Corona Hack
“הקאתון הקורונה” שהתקיים בטכניון הניב פיתוחים חדשניים המעוררים עניין בקהילה המדעית והרפואית
מסכה למטופל – מגינה על הצוות הרפואי מפני רסס הנפלט בתהליך ההנשמה
מרתון הפיתוח Corona Hack, שיצא לדרך ב-6 לאפריל, הסתיים ב-1 במאי עם ההכרזה על הזוכים והענקת פרס של 7,000 שקל לכל אחת משתי הקבוצות הראשונות: MOONA, שפיתחה מערך לייצור מואץ של מסננים למסכות הגנה, וקבוצת VOLNET (“רשת ההתנדבות”) שפיתחה רשת חברתית שנועדה לחבר מבקשי-עזרה למתנדבים המעוניינים לעזור.
במקום הראשון בהקאתון זכה כאמור פרויקט MOONA – ייצור מואץ של מסננים למסכות ההגנה N95. מסננים כאלה, המבוססים על סיבים ננומטריים בעובי 0.3 מיקרון, מיוצרים כיום במפעלים מעטים בעולם בקצב מוגבל ולכן מהווים צוואר בקבוק בייצור המסכות. הפתרון של קבוצת MOONA הוא מערך מבוזר של סדנאות מלאכה שיספק עשרות מיליוני מסננים ביום. זאת בהתבסס על הפעלה של אלף סדנאות כאלה שבכל אחת מהן 10 מכונות ייצור. בקבוצה חברים הסטודנטים עמית פלטי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, פאדי האשם, אסף ברימר, סבע אחמד, חאלד אבו דאוד ואיה כתאני מהפקולטה להנדסת מכונות.
במקום השני זכתה קבוצת VOLNET (“רשת ההתנדבות”), שפיתחה רשת חברתית שנועדה לחבר מבקשי-עזרה למתנדבים המעוניינים לעזור. הרשת מאפשרת למבקשי העזרה להעלות את בקשותיהם ולמתנדבים להציע את עצמם. חשוב לציין כי האנונימיות של המשתמשים נשמרת עד השלב שבו שני הצדדים מסכמים כי ישתפו פעולה.
תמונת זום קבוצתית של הצוות הזוכה. למעלה מימין לשמאל: חאלד אבו דאוד ( מג’ד אל כרום), עמית פלטי (קיבוץ הסוללים), פאדי האשם ( חיפה).למטה מימין: אחמד סבע ( מגד אלכרום), איה קיטאני ( בקע אלגרביה).
תמונת זום קבוצתית של הצוות הזוכה. למעלה מימין לשמאל: חאלד אבו דאוד ( מג’ד אל כרום), עמית פלטי (קיבוץ הסוללים), פאדי האשם ( חיפה).למטה מימין: אחמד סבע ( מגד אלכרום), איה קיטאני ( בקע אלגרביה).Corona Hack הוא הקאתון טכנולוגי-חברתי וירטואלי שנועד לרתום משאבים טכנולוגיים לטובת החברה הישראלית בכלל ואוכלוסיית חיפה בפרט. את האירוע הובילו הסטודנט אלעד פריצקי, אס”ט (אגודת הסטודנטים בטכניון), מרכז היזמות והחממה החברתית בטכניון. אלעד פריצקי, חבר בוועד הסטודנטים בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, יזם את ההקאתון לזכר בת דודתו דגנית גליק שנפטרה בסוף חודש ינואר מהסתבכות של מחלת השפעת. היא היתה בת 40 במותה. דגנית נולדה וגדלה בלונדון. לפני כשתשע שנים עלתה לישראל עם בעלה הווארד והשניים התיישבו בכרמיאל, משם עברו ליישוב הקהילתי אשחר. לדגנית והווארד ארבעה בנים ובת. היא נפטרה מהסתבכות של שפעת שהפכה לדלקת ריאות נגיפית, ולדברי אלעד, “רציתי לעשות לזכרה משהו שמבטא את הנתינה וטוב הלב שאפיינו אותה. כך עלה הרעיון להקאתון שנועד להציל חיים נוכח מגפת הקורונה. חשוב לציין שגם לקבוצות שלא זכו היו רעיונות מעולים, שחלקם נבחנים כעת על ידי גורמים בתעשייה ובעולם הרפואי, למשל מסכה להגנה על צוותים רפואיים מפני רסס הנפלט מסביבת המטופל, רצועות המאפשרות לאיש צוות בודד להפוך על הבטן חולי ריאות וכך לשפר את מצבם וטכנולוגיה לאיתור אזורים בסיכון גבוה להתפרצות תחלואה על סמך ניטור עומסי זיהום נגיפי במי הביוב.”
