כאן זה הבית

שרה יאקופטי, בת 27 , הגיעה לטכניון במסגרת חילופי סטודנטים עם מילאנו פוליטכניקו, שם למדה לתואר שני. “בעצם רציתי רק לעשות כאן מחקר ולחזור הביתה, אבל פרופ’ משה איזנברג, שהנחה אותי כאן, שלח אותי לאיטליה עם הצעה לחזור אליו לדוקטורט, וכך היה.”

עם האופי הישראלי לא הייתה לה שום בעיה להסתדר, “כי הוא דומה לאופי האיטלקי. והנוף כאן נהדר – אתה רק יוצא מהמעונות ומיד אתה ביער. זה שינוי ענקי ממילאנו, שהיא מאוד עירונית.”

לדבריה, “מחקר המאסטר באיטליה היה תאורטי מאוד וללא מחקר, וכאן בתקופת חילופי הסטודנטים נחשפתי למחקר ניסויי, למעבדות, הרבה בזכות פיני שכטר שהיה אז דוקטורנט של פרופ’ איזנברג. הופתעתי מאוד מכך שהסטודנטים כאן, בניגוד לפוליטכניקו, מקבלים המון אמון ואחריות. הם ממש חלק חשוב בצוות המחקר.”

כיום, בדוקטורט, היא עוסקת במחקר יישומי יחסית. “אמנם עדיין יש הרבה עיסוק בתאוריה, כי ההבנה המדעית חיונית כשרוצים לפתח יישומים מורכבים, אבל אנחנו ממש מפתחים תהליכים מעשיים לייצור טרנזיסטורים.” במסגרת מחקר הדוקטורנט היא מעבירה הרבה מזמנה במרכז למיקרוסקופיית אלקטרונים (מיק”א) ובמכון ראסל ברי לננוטכנולוגיה.

הקריירה הספורטיבית שלה החלה באתלטיקה, שהובילה אותה לאליפות איטליה. בגיל 18 , אחרי 7 שנים של ריצות למרחקים ארוכים, היא טיילה עם משפחתה בדרום אפריקה, “ובאחד הפאבים שידרו טורניר רוגבי בין-לאומי. ישר נדלקתי, וכשחזרתי לאיטליה חיפשתי קבוצה לשחק בה.”

כשעברה לישראל, הפעם לתקופה ארוכה, “התבאסתי שאין רוגבי בישראל.” ואז, בחיפוש נוסף, היא גילתה שיש ועוד איך – ואפילו בטכניון. קבוצת “חזירי הבר” שהשתייכה אז לטכניון, היא כיום חלק מאגודת מכבי חיפה. לדבריה, מקבוצת הטכניון יצאו שחקנים מובילים בנבחרת ישראל, כולל קפטנית נבחרת הנשים של

ישראל כיום, דריה וליקובסקי. דריה, כמו הרבה אחרות, נכנסה לרוגבי פשוט כדי לקבל נקודות ספורט שחייבים לעשות בתואר הראשון, ונשאבה לענף המדהים הזה.”

בשלוש השנים האחרונות היא עצמה קפטנית קבוצת הנשים של חיפה, ואין לה ספק שהרוגבי עוזר לה מאוד בלימודים. “אני מאמינה שהספורט הוא ממש תנאי לבריאות מנטלית עבור סטודנטים. הרוגבי, ספציפית, הוא ספורט מקסים, לא אלים בכלל, שנותן לי המון שמחה ומוטיבציה גם ללימודים. יש בקבוצה נוצריות,

יהודיות ומוסלמיות, ממדינות ורקעים שונים, והשילוב הזה נהדר.”

ולא פחות חשוב: בקבוצת “חזירי הבר” היא הכירה את בן זוגה כיום, עומרי אפק.

ומה הלאה? “הכוונה היא לסיים את הדוקטורט ולהיפרד מהאקדמיה לטובת התעשייה. והמחשבה על עבודה בסטארטאפ מרגשת אותי מאוד. את ישראל, בכל אופן, אני לא מתכוונת לעזוב, בטח לא לאורך זמן.”