פלטפורמה חדשנית לשחרור איטי ומבוקר של CBD בגוף

את המאמר שהתפרסם בכתב העת ACS Applied Materials & Interfaces הובילו ראש המעבדה לחקר הסרטן והקנבינואידים בפקולטה לביולוגיה בטכניון פרופ’ דדי מאירי וד”ר דן לויטוס מהמחלקה להנדסת פלסטיקה בשנקר.

בשנים האחרונות מרחיבות מדינות רבות את ההיתר לשימוש בקנביס בטיפול במגוון מצבים רפואיים ובהם כאב כרוני, כאב הנלווה לסרטן, סחרחורת והקאות כתוצאה מכימותרפיה, ספסטיות (קישיון שרירים) בחולי טרשת נפוצה, פרקינסון, הפרעה פוסט-טראומטית ואפילפסיה.

כיום נצרך הקנביס הרפואי בכמה דרכים אופציונליות: שאיפה של אדים, עישון של החומר או בליעה. אחד החסרונות של דרכי צריכה אלה הוא שהחומר כולו נכנס לגוף תוך זמן קצר ולכן השפעתו קצרת טווח – הוא משפיע לשעות ספורות בלבד. חיסרון נוסף הוא שהתפרקות החומר בגוף תלויה בגורמים שונים ובהם סוג המזון שצרך המטופל לפני הקנביס.

פרופ’ דדי מאירי

חוקרי הטכניון ושנקר פיתחו פלטפורמה חדשנית לשחרור איטי ומבוקר של CBD בגוף. מדובר בכדורים פולימריים זעירים המשמשים “מחסניות” המוטענות בחומר ומשחררות אותו בהדרגה בגוף במשך זמן רב – שבועיים ואף יותר. התוצאה היא השפעה ארוכת טווח של החומר בפעילות הרצויה (שיכוך כאב וכיו”ב). טכנולוגיית הייצור של פלטפורמה זו מאפשרת ליצרן לקבוע את התכונות הקינטיות ואת דפוסי ההתפרקות של אותם כדורים, וכך להשפיע על קצב הפריקה העתידי של הקנביס בגוף.

ראוי לציין כי כיום קיימות מחסניות כאלה בטיפול בקנביס, אולם הן מתאימות למולקולות קנביס ספציפיות ולכן השפעתן הרפואית מוגבלת. לדברי פרופ’ מאירי, “במחקרים קודמים גילינו שבטיפול באפילפסיה, מיצויי קנביס עשירים ב-CBD יעילים, מבחינה תרפויטית, הרבה יותר ממיצוי של מולקולות ספציפיות. במילים אחרות, יש כאן שלם הגדול מסכום חלקיו. לכן פיתחנו פלטפורמה שמאפשרת להטעין את המחסניות במיצוי של מכלול הצמח, וכך מאפשרת להשיג אפקט תרפויטי מוגבר.”

יעילותה של הטכנולוגיה החדשה הודגמה בניסויים שנערכו בעכברים – הטיפול באמצעות המחסניות שפיתחו פרופ’ מאירי וד”ר לויטוס הגדיל את שיעור ההישרדות של העכברים ב-50%.

במחקר תמכו רשות החדשנות ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר.