצורת שרשרת הדינמין ויציבותה נקבעות במידה רבה על ידי זווית הנעיצה של קצות חלבון הדינמין בקרום התא. יתר על כן, באמצעות המודל הצלחנו לנבא בהצלחה את סידור המבנה החלבוני בתאים.”

בעקבות הממצאים מציגים החוקרים אובייקט גאומטרי חדש: הסליל הנטוי (the tilted helix). לדברי פרופ’-משנה שמש, “אם בעבר נוסחו מודלים של מבנים תוך-תאיים על סמך צורות גאומטריות קלאסיות, כאן קרה תהליך הפוך – הביולוגיה נתנה לנו השראה לגאומטריה, והגאומטריה הזאת אינה קלאסית ואינה צפויה.”

החוקרים גילו כי הזווית שבה ננעץ חלבון הדינמין בממברנה היא קריטית להצלחת המשימה – המשימה של חיתוך צוואר הממברנה ופירוק שרשרת הדינאמין כדי לשחרר את המזון בתוך התא. כאמור, המסקנה המתמטית אומתה באופן ניסויי במיקרוסקופ כוח אטומי. אף שהמחקר התמקד במולקולות הדינמין, החוקרים מעריכים כי השיקולים שהביאו למודל הסליל הנטוי הם אוניברסליים, והבנתם תוביל להסבר של תופעות רבות בתא.

למאמר המלא ב-PNAS  לחצו כאן

סליל הדינמין בתמונות מיקרוסקופ אלקטרונים. לפני הוספת מולקולות GTP המספקות אנרגיה למערכת, לדינאמין צורה של סליל רגיל (a). לאחר הוספת המולקולות GTP, זווית הנעיצה של חלבון משתנה, והחלבון נוטה ונשבר לחלקים בעלי צורה של סליל נטוי (b).

סטודנטים בפקולטה להנדסת חשמל בטכניון פיתחו מערכת זולה ופשוטה למניעת שכחת ילדים ברכב

מפתחי המערכת הסטודנטים אדם ברחק (מימין) ואסף יצחק

לכבוד הקיץ שהחל באופן רשמי ביום שישי האחרון (21 ביוני) פותחה בטכניון מערכת מתקדמת למניעת שכחת ילדים ברכב. את המערכת, המבוססת על טכנולוגיה של  למידה חישובית, פיתחו הסטודנטים אדם ברחק ואסף יצחק מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי. ייחודה של המערכת הוא בשילוב של כמה יתרונות שקשה למצוא במערכות קיימות: נוחות שימוש, פשטות התקנה, אמינות גבוהה ומחיר נמוך.

שכחת ילדים ברכב, שאת תוצאותיה הטרגיות כולנו מכירים, היא טעות אנוש שמעסיקה כבר שנים חוקרים ומהנדסים המבקשים לספק לה פתרון טכנולוגי. עם זאת, הפתרונות השונים שהוצעו עד היום, לדוגמה ניטור רציף של המשקל המונח על מושב הרכב, אינם מספקים. “שאלנו את עצמנו,” מספר ברחק, “כיצד יתכן שעד היום לא הוצע שום פתרון טכנולוגי אפקטיבי לבעיה הפשוטה הזאת, והגענו למסקנה שצריך לשנות כיוון וללכת על קונספט חדש: חיישן תרמי מתקדם וזול, המעביר את הנתונים למערכת לומדת המנתחת אותם ומקבלת החלטות מהירות ונכונות.”

ואכן, המערכת שפיתחו השניים בהנחייתם של איל טייטלר ודותן שמבי מבוססת על חיישן תרמי, פשוט וזול יחסית, המותקן מול כיסא התינוק שבמושב האחורי. החיישן התרמי מייצר תמונה של הילד ומעביר את הנתונים למחשב זעיר וזול(Raspberry Pi) , המעבד את המידע באלגוריתם של בינה מלאכותית ומעביר התראה. זאת תוך שקלול של משתנים נוספים, שנועדו למנוע התראות שווא.

המערכת מפעילה רצף התרעות במעגל שהולך ומתרחב,  בהתאם לזמן שחלף ולטמפרטורה השוררת ברכב: הדלקה של נורת חיווי ואחריה צפצוף אזהרה ובמידת הצורך שליחה של מסרונים במעגל הודעות הולך ומתרחב. מעגל זה כולל גורמי הצלה שבכוחם להשתלט על הרכב מרחוק ולפתוח דלתות וחלונות.

המערכת, כאמור, קלה להתקנה – פשוט מניחים את החיישן על גב המושב הקדמי עם הפנים אחורה, ומחברים אותו לשקע המצת – וקלה להעברה ממכונית למכונית. המערכת מנטרת את כל המושב האחורי ואינה מצריכה כיסא בטיחות מיוחד. בנוסף, היא זולה יחסית וכמעט אינה יוצרת התראות שווא. מבחינת הסטודנטים, התגמול העיקרי על מאמץ הפיתוח הוא ההערכה שהמערכת תצמצם באופן דרסטי את התופעה המסוכנת של שכחת ילדים ברכב.

המערכת המותקנת ברכב

המערכת מותקנת ברכב מול כיסא הילד

סטודנט בפקולטה למדעי המחשב בטכניון הציג היום פרצת אבטחה בממשק בין העוזרות הקוליות של מיקרוסופט ואמזון

הסטודנט יובל רון

לפני כשנה חשפו סטודנטים בטכניון פרצת אבטחה בקורטנה, העוזרת האישית הווירטואלית של מיקרוסופט. המתקפה שפיתחו הסטודנטים הייתה חסרת תקדים בכך שהשתמשה בממשק קולי כדי לעקוף מנגנוני אבטחה. בשל חשיבות התגלית הוצגה הפרצה ב-Black Hat, אחד מכנסי ההאקינג החשובים בעולם, לאחר שמיקרוסופט תיקנה אותה על סמך המידע שקיבלה מהטכניון.

את המתקפה על קורטנה יצרו יובל רון ורון מרקוביץ, סטודנטים בפקולטה למדעי המחשב, בהנחיית עמיחי שולמן ופרופ’ אלי ביהם, ראש מרכז המחקר לאבטחת סייבר ע”ש הירושי פוג’יווארה בטכניון, ובסיוע טל בארי.

