ד”ר נתנאל קורין ופרופ’ עמנואל מילמן מהטכניון זכו במענקי ERC Consolidator
האיחוד האירופי הקצה מענקים ב-3.7 מיליון יורו לד"ר נתנאל קורין מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית ולפרופ' עמנואל מילמן מהפקולטה למתמטיקה
שני חברי סגל מהטכניון זכו במענקי ERC Consolidator Grants –מענקים יוקרתיים שמקצה האיחוד האירופי תחת תוכנית המסגרת למחקר ופיתוח Horizon 2020. לתוכנית נשלחו 2,453 הצעות מחקר, וב-10 בדצמבר הכריז הארגון על 301 החוקרים שנבחרו וזכו במענקים בסכום כולל של 600 מיליון יורו. המענקים תומכים בחוקרים המקדמים אפיקי מחקר חלוציים, לרבות פרויקטים בין-תחומיים נועזים, שהסיכון שבהם מרתיע גופים פרטיים מלהשקיע בהם.
שני הזוכים הם ד”ר נתנאל קורין מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית ופרופ’ עמנואל מילמן מהפקולטה למתמטיקה, והם יקבלו מענקים בסכום כולל של כ-3.7 מיליון יורו.
ד”ר נתנאל קורין מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית זכה במענק לטובת פיתוח טכנולוגיה חדשה לטיפול במפרצת מוחית (Brain Aneurysm) – התרחבות של כלי הדם במוח, העלולה להוביל לדימום תוך-גולגלתי ולסיכון חיים. פגיעה זו בכלי הדם יוצרת בו מעין בלון בעל דופן דקה, אשר עלול להתפוצץ ולגרום לפגיעה מוחית ואף למוות.
אם בעבר טופלה המחלה באמצעות פתיחת הגולגולת, כיום ברוב המקרים מנותחים המטופלים בצנתור ללא פתיחת הגולגולת – תהליך שבמסגרתו מוכנסים סטנטים או סלילי פלטיניום לחסימת המפרצת. עם זאת, במקרים מסוימים הפרוצדורה יכולה לגרום לפיצוץ המפרצת בכלי הדם וכך לחולל את הנזק שהיא באה למנוע.
בהצעה שעליה קיבל ד”ר קורין את המענק הנוכחי הוא מציג אסטרטגיה חדשה בשם VasoSurfer, המבוססת על גלישה בכלי דם תוך שימוש בנוזל בעל מתח פנים: בשלב הראשון מגיע למקום הפגיעה התקן המבוסס על מתח פנים, מבודד בעדינות את האזור הבעייתי ומגן עליו מבלי לעצור את זרימת הדם, ובשלב הבא מבוצע מילוי של המפרצת בדבק ביולוגי שימנע את התפוצצות המפרצת ויוביל לאורך זמן לריפוי מלא של כלי הדם.
פרופ׳ עמנואל מילמן מהפקולטה למתמטיקה זכה במענק מחקר בנושא אי-שוויונים איזופרימטריים – תחום המשלב גאומטריה עם אנליזה במטרה להבין את האינטרקציה בין נפח לשטח שפה. זהו תחום מתמטי עתיק המוזכר עוד בהקשר של המלכה דידו, מייסדת קרתגו, שביקשה לכסות בעורו של פר יחיד שטח שיספיק לבניית עיר שלמה. אי-שוויונים איזופרימטריים ממלאים תפקיד חשוב גם בהיבטים שונים של גאומטריה דיפרנציאלית, משוואות דיפרנציאליות חלקיות, תורת ההסתברות ועוד.
בהינתן מרחב מסוים, הבעיה האיזופרימטרית מבקשת לאפיין את הצורות במרחב בעלות שטח שפה מינימלי (ומנפח נתון וקבוע). לדוגמא, כבר ביוון העתיקה היה ידוע שמבין כל הצורות במישור, העיגול הינו בעל ההיקף המינימלי (משטח נתון). הבעיה מובנת היטב במרחבים דו ממדיים, אולם הופכת למסובכת ומאתגרת הרבה יותר בשלושה ממדים. כך, לדוגמה, בקובייה התלת-ממדית הבעיה עדיין פתוחה. פרופ’ מילמן מציע לגשת לאתגרים אלה בשורה של מרחבים טבעיים וחשובים באמצעות כלים חדשים שהוא ואחרים פיתחו.