Yearly Archives: 2020

מסיוע בהאצת תהליכי הבדיקות, דרך תרומת מחשבים לסטודנטים וילדים ושמירה על ילדי הצוותים הרפואיים בבתי החולים, בעיצומו של הסמסטר המקוון הראשון: מאות סטודנטים בטכניון התגייסו לטובת הקהילה בהובלת אס”ט

היוזמה החלה בהיקף מוגבל כבר בסוף פברואר, כאשר במעונות הטכניון שהו בבידוד כ-15 סטודנטים בכל רגע נתון, מרביתם ללא משפחה בישראל. אס”ט נרתמה מיד לתמוך בהם, לספק להם מזון ומצרכים נוספים, להפיג את בדידותם ולוודא שהמצב החריג לא יפגע בהם מבחינה אקדמית.

עם החמרת המצב בישראל הרחיבה אס”ט את היריעה, וכיום מתנדבים מאות סטודנטים ביוזמות הקשורות לסיוע לקהילה:

• תרומת מחשבים לסטודנטים וילדים: בעתות שגרה מעבירה אס”ט מחשבים ש”סיימו את תפקידם” בטכניון לסטודנטים שאינם יכולים להרשות לעצמם קניית מחשב. בעקבות המצב הנוכחי הורחב הפרויקט וכיום פועלת אס”ט לספק מחשבים גם לתלמידי בתי הספר בחיפה, בנשר ובמגדל העמק. מחשבים רבים מגיעים כתרומה מהפקולטה למדעי המחשב, ובימים אלה פונה אס”ט לחברות הייטק ולתורמים פוטנציאליים אחרים בבקשה לקבל מחשבים נוספים עבור סטודנטים ותלמידים הזקוקים להם. “כסטודנטים בטכניון אנו מבינים את חשיבותה של השכלה,” אומרת יו”ר אס”ט לינוי נגר שאול, “ואנו רוצים לוודא שכל הילדים נהנים מהזדמנות שווה ככל האפשר. אס”ט דואגת להביא את המחשבים האלה עד בתי התלמידים, וערים נוספות ששמעו על היוזמה כבר פנו אלינו בבקשה לסייע גם לתלמידיהן.”
• סיוע לקשישים בודדים בחיפה: בתיאום עם מחלקת הרווחה בעיריית חיפה מתקשרים סטודנטים לקשישים בחיפה כדי להפיג את בדידותם, ובמקרה הצורך מעבירים את בקשותיהם לגורמים הרלוונטיים.
• אריזת מצרכי מזון לקשישים והובלתם לבתיהם – גם כאן, בתיאום עם מחלקת הרווחה בעירייה.
• אס”ט מארגנת גם בדיקות דם בקמפוס ומתכננת אפיקי סיוע נוספים.

לפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, מטבע הדברים, מקום מיוחד בימים אלה, ואכן – לדברי יו”ר ועד הסטודנטים בפקולטה, יעל אברהם, הסטודנטים מתגייסים בהתלהבות לכמה פרויקטים ייחודיים:

• קבוצה של דוקטורנטים מהפקולטה, בהובלת הדוקטורנט עומר שקדי, הצטרפו למעבדות הווירולוגיה בארץ בכלל וברמב”ם בפרט כדי לסייע בהאצת הבדיקות לקורונה.
• סטודנטים מהפקולטה מתנדבים בבתי הספר הייעודיים שהוקמו עבור ילדיהם של עובדי בתי החולים רמב”ם וכרמל. מאחר שהצוותים הרפואיים נמצאים בימים אלה תחת עומס עצום, הטיפול בילדיהם נתפס כמשימה לאומית.
• סטודנטים מהפקולטה לרפואה מתנדבים בפעילות מד”א למניעת התפשטות המחלה – בעיקר בתחנות ה”דרייב אין” הפזורות ברחבי הארץ ומשמשות לבדיקת אנשים המגיעים אליהן, ובבדיקת אנשים בביתם, על פי קריטריוני משרד הבריאות. זאת לאחר שהוכשרו והוסמכו לכך על ידי צוותים של מד”א.
• סטודנטים לרפואה מסייעים גם במרפאות שרותי בריאות כללית – בקבלת המבוטחים בכניסה למרפאות ובסיוע במיגונם, וכן במענה טלפוני במרפאות אלה. זאת בהובלתה של ד”ר לילך דולב, סגנית המנהל הרפואי במחוז חיפה וגליל מערבי.
• סטודנטים מהפקולטה לרפואה יתנדבו בקרוב גם באגף לבריאות הנפש בקריה הרפואית רמב”ם, וזאת ביוזמתה של ד”ר ורד טל, רופאה בכירה במערך הפסיכיאטרי ברמב”ם.
• סטודנטים מהפקולטה מתנדבים ביצירת קשר עם ניצולי שואה באמצעות הקרן לרווחת נפגעי השואה וקונים עבורם תרופות ומזון.