לאחרונה גילו יובל רון ועמיחי שולמן פרצה חדשה הקשורה לשיתוף הפעולה הייחודי בין החברות מיקרוסופט ואמזון. לדברי שולמן, “שתי החברות יצרו ממשק בין קורטנה של מיקרוסופט לסייעת הקולית של אמזון, אלכסה. הממשק נועד בעיקר לאפשר למשתמשי ווינדוס לקנות באמזון עם פקודות קוליות באמצעות אלכסה. הבעיה היא שהממשק עצמו יצר נקודות המועדות לפורענות, וכפי שהראינו, הוא מאפשר להיכנס דרך קורטנה לאלכסה ושם, מחשבונות של משתמשי אלכסה, לבצע תרומות בגובה אלפי דולרים לגופים על פי בחירתנו. כל זאת כאשר המחשב האישי של המשתמש נעול. הסכנה, כמובן, היא שאנשים ‘יתרמו’ לגופים השייכים להם.”

המנחה עמיחי שולמן

לדברי יובל רון, כיום סטודנט לתואר שני בפקולטה, “בעיה נוספת שמצאנו הייתה בשלב ההתחברות בין קורטנה לאלכסה, התחברות שביצענו באמצעות פתיחת חלון דמוי דפדפן על גבי מסך הנעילה. תוקף עם גישה פיזית למחשב עלול היה לנצל את חלון ההתחברות כדי לגלוש לאתרים לא מאובטחים או כדי להתחבר לחשבונות המשתמש (פייסבוק, למשל) בעזרת זיכרון המטמון של הדפדפן.”

שוב דיווחו החוקרים למיקרוסופט על הבעיה, ושוב הודיעה להם החברה שהפירצה תוקנה. במקביל, החליטה מיקרוסופט לחסום באופן כמעט גורף פעולות של קורטנה במחשב נעול, אולם רון ושולמן המשיכו לבדוק את קורטנה וגילו שבאמצעות זריזות ידיים אפשר לעקוף את המחסומים שהציבה מיקרוסופט ולהמשיך לנצל את החיבור של קורטנה לפלטרפורמות שונות כגון ספוטיפיי. “כאמור, החיבור בין קורטנה לפלטפורמות אחרות מגדיל את הפוטנציאל לפריצה, וכפי שהראינו – אפשר לנצל את הפוטנציאל הזה.”

הפירצה תוצג מחר  יום שני, 24 ביוני, במסגרת הרצאתם של השניים באירוע BSidesTLV המתקיים במסגרת שבוע הסייבר. ההרצאה תתקיים בשעה 10:25 בבוקר באולם בר שירה באוניברסיטת תל אביב. כותרת ההרצאה: Alexa and Cortana in Windowsland.

צילום מסך של החולשה (אלכסה פועלת על גבי מסך הנעילה של Windows 10)

לסרטון המציג את החולשה

עשרות פרסים הוענקו לחוקרים מצטיינים בטכניון בטקס חגיגי שנערך במסגרת אירועי הקורטוריון

מקבלי מענקי ERC, מימין לשמאל: פרופ”ח רונן טלמון, ד”ר יובל פילמוס, ד”ר יואב שכטמן, פרופ’ שולמית לבנברג, פרופ’ כנרת קרן, פרופ’ אורן כהן, פרופ’ עמית מלר ונשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא

במסגרת מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים, קיים הטכניון טקס חגיגי של הענקת פרסים. את הטקס הנחה פרופ’ סטיבן פרנקל מהפקולטה להנדסת מכונות, שאמר: “היום אנו מחלקים פרסים על הצטיינות בהוראה, במחקר ובחדשנות וחולקים כבוד לחוקרים שקיבלו מענקים מהמועצה האירופית למחקר – ERC. אנו אסירי תודה לאנשים, למשפחות, לקרנות ולארגונים המממנים את הפרסים. עבורנו זוהי הזדמנות להוקיר מצוינות ולטפח מחקרים מעולים שיסייעו בהתמודדות עם אתגרי החיים המודרניים ויקדמו את המדע ואת הטכנולוגיה.”

בשם מקבלי הפרסים דיברה פרופ”ח מירלה בן-חן מהפקולטה למדעי המחשב, שאמרה: “אנחנו קצה הקרחון של המחקר. מחקרים אינם עבודה של חוקר בודד אלא תוצאה של שיתוף פעולה הדוק וממושך. אני מודה לתורמים הנדיבים, התומכים במחקר ובפיתוח של רעיונות חדשים, וגם לשאר האנשים שבלעדיהם המחקר שלנו לא היה אפשרי: הסטודנטים לתארים מתקדמים, שעושים את רוב העבודה בפועל; מנהלי המעבדה ושאר הגורמים הטכניים; והאנשים ששומרים על שפיותנו ומזכירים לנו שיש חיים מחוץ למעבדה – בני ובנות הזוג, המשפחה והחברים.”

השנה ניתן לראשונה פרס קרן מאורברגר לפיתוח טכנולוגיות למען מדינות מתפתחות. הפרס נועד להדק את הקשרים האקדמיים ואת חילופי המידע בין חוקרים בישראל ובאפריקה ולרתום טכנולוגיות חדשות לטובת האנושות, והוא פתוח לחוקרים מהטכניון ומאוניברסיטאות נוספות בישראל.

פרופ’ אמריטוס אורי שמיר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון עמד בראש ועדת ההערכה המקצועית שמסרה את המלצותיה לוועדה המנהלת של הקרן. הוא אמר כי לוועדה הגיעו שמונה הצעות, שמתוכן נבחרו שתי קבוצות מחקר: מהטכניון – פרופ’ יהודה עגנון, פרופ”ח מרק טלסניק וד”ר גיא רמון. מאוניברסיטת בן גוריון – פרופ’ יורם אורן, פרופ’ זאב רונן ופרופ’ ג’ק גילרון.

ג’ונתן יאך, המשמש נאמן בקרן, אמר כי “טכנולוגיה והייטק הם דברים נפלאים, הבעיה היא שהם מתפלגים באופן לא צודק ולא שוויוני. אלה משאבים שאינם נגישים לחלק ניכר מהאנושות. סבא שלנו, מוריס מאורברגר, ייסד את הקרן כדי לשבור את ההתפלגות הזאת ולהנגיש את פירות הטכנולוגיה לאנשים שאינם נהנים ממנה בדרך כלל. כאמור, זו השנה הראשונה שהפרס ניתן, ובשנה הזאת התמקדנו בנושא המים. מים הם משאב חיוני, וכפי שאמרה הביולוגית סילביה ארל: ‘יתכנו מים ללא חיים, אך לא יתכנו חיים ללא מים’.”

