סוללות: האם אנחנו בדרך לעתיד “פוסט-ליתיומי”?

מומחים מובילים מהטכניון ומגרמניה משיבים בשלילה: סוללות הליתיום יישארו כאן עוד שנים רבות – לצידן של טכנולוגיות חדשות לאחסון חשמל

סוללות הליתיום לסוגיהן יישארו איתנו עוד שנים רבות – כך קובעת קבוצת מומחים מובילים מישראל ומגרמניה, שדנה בנושא בכנס שנערך בברלין. הממצאים התפרסמו לאחרונה בכתב העת

פרופ’ יאיר עין-אלי

Advanced Energy Materials במאמר בהובלת פרופ’ יאיר עין-אלי, דיקן הפקולטה למדע והנדסה של חומרים ושותפיו העיקריים מהאוניברסיטה העברית, ממכון הלמהולץ ב-Ulm וממכון האנרגיה ב- Jülich בגרמניה.

ליתיום הוא המתכת הקלה ביותר והפעילה ביותר בטבלה המחזורית של היסודות, וסימולה הכימי הוא Li. לראשונה שימשה מתכת זו באגירת חשמל בשנת 1970, עם פיתוחה של סוללת הליתיום הראשונה בחברת אקסון. מאז חלו בטכנולוגיה זו שינויים רבים ובהם סוללת הליתיום-יון שפותחה ב-1993. טכנולוגיה זו, המבוססת על שילוב של ליתיום יון במטריצות חומרים מארחות, זיכתה את ממציאיה בפרס נובל בכימיה לשנת 2019.

בעשור האחרון נשמעו בקרב מומחים מתחום הסוללות דיבורים על תום עידן סוללות הליתיום ועל “עידן פוסט-ליתיומי” הקרב ובא. קבוצת המומחים הישראלית-גרמנית מראה במאמר החדש כי השמועות על מותן של סוללות הליתיום היו מוקדמות מדי.
לדברי פרופ’ עין-אלי, “המאמר שלנו מבוסס על מפגש של טובי המומחים בתחום, שהתקיים בברלין בשנה שעברה במשך חמישה ימים במסגרת GIBS4 – בית הספר הגרמני-ישראלי בתחום הסוללות. בהקשר של השאלה הנדונה, התשובה שעלתה מהכנס ברורה – סוללות הליתיום לסוגיהן יישארו איתנו עוד שנים רבות. עם זאת, הן ישגשגו לצידן של טכנולוגיות אחסון אחרות, ולכן אנחנו מציעים לדבר במונחים של ‘טכנולוגיות משלימות’ ושל עתיד מולטי-טכנולוגי ולא ‘פוסט ליתיומי’. זהו עתיד מורכב שחשוב להיערך לקראתו, כדי שנצליח לספק את הפתרונות האופטימליים לצרכים השונים – מכוניות חשמליות, אחסון חשמל ברמת הבית וברמה הלאומית וכן הלאה.”

במפגש בגרמניה ובפרסום המאמר תמכו המשרד לחינוך ולמחקר (BMBF) בגרמניה, מכון הלמהולץ, משרד המדע והטכנולוגיה הישראלי, ות”ת-מל”ג, משרד ראש הממשלה (באמצעות תוכנית מלא”ך) ותוכנית האנרגיה ע”ש גרנד בטכניון.

העתיד טמון ב”סופרמרקט של סוללות”