מאמר שהתפרסם בכתב העת Nature Food מציג פריצת דרך בייצור בשר מתורבת מחוץ לגופו של בעל החיים: שימוש בחלבוני סויה זמינים ויעילים כלכלית לתיעוש כפיגומים לצמיחת הרקמה. את המחקר הובילו חוקרים בטכניון ובחברת “Aleph Farms”

מאמר של חוקרי הטכניון וחברת “Aleph Farms” מציג פריצת דרך בייצור בשר מתורבת מחוץ לגופו של בעל החיים. המאמר שהתפרסם בכתב העת Nature Food מציג גידול של בשר מתורבת על פיגומים העשויים מחלבוני סויה. הפיתוח מבוסס על טכנולוגיות מקוריות שפרופ’ שולמית לבנברג דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פיתחה בעשורים האחרונים לטובת יישומים רפואיים – הנדסת רקמות להשתלה בבני אדם.

המוטיבציה לפיתוח בשר מתורבת נובעת מגורמים רבים ובהם נזקים סביבתיים הנגרמים מייצור תעשייתי של בשר, שימוש מוגבר באנטיביוטיקה המאיץ את התפתחותם של חיידקים עמידים לתרופות, הסתייגות אתית מהסבל הנגרם לבעלי החיים בתהליך הגידול והשחיטה והמחיר האקולוגי שתעשיית החי גובה מכדור הארץ בשל השימוש האינטנסיבי במשאבים טבעיים.

“Aleph Farms“, החברה הראשונה שהצליחה לגדל סטייק בקר מתורבת שאינו דורש שחיטה (slaughter-free steaks), הוקמה על בסיס טכנולוגיה מקורית שפיתחה דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון פרופ’ שולמית לבנברג. פרופ’ לבנברג היא מייסדת שותפה והמדענית הראשית בחברה, ואת המחקר הנוכחי הנחו הד”ר תום בן-אריה וד”ר יוליה שנדלוב.

המאמר ב- Nature Food מציג תהליך חדשני לגידול רקמה של בשר מתורבת, הדומה במרקמו ובטעמו לבשר בקר, תוך שלושה עד ארבעה שבועות. תהליך זה שואב השראה מהטבע, ובמילים אחרות – התאים גדלים בתנאים מבוקרים בדומה לאופן שהם גדלים בגופה של הפרה.

גידול התאים נעשה על גבי פיגום המחליף את התווך הבין-תאי (ECM) הקיים בבעלי חיים. מאחר שמדובר במוצר מזון, הפיגום חייב להיות אכיל, ולכן נבחנו רק חלופות אכילות ובסופו של דבר נבחרו חלבוני סויה. חלבונים אלה משמשים בגידול הבשר כפיגום שאליו נדבקים התאים ועליו הם מתרבים בתמיכה של גורמי גדילה – בדומה לטכנולוגיה שפרופ’ לבנברג פיתחה לצורך הנדסת רקמות.

חלבוני סויה הם תוצרי לוואי זולים, זמינים ועתירי חלבון המתקבלים בתהליך הייצור של שמן סויה. מדובר בחומר פורוסיבי (נקבובי) שמבנהו מעודד התפתחות של תאים ורקמה; החורים הזעירים שבו מתאימים להידבקות של תאים, לחלוקתם ולהתפשטותם, והחורים הגדולים יותר מעבירים חמצן וחומרי תזונה החיוניים לבניית רקמת השריר. יתר על כן, את “פיגום חלבוני הסויה” לצורך גידול הבשר המתורבת אפשר לייצר בגדלים שונים ובמגוון צורות על פי הצורך.

במחקר הנוכחי עברו נתחי הבשר המתורבת מבחני טעימה, שאישרו את הדמיון לסטייקים מבוססי-שחיטה בהיבטים של מרקם וטעם. לדברי פרופ’ לבנברג, ” אנו מעריכים שבעתיד אפשר יהיה להשתמש לבניית הפיגומים גם בחלבונים צמחיים אחרים. עם זאת, המחקר הנוכחי בחלבוני סויה חשוב כהוכחת התכנות ליצירת בשר מכמה סוגי תאים על גבי מצע צמחי המגדיל את הדמיון בינו לבשר בקר קונווציונלי.”

פרופ’ שולמית לבנברג השלימה תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטה העברית, דוקטורט במסלול ישיר במכון ויצמן למדע ופוסט-דוקטורט ב-MIT, שם החלה לפתח טכנולוגיה מקורית ליצירת רקמות תלת-ממדיות במעבדה לצרכים רפואיים. מאז היא ממשיכה בפיתוח טכנולוגיות אלה ובשנים האחרונות רשמה הישגים מרשימים בתחום זה, לרבות ריפוי חוט שדרה קטוע בחולדות.

למאמר ב- Nature Food

המאבק בקורונה: מערכת משולבת מכ”ם ואופטיקה תנטר מרחוק מדדים של חולים המגיעים לחדרי מיון

בסרטון: ניתוח תבנית הנשימה של הנבדק, באמצעות האלגוריתמים הייעודיים שפתחו במעבדתו של ד”ר סביר, על סמך המידע המתקבל ממצלמה תרמית זולה ופשוטה

המרכז הטכנולוגי הלאומי למלחמה בקורונה, בהובלת מפא”ת במשרד הביטחון ובשיתוף הטכניון, הסב שתי מערכות של התעשיות הביטחוניות אלביט והתעשייה האווירית, כך שיאפשרו מדידה מרחוק של מדדים פיזיולוגיים חיוניים (דופק, קצב נשימה וחום) בנבדקים.

הטכנולוגיה החדשה משלבת מכ”ם ואמצעים אופטיים, ומאפשרות ניטור מדדים ללא  סיכון של אנשי הצוות הרפואי. היא תספק את המדדים הפיזיולוגייםללא צורך בקירבה פיזית בין הנבדק לאנשי הצוות.

הניטור יבוצע באמצעות שיטה להדמיה תרמית שפותחה במעבדתו של ד”ר יונתן סביר מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון ומערכות מכ”ם של אלביט ואלתא. פיתוח זה יאפשר לצוות הרפואי לשהות במתחם סטרילי ללא מגע עם הנבדק, וכך יצמצם את הדבקתם של אנשי הצוות החיוניים כל כך בתקופה זו.

יישום הטכנולוגיה החדשה יסייע בשלב הראשון בזיהוי חולים בסיכון גבוה בכניסה לחדרי המיון בבתי חולים. בהמשך עשוי הפיתוח לשמש לאיתור מהיר ומתמשך של חולים בכניסה לחנויות, למקומות עבודה, למרפאות, לבסיסי צבא וכיו”ב, זאת ללא צורך במגע פיזי בין הנבדק לבודק ואפילו לא בין הנבדק למכשיר המדידה, וכן ללא צורך בצוות רפואי מיומן. אמינות הבדיקה אינה מושפעת מתנאי התאורה במקום.

הטכנולוגיה החדשנית, המבוססת על למידה עמוקה, היא פרי מחקר מתמשך שנערך במעבדתו של ד”ר סביר, שפיתח אלגוריתמים ייעודיים המאפשרים לחלץ מידע מדויק ממצלמות תרמיות פשוטות וזולות. הבעיה במצלמות אלה היא שאינן מדויקות כמו מצלמות תרמיות מקצועיות ויקרות, והפיתוח החדשני מתקן מגבלה זו ומאפשר להפיק מהן מידע אמין ומדויק.

את הסבת המערכות של אלביט ואלתא הוביל המרכז הטכנולוגי הלאומי למלחמה בקורונה.

ד”ר יוני סביר הוא חבר סגל במחלקה לפיזיולוגיה, ביופיזיקה וביולוגיה מערכתית בפקולטה לרפואה בטכניון. הוא בעל תואר ראשון כפול בטכניון (פיזיקה והנדסת חשמל), תואר שני ושלישי במכון ויצמן למדע (פיזיקה תאורטית) ופוסט-דוקטורט בבית הספר לרפואה בהרווארד. מעבדת סביר מקיימת מחקר  אינטרדסיציפלינרי המשלב ביופיזיקה, מערכות ביולוגיות ולמידה עמוקה.

הניסוי נערך בשיתוף EchoCare Technologies ,Vayyar ,Neteera, המרכז הרפואי רבין, יחידת המו”פ במפא”ת בראשות תא”ל יניב רותם וצוות מערך החיישנים במפא”ת בראשות אל”מ א’, וכן קבוצות מחקר נוספות מהאקדמיה ומצה”ל.

מדבקת “מאיה” תשדרג את מסכות הפנים ותגן על הצוותים הרפואיים בבתי החולים

פרופ' איל זוסמן

המדבקה החדשה – איור והסבר

Prof. Samer Srouji and the team from the Galilee Medical Center’s Oral Surgery Institute examine the new sticker. Photo: Eli Cohen Zikukin

פרופ’ איל זוסמן מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון והמרכז הטכנולוגי הלאומי למלחמה בקורונה פיתחו מדבקה ייחודית המוצמדת למסיכת הפנים והופכת אותה ליעילה יותר. הפיתוח נעשה בליווי המרכז הרפואי לגליל בנהריה. המסכה החדשה תפחית את מקרי ההידבקות ותאפשר רציפות תפקודית של הצוותים הרפואיים.

פרופ’ איל זוסמן, ראש מעבדת הננו-הנדסה בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, פיתח עם צוות המעבדה מדבקה ייחודית, המוצמדת למסכה הכירורגית הסטנדרטית ומשפרת את יעילותה. מדבקת ״מאיה״, המיוצרת בהדפסת תלת-ממד, מורכבת מסיבים ננומטריים המצופים בחומרי חיטוי – הרכב המשפר את הלכידה של חלקיקים ננומטריים ומנטרל ביעילות גבוהה את הנגיפים מטיפות הרסס המגיעות למסכה.

המדבקה פותחה בשיתוף עם מדעני המחלקה לתשתיות כימיה וביולוגיה במפא״ת, בהובלת ראש המחלקה ד”ר דן גרינשטיין, ובליווי פרופ’ סאמר סרוג’י, מנהל המכון לכירורגיית פה ולסת במרכז הרפואי לגליל בנהריה.

משרד הבריאות נתן אישור ראשוני למדבקה הייחודית, ובימים הקרובים יחל פיילוט במרכז הרפואי לגליל לבדיקת הסתגלות הצוות הרפואי למדבקה. ד”ר מסעד ברהום, מנהל המרכז הרפואי לגליל, הודה למשרד הביטחון ולטכניון על שיתוף הפעולה הפורה, והביע את תקוותו כי השימוש במדבקה יצמצם את מקרי ההידבקות בקרב הצוותים הרפואיים.

פרופ’ סרוג’י, המרכז הרפואי לגליל: “מדובר בפתרון זמין ומהיר, תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות. אנו מקווים שהצלחת הפיילוט תביא לכך שהמיזם הייחודי ייכנס גם לבתי חולים רבים נוספים ברחבי המדינה”.

המרכז הטכנולוגי הלאומי למלחמה בקורונה במפא”ת אשר במשרד הביטחון ממשיך באיתור ובפיתוח טכנולוגיות מתקדמות שיסייעו במאבק בהתפשטות נגיף הקורונה. במסגרת פעילות המרכז עוסקים הצוותים בהסבת טכנולוגיות שפותחו לצרכים צבאיים/ביטחוניים ליישומים אזרחיים. העבודה נעשית סביב השעון ובמשמרות על מנת להגיע מוקדם ככל הניתן ליישום בבתי החולים.