סגן הנשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ בועז גולני הודה לג’ונתן יאך, לסטיבן סיידן ולרנה קרניול על היותם “דור ההמשך של ידידי הטכניון”.

פרס קופר להצטיינות במחקר הוענק לפרופ’ שאול מרקוביץ מהפקולטה למדעי המחשב על פיתוח מתודולוגיה חדשה לעיבוד אוטומטי של שפות טבעיות.

פרס דיאן שרמן להמצאות רפואיות המועילות לאנושות הוענק לפרופ’ ג’קי שילר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט על תרומתה להבנת הדינמיקה של יחידות החישוב הבסיסיות במוח.

פרס נורמן סיידן למצוינות אקדמית הוענק לפרופ”ח גיא ברטל מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש אנדרו וארנה ויטרבי על פיתוח “קיפודי אור” ננומטריים הסוללים דרך ליישומים חדשים בעיבוד מידע, בהעברתו ובאחסונו. סטיבן, בנו של נורמן סיידן, סיפר כי הפרס נוסד לכבוד יום הולדתו ה-90 של אביו ואמר כי “לצערי נבצר מאבא להגיע השנה לטקס, אבל חשוב לנו לציין כי הטכניון היה ועודנו חלק מרכזי בחייו.”

פרס הנרי טאוב למצוינות אקדמית ניתן לפרופ’ אפרת ליפשיץ מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך על הישגיה בפיתוח מוליכים-למחצה ננומטריים וחומרים מגנטיים לרבות בארות קוונטיות וננו-גבישים מוליכים-למחצה; לפרופ’ עודד בז’ה מהפקולטה לביולוגיה על גילוי משפחה חדשה של רודוספינים – חלבוני חישת אור; לפרופ”ח מירלה בן-חן מהפקולטה למדעי המחשב על הישגים בייצוג אלגברי של מידע גאומטרי, לפרופ”ח אלכס לישנסקי מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון על תרומתו התאורטית להבנת התנועה של שחיינים ננומטריים מלאכותיים; לפרופ”ח דן מרדכי מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים על הישגיו בחישובים הקשורים בננו-קריסטלים; ולפרופ”ח מיטל לנדאו מהפקולטה לביולוגיה על גילוי מנגנון התקיפה של החיידק האלים “סטפילוקוק זהוב”.

פרס עוזי ומיכל הלוי לחדשנות הנדסית יישומית ניתן לד”ר יואב שכטמן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית על עבודתו בנושא High Throughput Three-Dimensional Multicolor Localization. מענקי מחקר מקרן עוזי ומיכל הלוי למחקר הנדסי, יישומי וחדשני ניתנו לד”ר אמיר גת מהפקולטה להנדסת מכונות על העבודה Etafoils – Morphing airfoil skins  ולפרופ”ח גלעד יוסיפון על טכנולוגיה חדשנית לאנליזה של דגימת זרע ולסינון של תאי זרע חיים.

פרס הילדה והרשל ריץ’ לחדשנות ניתן לפרופ’ אסף שוסטר ומר איליה קולצ’ינסקי מהפקולטה למדעי המחשב, לפרופ’ גרשון אלבר ולפאדי מצארווי מהפקולטה למדעי המחשב, לד”ר שי ברלין מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, לפרופ’ חוסאם חאיק ומר מוחמד חטיב מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון, ולד”ר מיכל רהט מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט. רנה קרניול, בתם של הילדה והרשל ריץ’, סיפרה כי הפרס נוסד על ידי אביה הרשל בשנת 1991 כדי לעודד מחקר יישומי שיוביל לפטנטים ולתמלוגים שיסייעו לטכניון לממן את פעילותו המחקרית. ב-1995, ציינה רנה, קיבל את הפרס פרופ’ פרץ לביא, וגם הנשיא הנכנס פרופ’ אורי סיון הוא חתן הפרס.

בטקס צוינו הזוכים במענקי ERC מטעם המועצה האירופית למחקר: פרופ’ יואב שכנר ופרופ”ח רונן טלמון מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, פרופ’ אשרף בריק מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך, ד”ר יובל פילמוס מהפקולטה למדעי המחשב, ד”ר יואב שכטמן, פרופ’ שולמית לבנברג ופרופ’ עמית מלר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית ופרופ”ח כנרת קרן ופרופ”ח אורן כהן מהפקולטה לפיזיקה.

נציג משפחת מאורברגר ג’ונתן יאך

פרופ’ שאול מרקוביץ, דורין גרין ופרופ’ חגית עטיה

פרופ’ ג’קי שילר, ג’ואל רוטמן ופרופ’ חגית עטיה

פרופ’ אפרת ליפשיץ, יונתן סוניס ופרופ’ חגית עטיה

פרופ”ח אלכס לשנסקי, יונתן סוניס ופרופ’ חגית עטיה

יונתן סוניס, פרופ”ח דן מרדכי ופרופ’ חגית עטיה

סקוט לימסטר, ד”ר יואב שכטמן ופרופ’ וויין קפלן

פול קרניול, רנה קרניול, איליה קולצ’ינסקי (בשם אסף שוסטר) ופרופ’ וויין קפלן

מוחמד חטיב, פול קרניול, רנה קרניול, פרופ’ חוסאם חאיק ופרופ’ וויין קפלן

הוריו של פאדי מצראווה עם פול קרניול, רנה קרניול ופרופ’ וויין קפלן

פרופ”ח מירלה בן חן מדברת בשם מקבלי הפרסים

מקבלי מענקי ERC, מימין לשמאל: פרופ”ח רונן טלמון, ד”ר יובל פילמוס, ד”ר יואב שכטמן, פרופ’ שולמית לבנברג, פרופ’ כנרת קרן, פרופ’ אורן כהן, פרופ’ עמית מלר ונשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא

פרופ’ אורי שמיר

מינויו אושרר על ידי קורטוריון הטכניון. פרופ’ סיון ייכנס לתפקידו ב-1 באוקטובר 2019

פרופ’ אורי סיון. צילום: ניצן זוהר, דוברות הטכניון

הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, אישרר ביום (ג’) את מינויו של פרופ’ אורי סיון לנשיא הבא של הטכניון. פרופ’ סיון, חבר סגל בפקולטה לפיזיקה, נבחר לתפקיד בפברואר האחרון על ידי ועדת האיתור לנשיא הטכניון. מאז אושר מינויו על ידי המליאה האקדמית של הסנט והוועד המנהל של הטכניון, בראשות מר גדעון פרנק.

