זאב אלקין, השר להשכלה גבוהה ומשלימה ולמשאבי מים ויו”ר ות”ת פרופ’ יפה זילברשץ ביקרו ביום חמישי שעבר בטכניון. השניים נפגשו עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ועם הנהלת הטכניון. הביקור התקיים במסגרת סבב ביקורים שעורך השר במוסדות להשכלה גבוהה בארץ. לביקור בטכניון התלוו סגן יו”ר מל”ג פרופ’ אדו פרלמן, שהוא פרופסור אמריטוס בטכניון, וממלאת מקום מנכ”ל מל”ג/ות”ת מיכל נוימן.
השר זאב אלקין (משמאל) עם פרופ’ אורי סיון נשיא הטכניון
יו”ר ות”ת פרופ’ יפה זילברשץ אמרה בפגישה עם השר כי הטכניון הוא מוסד בעל היסטוריה מפוארת ותרומה אדירה למדינת ישראל. “זהו מוסד עם אתוס ניהולי מפואר, שלא ניכר במקומותינו. זה לא ברור מאליו, ואנו בות”ת מנסים להנחיל את מודל הניהול הטכניוני גם ליתר המוסדות להשכלה גבוהה בארץ. לטכניון יש מובילות אסטרטגית והוא מוביל תהליכים בראייה לאומית. התוכניות שפותחו בו, כמו למשל, התוכנית להנגשת ההשכלה הגבוהה לחברה הערבית שנבנתה על פי המודל של הטכניון אומצה על ידי ות”ת. בשנתיים האחרונות מוביל הטכניון את הרה-אורגניזציה של לימודי ההנדסה, ותוכנית זו תאומץ גם ברמה הלאומית.”
נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ערך למבקרים סיור במרכז למיקרוסקופיית אלקטרונים (מיק”א( בליווי דיקן הפקולטה למדע והנדסה של חומרים פרופ’ יאיר עין אלי והציג להם את “ת’מיס” – מיקרוסקופ אלקטרונים חודר(TEM) המספק תמונות של אטומים בודדים ומידע על מבנה החומר ותכונותיו. המיקרוסקופ, מהמתקדמים בעולם והיחיד מסוגו בישראל, מאפשר מעקב בזמן אמת אחר תהליכים דינמיים המתרחשים בחומר.
בנוסף סייר השר במעבדה לדינמיקה קוונטית של אלומות אלקטרונים ע”ש רוברט ורות מגיד בראשות ד”ר עדו קמינר, חבר סגל בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי. ד”ר קמינר הציג לשר את מחקרו פורץ הדרך שפורסם החודש במגזין המדעי היוקרתי Nature. במסגרת המחקר פיתח ד”ר קמינר מערכת מיקרוסקופייה קוונטית חדשנית והדגים באמצעותה, לראשונה בעולם, תצפית ישירה באור הנלכד בגביש פוטוני.
השר בביקור במעבדה לדינמיקה קוונטית של אלומות אלקטרונים ע”ש רוברט ורות מגיד בראשות ד”ר עדו קמינר. מימין לשמאל : השר אלקין, פרופ’ אורי סיון נשיא הטכניון, יועצת השר מוריה חלמיש וד”ר עדו קמינר.
ד”ר קמינר הגיע לטכניון מ-MIT, וכדי לאפשר לו לנהל כאן את עבודתו הניסויית השקיע הטכניון כ-4 מיליון דולר ששימשו בין השאר לבנייתה של המערכת החדשנית. בהקשר זה אמר פרופ’ סיון לשר אלקין כי “הזירה האקדמית היא גלובלית, והטכניון נדרש להתמודד עם האוניברסיטאות הטובות בעולם. לשם כך עלינו להשקיע משאבים רבים, ולצערי אין כאן דרכי ביניים; אם אנו רוצים להחזיר לישראל את מיטב המוחות האקדמיים ולהימנות על האוניברסיטאות המובילות בעולם, עם מעבדות המחקר הטובות ביותר, אנו זקוקים לתשתיות המחקר המתקדמות ביותר בעולם.”
פרופ’ סיון הדגיש כי “למרבה הצער, בשעה שהתחרות האקדמית הגלובלית הולכת ומתעצמת, וממשלות בעולם מגדילות בהתמדה את השקעותיהן בפיתוח האקדמיה והמחקר, כאן בישראל ההשקעה הממשלתית בהקמת תשתיות מחקר זעומה.”
“כדי שמדינת ישראל תוכל להמשיך ולעמוד בחזית המחקר העולמי ולהבטיח את עתידה האקדמי והכלכלי עליה ליטול אחריות ולעצור את השחיקה ביכולות המחקר של המוסדות האקדמיים הישראליים מול מוסדות אחרים בעולם. לשם כך עליה להגדיל משמעותית את ההשקעה הכספית במחקר ולאמץ עמדה ידידותית יותר כלפי קליטה של חברי סגל וסטודנטים זרים.”
בהתייחס להתמודדות הטכניון עם התפשטות מגפת הקורונה אמר נשיא הטכניון כי “בעקבות התפשטות נגיף הקורונה נקלעו סטודנטים ועובדים בטכניון למצוקה כלכלית. עד כה חילק הטכניון הלוואות לסטודנטים בסכום מצטבר של כמעט 2 מיליון ש”ח והעניק פתרון דיור זמני לסטודנטים בתקופת הבחינות. רבים מחברי הסגל האקדמי הבכיר בטכניון תרמו בנדיבות לקרן הסולידריות, שצברה סכום מרשים וכבר העניקה יותר ממיליון ש”ח לעובדי הטכניון שנקלעו לקשיים עקב המצב הכלכלי הקשה. כ-50 מעבדות מחקר בטכניון התגייסו למאבק העולמי בהתפשטות המגפה מתוך מגוון גישות ואתגרים ובהם התוויית מדיניות, אבחון, העברת תרופות, טיפול מותאם אישית, בלימת מעגל ההדבקה והגנה על הצוותים הרפואיים.”
הנהלת הטכניון עם השר והנהלת ות”ת.
קרדיט צילום : ניצן זוהר, דוברות הטכניון