פרופ’ דבי לינדל וירולוגית מהפקולטה לביולוגיה בהרצאה לקהל הרחב על וירוס הקורונה, מה מקורו, מדוע הנגיף מחולל מגפה כלל עולמית ולמה קשה לייצר תרופות נגד וירוסים

340 איש צפו בשבוע שעבר בהרצאתה המקוונת של פרופ’ דבי לינדל, חברת סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון, בנושא וירוס קורונה. ההרצאה הציגה את “המדע שמאחורי נגיף הקורונה”. בתוך כך נסקרו מנגנוני הפעולה של הווירוס, דרכי ההדבקה, נתיבי ההתפשטות של המחלה בעולם והאמצעים הננקטים כדי לבלום את המגפה. לקישור להרצאה המלאה

פרופ’ דבי לינדל, חברת סגל בפקולטה לביולוגיה בטכניון, היא וירולוגית העוסקת ביחסי הגומלין בין חיידקים ימיים לווירוסים התוקפים אותם. היא עלתה מאוסטרליה בגיל 20 והשלימה את כל תואריה באוניברסיטה העברית. לאחר מכן יצאה לפוסט-דוקטורט בהנדסה אזרחית וסביבתית ב-MIT וב-2006 הצטרפה לסגל הפקולטה לביולוגיה בטכניון. היא זכתה בפרסים רבים ובהם פרס הנרי טאוב ופרס קריל ובשני מענקי ERC מטעם המועצה האירופית למחקר.

פרופ’ לינדל פתחה את ההרצאה בהתייחסות אישית להשלכות של המגפה הנוכחית על בני משפחתה: בנה, שעבד בתחום התיירות ביפן, איבד את עבודתו; בתה נאלצה לקצר טיול בדרום אמריקה; אחיה, שפתח עסק חדש באוסטרליה, אינו יודע מה צפוי כעת; וקרוב משפחתה המתגורר בצרפת מחובר כעת למכונת הנשמה לאחר שנדבק בנגיף. “חשוב מאוד שניקח את המגפה הזאת ברצינות,” אמרה פרופ’ לינדל. “הנתונים הנוכחיים מצביעים על 18,500 קורבנות – אנשים שמתו מהנגיף בעיקר בשל סיבוכים במערכת הנשימה. מספר הנדבקים המצטבר עד כה – כ-425,000. הנגיף החדש אינו קטלני כמו אבולה, הקוטלת 40% מהחולים בה, אבל הוא קטלני פי 24 משפעת, וגם תפוצת המגפה הנוכחית גבוהה מאוד; יותר מ-160 מדינות מתמודדות כיום עם הנגיף. לכן חשוב להבין במה מדובר מבחינה מדעית וכיצד מגיב העולם למגפה.”

מהו נגיף? נְגִיף (virus) הוא טפיל זעיר המורכב מחומר תורשתי וממעטפת חלבונית המגינה על חומר זה. מדוע טפיל? כי הוא תלוי בתא מארח כלשהו ואינו יכול להתרבות בלעדיו. התא המארח יכול להיות חיידק (כן, גם חיידקים נדבקים מווירוסים) או תא באורגניזם מורכב יותר כגון אדם.

לחלק מהנגיפים המדביקים בני אדם יש מעטפת שומנית ועליה חלבונים שיודעים לזהות את המארח הפוטנציאלי, להידבק אליו ולחדור לתוכו. זה המנגנון הבסיסי של התפשטות מחלות ויראליות: הנגיף מזהה תא מארח פוטנציאלי, נצמד אליו, חודר לתוכו, משתלט עליו והופך אותו לבית חרושת ליצירת נגיפים חדשים, שיחדרו לתאים נוספים וכך יחוללו מחלה המתפשטת בגופו של האורגניזם. בהמשך ידלגו הנגיפים מאורגניזם לאורגניזם – לדוגמה, מאדם לאדם.

חשוב להבין שהסביבה מלאה בנגיפים, ורוב הזמן גופנו גובר עליהם בלי שנשים לב שהוא הותקף. כדי לחולל מחלה צריכה קבוצת נגיפים גדולה לגבור על כל קווי ההגנה של האורגניזם.