פרופ’ סיון ייכנס לתפקידו כנשיא הטכניון ב-1 באוקטובר 2019 ויחליף את פרופ’ פרץ לביא, שיסיים תקופת כהונה בת עשור.

פרופ’ סיון, בן 64, תושב חיפה, נשוי ואב לשלושה, שירת כטייס בחיל האוויר. הוא הצטרף לסגל הפקולטה לפיזיקה בטכניון בשנת 1991 ומחזיק בקתדרה ע”ש ברטולדו באדלר. מחקריו לאורך השנים התפרשו על פני מגוון רחב של נושאים ובהם פיזיקה של מערכות קוונטיות קטנות ורתימה של ביולוגיה מולקולרית לבנייה עצמית של התקנים אלקטרוניים זעירים. בשנים האחרונות הוא מתמקד בהשפעת מבנה המים ליד משטחים ומולקולות על אינטראקציות הרלוונטיות לביולוגיה.

פרופ’ סיון מילא שורה של תפקידים בכירים בטכניון ובמדינת ישראל. בשנים 2010-2005 הוא הקים וניהל את מכון ראסל ברי למחקר בננוטכנולוגיה בטכניון (RBNI). בשנתיים האחרונות הקים פרופ׳ סיון את ועדת ההיגוי הלאומית המייעצת לות”ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב במועצה להשכלה גבוהה) בנושאי מדע וטכנולוגיה קוונטיים ועמד בראשה. ועדה זו התוותה את התוכנית האקדמית הלאומית בתחום זה, שאומצה על ידי ות״ת ויצאה לדרך בהנהגתו של פרופ’ סיון לפני כשנה.

“אני מודה על האמון שניתן בי,” אמר פרופ’ סיון לחברי קורטוריון הטכניון. “אני ניצב על כתפי ענקים ומקווה להשכיל ולראות רחוק, גבוה ועמוק. נשיא הטכניון נושא על כתפיו אחריות עצומה לטיפוח מצוינותו של המוסד עצמו ולהצלחת הסטודנטים, הצוות המנהלי וחברי הסגל. אנו מחויבים לביטחונה ולשגשוגה הכלכלי של מדינת ישראל. אני ניצב לפניכם בענווה לנוכח האתגר: הובלת הטכניון לשיאים חדשים לקראת שנת 2024 – שנת המאה לפתיחת שעריו. הטכניון ימשיך לשמש מגדלור של פלורליזם, שוויון, יושרה, אתיקה, צדק חברתי, דאגה לסביבה ושייכות לקהילה העולמית על בסיס ערכים אלו.”

כך אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, שיסיים באוקטובר 2019 כהונה בת עשור בתפקיד, בסקירתו השנתית למושב הקורטוריון – חבר הנאמנים של הטכניון. בנוסף, גייס הטכניון בעשור האחרון תרומות בסך של כמעט מיליארד דולר – צמיחה של 47%

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, שיסיים בחודש אוקטובר כהונה בת 10 שנים, שתחילתה ב-1 באוקטובר 2009 הציג את אבני הדרך וההישגים שרשם הטכניון בתקופה זו.

מימין לשמאל : יו”ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק, נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ויו”ר הקורטוריון לורנס (לארי) ג’קייר. צילום : רמי שלוש, דוברות הטכניון

סגל חדש –  263חברי סגל חדשים (כמעט מחצית מסך חברי הסגל) הצטרפו לטכניון בעשר השנים האחרונות

“חברי סגל מעולים הם הנכס החשוב ביותר של כל אוניברסיטה,” אמר פרופ’ לביא, “איכות הטכניון ומעמדו נקבעים בראש ובראשונה על ידי איכות חוקריו. בטכניון יש היום 566 חברי סגל, אחרי שגייסנו 263 חברי סגל חדשים, פירוש הדבר הוא טכניון חדש, טכניון צעיר ונמרץ. חברי הסגל שלנו מעולים, הם המשאב החשוב ביותר שלנו, ועליו אנו לא מתפשרים.” לגידול במספר חברי הסגל, רובם צעירים, נלוותה עלייה של מאות אחוזים במספר הפרסומים בכתבי העת המדעיים המובילים בעולם Nature ו-  Science(מ-13 פרסומים ב-2009 ל-56 ב-2018), בשיפור בדירוג הבינלאומי של הטכניון ובצמיחה משמעותית במענקי המחקר הניתנים לחוקרי הטכניון. חוקרי הטכניון גם זכו בעשור האחרון בפרסים רבים כולל פרס הנובל בכימיה שהוענק לפרופ’-מחקר דן שכטמן ב- 2011.

תשתיות – תנופת פיתוח בקמפוס

תנופת הפיתוח בקמפוס הטכניון ניכרת לעין. היא כוללת בניית מרכז ספורט חדש, בניינים חדשים ומרכזי מחקר, 11 מבני מעונות נבנו בקמפוס בעשור החולף ונוספו 900 פתרונות דיור חדשים, עשרות כיתות חודשו ונבנו, 250 מעבדות חדשות, אולמות לימוד ומרחבים ייעודיים לפעילויות חברה, תרבות וספורט. כיום נמצאות בעיצומן העבודות על כפר הסטודנטים ‘מגדלי ברושים’, אולם ספורט חדש ועל שער הכניסה הראשי לטכניון ע”ש סוזאן ודייויד ווילשטיין. בהמשך יוקמו המרכז לחקר הסרטן ליד הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, מעונות חדשים לסטודנטים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, הבניין ע”ש זיסאפל להנדסת חשמל, מרכז סגול לחומרים מרוכבים חכמים, בניין דלורו שנתרם על ידי קרן אדליס למחקר במדעי החיים, רפואה והנדסה, ומכלול המעונות בהדר. “ההשקעה העצומה בבניית מעונות לסטודנטים ובחידוש המעונות הקיימים הובילה לכך שהטכניון הוא המוסד האקדמי המוביל בארץ במספר פתרונות הדיור (מיטות) שהוא מעמיד לסטודנטים שלו,” אמר פרופ’ לביא.