ProneAsist – הפיכה בטוחה של מטופל באמצעות איש צוות יחיד
“ההאקתון רתם מאות סטודנטים מרחבי הארץ לפיתוח פתרונות לבעיות הקשורות במגפה”, הסבירה יו”ר אס”ט לינוי נגר-שאול. “האקתון הוא אירוע יזמות המתרחש באופן קבוע בטכניון, אלא שהפעם החלטנו להקדיש אותו למגפה, בדגש על הסוגיות החברתיות. זאת הייתה למעשה ‘חממת מחשבות’ שתרתום את הטכנולוגיה למען החברה בכלל ולמען קהילת חיפה בפרט.”
“המשבר שהביאה מגפת הקורונה,” אמר ראש מרכז היזמות פרופ’ עזרי טרזי, “הוא משבר רב-ממדי המצריך שילוב של גישות טכנולוגיות, אנושיות, רגשיות, חברתיות והתנהגותיות. מגוון הצרכים וההזדמנויות מהווה כר נרחב לחדשנות ויזמות. t-hub, מרכז היזמות והחדשנות של הטכניון, שמח לסייע ולתמוך ביוזמת הסטודנטים לקיום ההקאתון בליבה של התפרצות המגפה.”
“משבר הקורונה הוא משבר חברתי-כלכלי המזמן אתגרים רבים,” אמרה ד”ר מירב אהרון-גוטמן, יו”ר אקדמי של החממה החברתית. “רשויות מוחלשות מתקשות לנהל את האירוע מבחינה חברתית בהיעדר נתונים, ולכן נדרשת עבודה בבנייה של נתונים מעולמות התוכן של החברה והרווחה. אתגר אחר הוא הפער הדיגיטלי שהולך ומתרחב ככל שהתלות שלנו בטכנולוגיה הולכת וגדלה. גם כאן מונח בפנינו אתגר גדול בהקשר של שיתוף משאבי רשת ומשאבים טכנולוגיים.”
במקומות הבאים זכו, על פי סדר יורד, הקבוצות הבאות: Shic, שפיתחה ממשק לתקשורת בין הצוות הרפואי למשפחות המטופלים; CovSort, המציעה להאיץ את בדיקות הקורונה באמצעות איגום בדיקות (pooling) – בדיקה “במכה אחת” של דגימות מעשרות נבדקים (הקבוצה הסתייעה בחוקרי הטכניון פרופ’ עופר שטרייכמן מהפקולטה להנדסה תעשייה וניהול ע”ש דוידסון ופרופ’ רועי קישוני מהפקולטה לביולוגיה); CoronaAirForce – הסבת מטוסים למחלקות טיפול בחולים; Come Together – מערכת המחברת אנשים לתחומי עניין; “הפוגה” – בלקונית לבילוי בחוץ ובטבע; ו”מהתגוננות למניעה” – מערכת ל”עטיפה” של חולים כדי להגן עליהם.
אלעד פריצקי, סטודנט, יזם הקאתון קורונה
לניהול ההקאתון ולהדרכת המשתתפים (מנטורינג) נרתמו מומחים רבים מהטכניון: פרופ’ שחר קוטינסקי והדוקטורנט גל מנדלסון מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי; פרופ’ ענת רפאלי, פרופ’ דב דורי, פרופ’ עופר שטרייכמן ופרופ’ אלדד יחיעם מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש וולפסון; וד”ר יעל רוזן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית. גם מחוץ לטכניון נרתמו מומחים מובילים ובהם סרן גאורגי שפירא מהמרכז הטכנולוגי הלאומי להתמודדות עם קורונה, איריס פלורנטין – סמנכ”לית בכירה במשרד הרווחה, וסגן מנהל פנימית ב’ במרכז הרפואי רמב”ם ד”ר גדעון ברגר.