מיהו נגיף קורונה? שמו המדעי של נגיף הקורונה החדש הוא SARS-CoV-2 והמחלה שהוא מחולל בבני אדם נקראת COVID-19 או בשמה העממי “קורונה”. SARS-CoV-2 הוא נגיף כדורי בקוטר 80-120 ננומטר, הנראה מלמעלה כמו כתר או שמש ומכאן שמו – קורונה פירושה בלטינית “כתר” או “עטרת השמש”. החומר התורשתי של נגיף הקורונה הוא אר-אן-איי, והנגיף מזהה את התא המארח הפוטנציאלי על סמך קולטן בשם ACE2 הנמצא על אותו תא.

האם זה נגיף מהונדס?

לא. כיום, על סמך מחקר גנומי, אנחנו יודעים את מקורו של הנגיף. על פי ההשערה, עטלף הוא שהעביר את המחלה לאדם. כיצד יודעים זאת? על סמך דמיון גנומי עצום (96%) בין נגיף הקורונה החדש לנגיף RaTG13 הקיים בעטלפים. לכן אנו יודעים שמדובר במחלה זואונוטית, כלומר נגיף שהתפתח בבעלי חיים ומהם עבר לאדם.

אומרים שנגיף קורונה אינו חדש.

SARS-CoV-2 הוא נגיף חדש, אבל הוא אינו נגיף הקורונה הראשון בהיסטוריה. למעשה הוא נגיף הקורונה השביעי הפוגע באדם. קדמו לו ארבעה סוגי קורונה מתונים, האחראים לחלק ממקרי ההצטננות שאנו חווים, ושני נגיפים מסוכנים: MERS-CoV, שהתגלה בערב הסעודית ב-2012 ובדרום קוריאה ב-2015, ו-SARS-CoV שהתפתח בסין כמו הנגיף הנוכחי.

בניגוד לשני קודמיו, שהרגו יחד כ-1,632 איש בלבד, SARS-CoV-2 כבר גבה 18,500 קורבנות, וידו עוד נטויה.

נקודות ציון בהתפתחות המגפה: סוף נובמבר או תחילת דצמבר 2019 – הנגיף עובר מבעל חיים, ככל הנראה עטלף, לאדם. 11/12/2019 אשפוז ראשון של חולה קורונה בווחאן, סין. 11/01/2020 קורבן ראשון של הקורונה נפטר בסין. 24/01/2020 חולה קורונה ראשון מאובחן באירופה (צרפת). 21/02/2020 חולה קורונה ראשון מאובחן בישראל. 01/03/2020 הדבקה ראשונה בתוך ישראל. 11/03/2020 ארגון הבריאות העולמי מכריז: קורונה היא פנדמיה – מגפה עולמית. 20/03/2020 מוות ראשון מקורונה בישראל.

החשש מהנגיף נובע מהעובדות הבאות:

ראשית, זהו נגיף חדש באדם, ולכן האנושות “נאיבית” לגביו, כלומר – הגוף שלנו אינו מכיר אותו ואינו מחוסן נגדו.

שנית, לנגיף החדש יש תכונה ייחודית מאוד: גם אנשים שעדיין אין להם סימפטומים עלולים להדביק אחרים. במילים אחרות, אדם שמרגיש ונראה בריא לחלוטין עשוי להדביק אנשים בריאים, והסימפטומים יגיעו רק כעבור כמה ימים. על פי ההערכות הנוכחיות, מרגע ההדבקה עד הופעת הסימפטומים עוברות כחמש יממות. לכן חשוב מאוד להרחיב את הבדיקות הקיימות (RT-PCR), המזהות גם חולים טרום-סימפטומטיים, ולהחיל אותן על כל מי שבא במגע עם חולה מאומת.

שלישית, מקדם ההתפשטות הבסיסי של הנגיף החדש גבוה למדי ונאמד ב-2.9. משתנה זה, ששמו המקצועי R₀, מתאר את מספר האנשים שאדם חולה צפוי להדביק במשך כל תקופת מחלתו. כאשר R₀=1, המחלה יציבה – כל אדם מדביק אדם אחד, וכך מספר הנדבקים נשאר קבוע. אם מקדם ההתפשטות קטן מ-1 המחלה צפויה לדעוך, ואם הוא גדול מ-1 עלינו להתכונן לאפידמיה – מחלה ההולכת ומתפשטת.