איכות ההוראה

הישג נוסף הוא שיפור משמעותי באיכות ההוראה ובאווירת הלימודים בטכניון. תחת הנהגתו של פרופ’ לביא הוקמה ועדה לבחינת מבנה הלימודים והעומס הלימודי בטכניון, שבראשה עמד פרופ’ יכין כהן מהפקולטה להנדסה כימית. המלצות הוועדה, שאושרו על ידי הסנט ויושמו בשיתוף עם אגודת הסטודנטים בטכניון (אס”ט), כללו שינויים רבים שהובילו לשיפור ההוראה בטכניון. בנוסף לכך הנהיג פרופ’ לביא בשנת 2012 את “פרס ינאי למצוינות בחינוך האקדמי” מתרומה נדיבה של בוגר הטכניון משה ינאי. הפרס, הניתן כאות הוקרה והערכה לחברי הסגל האקדמי המהווים דוגמה בתרומתם המתמשכת להוראה וללמידה, כבר הפך לשם נרדף למצוינות ולחדשנות בהוראה בטכניון, והוענק עד היום לעשרות חברי סגל ולשלוש פקולטות. כל אלה הובילו לשיפור דרמטי במדד ההוראה ועל פי סקרי התאחדות הסטודנטים הארצית, הטכניון הוא אוניברסיטת המחקר המובילה בישראל ברמת ההוראה ובאווירת הלימודים בקמפוס בשלוש השנים האחרונות.

דמוגרפיה

בעשור האחרון, הפכה אוכלוסיית הסטודנטים בקמפוס מגוונת יותר זאת על רקע גידול משמעותי במספרה וקליטת אוכלוסיות חדשות לקמפוס (כמו סטודנטים חרדים, סטודנטים מהמגזר הערבי וסטודנטים בני הקהילה האתיופית). נרשמה גם עלייה של 20% במספר הסטודנטים לתארים מתקדמים (מאסטר ודוקטור). בשנים האחרונות נרשם גם גידול במספר הסטודנטיות לתואר ראשון אשר מהוות כיום  39% מכלל הסטודנטים. עם זאת, אמר פרופ’ לביא, “עלינו להמשיך לחתור ליעד של שוויון מספרי בין גברים ונשים. זהו תהליך איטי אך הוא מתרחש, ואני שמח לציין כי בקרוב נחגוג אירוע היסטורי, עם מינויה של האישה הראשונה לתפקיד יו”ר אגודת הסטודנטים בטכניון.”

נוסף לסטודנטים מן המניין בקמפוס בחיפה, ומאות סטודנטים בקמפוסים הבינלאומיים של הטכניון בסין ובארצות הברית, הזכיר פרופ’ לביא את עשרות אלפי הסטודנטים הרבים ברחבי העולם–שנרשמו לקורסי ה-MOOC של הטכניון. מדובר בקורסים מקוונים פתוחים מרובי משתתפים הפתוחים לתלמידים מהעולם כולו.

גלובליזציה

במישור הגלובלי הובילה הנהלת הטכניון תחת הנהגתו של פרופ’ לביא שורה של צעדים דרמטיים שנועדו לבסס את מעמדו המוביל של הטכניון בעולם ולהדק את קשריו עם אוניברסיטאות וגופים אחרים בחו”ל. בשנת 2017 נחנכו שני הקמפוסים של הטכניון בחו”ל: מכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו יורק ומכון טכניון-גואנגדונג בסין. הטכניון העמיק את חותמו הבינלאומי גם באמצעות הסכמים לשיתוף פעולה אקדמי עם אוניברסיטאות מובילות בעולם והצטרף לרשת האוניברסיטאות היוקרתית יורוטק בה שותפות שש האוניברסיטאות הטכנולוגיות המובילות באירופה. גם בית הספר הבינלאומי בטכניון, המכשיר סטודנטים ממדינות רבות, הרחיב מאוד את פעילותו ומספר הסטודנטים בו עלה
מ-100 סטודנטים ב-2009 לכמעט 1,000 כיום.

תודה לידידים

נשיא הטכניון ציין כי צמיחתו המרשימה של הטכניון לא היתה אפשרית ללא הפעילות הנמרצת של אגודות הידידים של הטכניון ברחבי העולם. במאמץ משותף של הטכניון ואגודות אלה לגיוס משאבים גויסו בעשור האחרון מאות מיליוני דולרים – צמיחה של 47% בכספי התרומות. “רק בסוף השבוע האחרון דיווחנו על תרומת האחים זהר ויהודה זיסאפל לבניית בניין נוסף לפקולטה להנדסת חשמל ותרומות מצטברות של כמעט 100 מיליון דולר יגיעו עד סוף יולי. סיוע זה הכרחי לתפקודו ולשמירה על מעמדו של הטכניון בחזית האקדמיה העולמית, בין השאר בגיוס חברי סגל חדשים מהטובים ביותר. כאמור, ההון האנושי הוא המשאב החשוב ביותר שלנו, ועליו איננו מתפשרים.”

פרופ’ לביא הודה ליו”ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק ויו”ר הקורטוריון לורנס (לארי) ג’קייר, וכן לכל חברי ההנהלה והדיקנים הכלל טכניוניים שליוו אותו בעשר שנות כהונתו.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא: “מחקריו של ד”ר זיו מספקים לנו הצצה לקופסה השחורה שהיא המוח”

ד”ר יניב זיו מקבל את הפרס מידי פרופ’ פרץ לביא. משמאל: נציגת קרן אדליס רבקה בוכריס

פרס אדליס לחקר המוח לשנת 2019 ניתן השבוע בטכניון לד”ר יניב זיו מהמחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן. הפרס ניתן לד”ר זיו בטקס שהתקיים במסגרת מושב הקורטוריון – חבר הנאמנים של הטכניון – במעמד נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ונאמני קרן אדליס גב’ רבקה בוכריס ומר סטנלי בוכריס.

נשיא הטכניון הודה לנציגי קרן אדליס על הסיוע העצום שמספקת הקרן למחקר המוח בישראל ועל התרומה הנדיבה שהעניקה לטכניון לטובת הקמתו של מרכז אנדרה דלורו למדעי החיים, הרפואה וההנדסה. הוא אמר כי “המוח, במידה רבה, הוא עדיין קופסה שחורה, ומחקרים כמו אלה של ד”ר יניב זיו מספקים לנו הצצה לאותה קופסה. הטקס הזה הוא הזדמנות לברך לא רק את חתן הפרס אלא גם את המנחה שלו בדוקטורט, פרופ’ מיכל שוורץ, כלת פרס א.מ.ת לשנת 2019 במדעי החיים. פרופ’ שוורץ הנחתה בדוקטורט גם את כלת פרס אדליס לשנת 2017, פרופ’ אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, והלקח הוא שחשוב לדעת לבחור את המנחה הנכון.”

