יום השנה לגילוי נפטון

נפטון הוא כוכב הלכת הידוע הרחוק ביותר מהשמש במערכת השמש שלנו, והשנה שלו אורכת 165 “שנות ארץ”. במילים אחרות, לנפטון נדרשות 165 שנים כדי להשלים הקפה סביב השמש.

איננו ממליצים כרגע על התיישבות בנפטון שכן הטמפרטורה שם היא מינוס 200 מעלות צלזיוס ומהירות הרוח כ-2,100 קמ”ש – פי 7 ממהירות הרוח המקסימלית בסופת ההוריקן החזקה בהיסטוריה, וילמה. וממילא, גם אם תגיעו לשם לבושים היטב לא תוכלו לעמוד על נפטון מאחר שהוא עשוי בעיקר מגז וקרח.

כאמור, היום לפני 408 זיהה גלילאו ש”יש שם משהו”, אבל הזיהוי המדויק של נפטון ככוכב לכת התרחש רק במאה ה-19 על ידי שני אנשים שונים שלא ידעו זה על עבודתו של זה. היו אלה ג’ון אדמס ואורבן לה-וריה – אחד אנגלי ואחד צרפתי. השניים לא בדיוק גילו את נפטון אלא… חישבו אותו! כן, אדמס ולה-וריה לא היו אסטרופיזיקאים ואפילו לא פיזיקאים; הם היו מתמטיקאים! הם גילו את נפטון מתמטית, או קונספטואלית, ונזקקו לאסטרונומים שיסייעו להם באימות התצפיתי של התגלית.

הבעיה היא שהאסטרונומים המכובדים בשתי הארצות לא התפעלו מההישג המתמטי. לה-וריה, שהתייאש מהאדישות הצרפתית לתגליתו, שלח את החישובים שלו לאסטרונום הגרמני יוהן גאלה; ואדמס נסע בכבודו ובעצמו אל האסטרונום המלכותי של בריטניה, ג’ורג’ איירי, שנפנף אותו אפילו בלי כוס תה. לימים ניתן הקרדיט על הגילוי ללה-וריה לבדו, ואפשר רק לשער שאיירי שקל לאכול את מגבעת הצילינדר שלו על הפספוס הנורא.

ולסיום, רגע של עברית: בשנת 2009 הכריזה האקדמיה העברית על מיזם “כוכב עברי נולד”, ולאחר הצבעה פתוחה הוחלט ששמו העברי של נפטון יהיה רַהַב. הנימוק: כפי שנפטון הוא אל הים והמים המתוקים במיתולוגיה הרומית, רהב הוא שמו העברי של אל הים במיתולוגיה הכנענית.

הכתבה נכתבה יחד עם ד”ר אפרת סבח מהפקולטה לפיזיקה.