נציגת קרן אדליס רבקה בוכריס אמרה כי “עתידה של ישראל תלוי בצעיריה, שכן הנוער של היום הוא שיבנה את העולם של מחר. לכן חשוב לעודד צעירים לשאול, ללמוד, להפגין סקרנות ולהרחיב את הדמיון. קרן אדליס פועלת לעידוד צעירים ללמוד באוניברסיטאות הישראליות המעולות אצל הפרופסורים הטובים ביותר. רק כך נוכל להרחיב את מעגלי המצוינות הנחוצים לישראל.”

ד”ר זיו הודה לוועדת הפרס על הבחירה בו והציג את המחקר המתנהל במעבדתו. “הננו מה שאנחנו זוכרים,” אמר. “המחשבות שלנו בהווה, ותחושת העצמי שלנו, מבוססות במידה רבה על הזיכרון של חוויות העבר. המחקר שלי מתמקד בשאלה כיצד הזיכרון ארוך הטווח מקודד ומאוחסן במוח, וליתר דיוק – כיצד המוח, המאופיין בשינוי מתמיד, מצליח לגבש ולשמר זיכרון יציב. התשובה שלנו קשורה ביצירה של מבנים ויחסים יציבים בתוך דפוסי הפעילות הדינמיים של תאי העצב במוח.”

ד”ר יניב זיו

מחקריו של ד”ר זיו מתמקדים במנגנוני הקידוד העצביים בהיפוקמפוס ובאזורים הסמוכים לו בקליפת המוח, הקשורים בזיכרון ארוך הטווח ובהשפעה של הפרעות פסיכיאטריות ודגנרטיביות על הזיכרון. הטכנולוגיה שפיתח מבוססת על שילוב של שיטות שונות ובהן דימות אופטי, מיקרוסקופיית פלורסנט ושימוש בסמנים אופטוגנטיים ה”נדלקים” כאשר הנוירון מופעל.

ד”ר זיו השלים תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטה העברית ודוקטורט בנוירוביולוגיה במכון ויצמן. ב-2014, לאחר פוסט-דוקטורט במחלקה לביולוגיה באוניברסיטת סטנפורד, הוא הצטרף כחבר סגל למחלקה לנוירוביולוגיה במכון ויצמן. על מחקריו זכה ד”ר זיו בפרסים, מלגות ומענקים רבים ובהם פרס משפחת סירצקי על הישגים בתחום חקר המוח, פרס אוטו שוורץ, מלגת קרן רוטשילד לפוסט-דוקטורנטים, המלגה הגלובלית

ע”ש עזריאלי מטעם המכון הקנדי למחקר מתקדם ומענק ERC מטעם המועצה האירופית למחקר. ד”ר יניב זיו נשוי לד”ר מיכל זיו, פסיכולוגית קלינית, ואב לשלושה ילדים – רומי, נעה ואיתמר.

את הטקס הנחתה פרופ’ נעמה ברנר מהפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בטכניון. היא ציינה כי טקס פרס אדליס הפך למסורת בטכניון והודתה לקרן אדליס על תמיכתה, המאפשרת שיתופי פעולה חיוניים בין הטכניון לאוניברסיטת בן גוריון בתחום האנרגיה המתחדשת ובין הטכניון למכון ויצמן בחקר המוח.

השנה כללה ועדת הפרס את החוקרים הבאים: ד”ר גל איפרגן, פרופ’ משה בר, פרופ’ אילנה גוזס, פרופ’ אילון ועדיה, פרופ’ ג’קי שילר, פרופ’ נועם זיו, פרופ’ רפי מלאך ופרופ’ מיכל שוורץ – כולם חוקרי מוח מהבכירים בישראל. נציגת הוועדה, פרופ’ ג’קי שילר מהפקולטה לרפואה בטכניון, אמרה כי “גם השנה הייתה לנו עבודה קשה בבחירה בין המועמדים המעולים, ועדיין – ד”ר זיו הרשים אותנו מאוד בחדשנותו, בהישגיו וביעדיו המחקריים בטווח הארוך. מחקריו מתמקדים באחת השאלות הבסיסיות והחשובות של חקר המוח: כיצד יוצר המוח זיכרונות חדשים וכיצד הם נותרים יציבים למרות חוסר היציבות הבסיסי בתפקודם של הנוירונים. השיטות החדשניות שפיתח ד”ר זיו מאפשרות לחקור את הרשת העצבית ברזולוציה גבוהה של זמן ומרחב ולמשכי זמן ארוכים.”

פרופ’ נעמה ברנר, מנחת הטקס

“ניוטון” – להקת הזמר של הטכניון

הטכניון העניק אתמול תוארי עמית כבוד לד”ר גדעון שטיין, מרלין ויוג’ין שפירו, פרופ’ ד”ר תומס שפר, לינדה קובן, מיטשל ג’וליס ושרה ארנסון.
“התכנסנו כאן כדי להוקיר שבעה גברים ונשים אהובים ולהעניק להם תוארי עמית כבוד.” אמר נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא בטקס הענקת תוארי עמית כבוד לשנת 2019 שהתקיים אתמול בטכניון. “שרה ארנסון, עם בעלה המנוח אבי, היו חברים מסורים במשפחת הטכניון. הם סייעו לטכניון לשמר את מורשת הסביבה הבנויה; ד”ר גדעון שטיין, בוגר יוצא דופן של הפקולטה להנדסת חשמל, שמילא תפקיד מרכזי בייסוד חברת מובילאיי; מיטשל ג’וליס מלוס אנג’לס ולינדה קובן מדטרויט, המייצגים את המנהיגות העולה של אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית. בהתלהבותם המידבקת הם השיבו לתחייה את התמיכה בטכניון בקהילותיהם; מרלן ויוג’ין שפירו מפיניקס מייצגים את ידידי הטכניון המעורבים בחיי הטכניון במשך עשרות שנים. הם גילו מנהיגות פעילה בכל הרמות של אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית; וד”ר תומס שפר מאוניברסיטת לייבניץ בהנובר, יו”ר אגודת ידידי הטכניון בגרמניה, הוא שגריר של הטכניון ומדינת ישראל בגרמניה, מילא תפקיד מרכזי בשיתוף הפעולה הגרמני-ישראלי בתחום המחקר.”
התארים הוענקו לאנשים הבאים:

מקבלי תואר עמית כבוד לשנת 2019. מימין לשמאל : ד”ר גדעון שטיין, מרלין ויוג’ין שפירו, פרופ’ ד”ר תומס שפר, לינדה קובן, מיטשל ג’וליס ושרה ארנסון. צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון

שרה ארנסון

בהוקרה על מחויבותה הבלתי מסויגת למדינת ישראל, על פעילותה הפילנתרופית ועל תרומתו העצומה של בעלה המנוח לסביבה הבנויה בישראל; בהערצה על מחקריה על ציוויליזציות ימיות עתיקות והשפעתן על הציוויליזציה המודרנית ועל נחישותה בהטמעת האספקט התיעודי שלהן; ובהכרת טובה על תמיכתה הנדיבה במרכז אבי ושרה ארנסון לחקר המורשת הבנויה בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ושרה ארנסון

מיטשל ג’וליס

בהוקרה על מסירותו העמוקה לטכניון ולמדינת ישראל; בהערכה על תמיכתו הבלתי נלאית בקהילות יהודיות בכל הרבדים; ברחשי תודה על השקעתו העצומה במכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס ובהכרת טובה על מאמציו האלטרואיסטיים לקידום פעילות ה-ATS ולקידום הטכניון לטובתן של מדינת ישראל והאנושות כולה.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ומיטשל ג’וליס

לינדה קובן

בהוקרה על מנהיגותה הפעילה והבלתי נלאית ב-ATS ברמה המקומית והארצית כאחת; ברחשי תודה על הובלתו של מהלך עתיר מעוף שחידש את התמיכה בטכניון בקהילת דטרויט; בהערכה על מחויבותו הסוחפת לטכניון ולמדינת ישראל;  ובהכרת טובה על תרומתה המתמשכת לקהילתה.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ולינדה קובן

ד”ר גדעון שטיין

בהוקרה על חדשנותו הטכנולוגית המשפרת את בטיחות הנסיעה ועל תרומתו העצומה לפיתוח טכנולוגיות בטיחות מבוססות ראייה ממוחשבת, שעליהן מושתתות מערכות סיוע מתקדמות לנהג; בהערצה על מחקריו החיוניים בתחום הראייה הממוחשבת ועל החותם שהטביע בתכן מתקדם של כלי רכב אוטונומיים; וברחשי תודה על תרומותיו הנדיבות לטכניון כבוגר התומך באוניברסיטת האם שלו.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא וד”ר גדעון שטיין

יוג’ין ומרלין שפירו

בהערצה רבה על עשורים של מסירות בלתי נלאית לטכניון ולמדינת ישראל; בהוקרה על מנהיגותם הפעילה בכל הרבדים של ה-ATS, לרבות כחברים בקורטוריון; וברחשי תודה על פעילותם הנמרצת והנלהבת להגדלת מעגל התומכים של הטכניון.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא יחד עם מרלין ויוג’ין שפירו

פרופ’ ד”ר תומס שפר

בהוקרה על היותו שגריר של רצון טוב בגרמניה עבור ישראל והמדע הישראלי, על תמיכתו בסטודנטים ישראליים במדעי החיים ועל הרחבתם של שיתופי הפעולה בין חוקרים ישראלים וגרמנים; ברחשי תודה על כל אלה ועל תרומתו לקידומם של הקשרים האקדמיים בין גרמניה לישראל ועל מעורבותו רבת השנים באגודת ידידי הטכניון בגרמניה.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא ופרופ’ ד”ר תומס שפר

הטכניון העניק תוארי דוקטור לשם כבוד לשבעה גברים ונשים ובהם היזם ואיש העסקים סמי סגול, האדריכל משה ספדיה, מייסדת קרן אייסף נינה אבידר ווינר ופרופ’ סטפן מלאך, שסבו השיג בשנת 1911 את הרישיון להקמת בניין הטכניון ההיסטורי

מקבלי תוארי הכבוד לשנת 2019. מימין לשמאל : קרול אפשטיין, ד”ר סטיוארט א’ פלדמן, פרופ’ ד”ר אלפרד פורשל , פרופ’ סטפן מלאך, משה ספדיה, סמי סגול ונינה אבידר ווינר.

הטכניון העניק  בטקס חגיגי ומרגש תוארי “דוקטור לשם כבוד” לשבעה אישים, וזאת במסגרת אירועי הקורטוריון – מושב חבר הנאמנים של הטכניון. הטקס התקיים במעמד נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא, יו”ר הוועד המנהל של הטכניון גדעון פרנק, יו”ר הקורטוריון לורנס ג’קייר, שגרירת קנדה בישראל דברה ליונס, קונסול צרפת בחיפה פטריס סרוונטי, סגן ראש עיריית חיפה דוד עציוני, חברי הנהלת הטכניון וכל דיקני הפקולטות.

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא אמר כי “הצלחתה של מדינת ישראל בכלל, והצלחתו של הטכניון בפרט, נשענות על כמה מרכיבים ובהם השילוב בין חוצפה, שאפתנות והאומץ לשאול שאלות, להסתכן ולטעות. אלה התכונות המשותפות לשבעת המופלאים המקבלים הערב תואר דוקטור לשם כבוד. לא כולם באים ממסורות המאופיינות בחוצפה, אבל כולם הצליחו הודות לאומץ לחשוב באופן לא שגרתי, לשאול שאלות חשובות ולחתור לתשובות מספקות. אנחנו מוקירים אתכם על מאמציכם ההרואיים להפוך את העולם למקום טוב יותר.”

ואלה מקבלי התארים:

האדריכל משה ספדיה, מהאדריכלים המובילים בעולם, תכנן במהלך הקריירה העשירה שלו כ-200 מבנים ובניינים ברחבי העולם. “נולדתי בחיפה ברחוב בלפור 15, מול חצר הטכניון הישן,” אמר, “והארכיטקטורה המגוונת של חיפה וסביבתה היא שהובילה אותי להחלטה להיות אדריכל. אף שבסופו של דבר למדתי במונטריאול הקרה, ברור לי שהייתי צריך ללמוד בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. למרות הפרסים הרבים שקיבלתי עד היום – תואר הכבוד מהטכניון מרגש אותי במיוחד, כי בסופו של דבר הטכניון הוא הבית.”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא (משמאל) והמשנה הבכיר פרופ’ אדם שורץ (מימין) מעניקים את התואר למשה ספדיה

היזם ואיש העסקים סמי סגול נולד בטורקיה ובגיל 15 עלה עם משפחתו לישראל. בהנהגתו הפכה כתר פלסטיק, חברה  משפחתית קטנה שייסד אביו ב1948-, לתאגיד עולמי המגלגל מיליארד דולר בשנה. מר סגול, בוגר הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון, אמר: “בטכניון קיבלתי בסיס מצוין – לא רק ידע אלא גם צורת חשיבה נכונה. זה היה הבסיס לכל מה שעשיתי בהמשך חיי, ותואר הכבוד הוא סגירת מעגל מרגשת עבורי מפני שלטכניון מקום מיוחד בליבי.”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא (מימין) ודיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ’ דן גבעולי (משמאל) מעניקים את התואר לסמי סגול

פרופ’ סטפן מלאך, שדיבר בשם מקבלי התארים, הוא מדען בעל שם עולמי בעיבוד אותות ובעיבוד תמונה, אולם נאומו התמקד בקשר הייחודי של משפחתו לטכניון. “סבי, אשר מלאך, גדל בסלוניקי והיה שייך לדור הראשון של יהודים שהושפעו מתנועת ההשכלה והתרחקו מהדת אך רצו לשמר את זהותם היהודית. זו הייתה תקופה נפלאה של התפתחות אומנותית, היפתחות למדע והתחזקות של ערכים כגון הומניזם, חירות וזכויות אדם. הקשר לטכניון נרקם ב-1911, כשהוא נסע לאיסטנבול והשיג מהשלטון העות’מאני את הרישיון (הפירמאן) להקמת בניין הטכניון ההיסטורי.”

פרופ’ מלאך, המקיים כיום קשרים אמיצים עם חוקרים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון, אמר כי “הטכניון הוא מוסד מופלא ורב השפעה מבחינה מחקרית, אבל יותר מכך – הוא ביתם המשותף של יהודים, ערבים, דרוזים, דתיים וחילונים מכל המגזרים ושל סטודנטים רבים מהעולם כולו. כולם עובדים מתוך שיתוף מבוסס-שונות. אני גאה להיות, החל מהערב, בוגר חדש של המוסד הזה.”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא (משמאל) והמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ חגית עטיה (מימין) מעניקים את התואר לפרופ’ סטפן מלאך

נינה אבידר ווינר יסדה את הקרן הבינלאומית לחינוך אייסף (ISEF) הפועלת לקידומם של צעירים ישראלים מבריקים מרקע מוחלש. באמצעות הקרן סייעה גב’ ווינר בטיפוח דור חדש של מנהיגים המטביעים את חותמם על החברה הישראלית. “פרויקט המלגות בטכניון הפך להצלחה מסחררת,” סיפרה ווינר, “ב-15 השנים האחרונות העניקה הקרן מלגות ל-1,000 סטודנטים לתואר ראשון ולתארים מתקדמים בטכניון, וארבעה סטודנטים שליווינו באמצעות קרן המלגות של אייסף הפכו ברבות הימים למרצים בטכניון. קרן המלגות של אייסף הצליחה מעבר לכל מה שחלמנו והוכיחה שהשינוי אפשרי. תואר הכבוד מהטכניון הוא הכרה נפלאה בכל אלפי בוגרי תוכנית אייסף בישראל.”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא (מימין) ודיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ’ דן גבעולי (משמאל) מעניקים את התואר לנינה אבידר ווינר

פרופ’ ד”ר אלפרד פורשל, נשיא אוניברסיטת ווירצבורג, קיבל את התואר על תרומותיו הגדולות לחקר הפיזיקה והאופטיקה הקוונטית ועל שיתוף הפעולה עם חוקרים בטכניון. “למדתי להעריך את היכולות של חוקרי הטכניון ואת שאפתנותם,” אמר, “שיתוף הפעולה בין אוניברסיטת ווירצבורג לטכניון, ובעיקר למכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה (RBNI), הוביל אותנו להישגים מחקריים שלא היו אפשריים בלעדיו.”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא (משמאל) והמשנה הבכיר פרופ’ אדם שורץ (מימין) מעניקים את התואר לפרופ’ ד”ר אלפרד פורשל

קרול אפשטיין, שקיבלה את התואר על תרומתה הרבה למדינת ישראל, לטכניון ולמכון טכניון-קורנל ע”ש ג’ייקובס בניו-יורק, סיפרה כי הוריה הגיעו לישראל בשנת 1959 וביקשו מנהג המונית שלהם להראות להם את חיפה. “כשהנהג שמע שאבא שלי מהנדס חשמל הוא אמר לו – אקח אותך לטכניון. אבא התיישב באחת הכיתות, ובלי לדעת מילה בעברית הצליח להבין את הנוסחאות שעל הלוח. כשיצא מהטכניון אמר לאמא: אם משהו יהפוך את ישראל לסיפור הצלחה, הרי זה הטכניון. לימים קיבלו שני הוריי תוארי כבוד מהטכניון, והערב אני גאה לקבל את התואר החשוב הזה.”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא (משמאל) והמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ חגית עטיה (מימין) מעניקים את התואר לקרול אפשטיין

ד”ר סטיוארט א’ פלדמן, שקיבל את התואר על הישגיו בעולם המחשוב ועל קידומן של מלגות לנשים במתמטיקה ובמדעי המחשב בישראל, אמר כי “ישראל מייצרת קידמה מדעית וטכנולוגית עצומה, ולטכניון תפקיד מרכזי בכך.”

נשיא הטכניון פרופ’ פרץ לביא (משמאל) והמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ חגית עטיה (מימין) מעניקים את התואר לד”ר סטיוארט א’ פלדמן

לסרטונים על מקבלי התארים:

לסרטון על משה ספדיה

לסרטון על פרופ’ סטפן מלאך

לסרטון על נינה אבידר ווינר

לסרטון על פרופ’ ד”ר אלפרד פורשל

לסרטון על קרול אפשטיין לחצו כאן

לסרטון על ד”ר סטיוארט א’ פלדמן