מקדם ההתפשטות הבסיסי של נגיף קורונה החדש נאמד כאמור ב-2.9, ולכן המחלה נוטה להתפשט. אגב, זו אחת הסיבות שההשוואה ל”שפעת עונתית” מופרכת, כי מקדם ההתפשטות הבסיסי של שפעת הוא 1.3% בלבד. במצב של R₀=3, הקרוב לנתון הידוע לנו לגבי נגיף קורונה החדש, החולה הראשון ידביק שלושה אנשים, והם ידביקו תשעה, והתשעה ידביקו 27, ואחרי 12 סבבים כאלה יהיו כמיליון וחצי נדבקים.

רביעית, גם שיעור התמותה מנגיף הקורונה החדש גבוה למדי: בסקירה גלובלית, כ-3.5% מן החולים המאומתים מתו מהמחלה. גם כאן, ההשוואה לשפעת מצביעה על הבדל יותר מאשר על דמיון: שיעור התמותה משפעת הוא בסביבות 0.1% בלבד.

חמישית, איש אינו מוגן מהמחלה באופן אבסולוטי; הנגיף פוגע גם באנשים צעירים ובריאים, אף שבשיעורים נמוכים יחסית. אוכלוסייה מוחלשת-בריאותית – אנשים עם בעיות נשימה, לחץ דם גבוה, מחלות לב, סוכרת וסרטן – נמצאת בסיכון גבוה במיוחד, ורוב קורבנות הקורונה מתים בסופו של דבר מקריסת ריאות (ARDS). כפי שכבר פורסם, הגיל הוא פקטור משמעותי בסיכון: שיעורי התמותה עולים עם הגיל בהדרגה מ-0.2% (גיל 49-10) עד 14.8% (בני 80 ומעלה).

עם זאת, יש כמה נקודות אור במאבק בנגיף הקורונה החדש:

1. ביכולתן של רשויות אזוריות וארציות לצמצם משמעותית את מקדם ההתפשטות (R₀), כלומר את קצב ההדבקה. אם קצב ההדבקה ה”טבעי” (ללא התערבות מכוונת) נאמד בכ-2.9, הרי שבידוד, בדיקות, סגר ופעולות דומות מפחיתים משתנה זה באופן דרמטי. לדוגמה, הצעדים הראשונים שנקטה סין הורידו את R₀ מ-3.9 ל-1.25 אולם השלטונות לא הסתפקו בכך, והצעדים הבאים צמצמו נתון זה ל-0.3. פירוש הדבר – בלימה הדרגתית של המגפה.
2. צעדים נחושים ומוקדמים ברמה הארצית והאזורית מצמצמים לא רק את מקדם ההתפשטות (R₀) אלא גם את שיעור התמותה. בשעה שבאיטליה עומד שיעור התמותה על 8%, בגרמניה הוא נמוך מ-0.5% – הישג עצום הקשור בצעדים שנקטה ממשלת גרמניה מבעוד מועד.
3. ברמה האישית, שמירה על היגיינה (אלכוהול וסבון) ושמירת מרחק מאנשים אחרים מצמצמות את סכנת ההדבקה. הנגיף עובר מאדם לאדם רק בהדבקה טיפתית, כלומר רק בתוך נוזלים כגון רוק ונזלת, ואינו יכול לרחף לבדו באוויר החופשי. לכן נקבע מרחק של שני מטרים מאדם לאדם – כדי שהרסס הזה יפול בדרך. כיום ידוע שהווירוס יכול לשרוד זמן ממושך על גבי משטחים, ואפילו שלושה ימים על פלדה, אבל חומרי ניקוי כגון אלכוהול ואקונומיקה מחסלים אותו.
4. נגיפים אחרים העוברים מאדם לאדם בהדבקה טיפתית, למשל נגיפי שפעת, מאופיינים בכך שטמפרטורה גבוהה ולחות גבוהה מאטות את התפשטותם. אם תכונה זו מאפיינת גם את SARS-CoV-2, יתכן שעליית הטמפרטורות לקראת הקיץ הקרב תסייע בבלימת המגפה, בדומה לתהליך המוכר לנו משפעת עונתית.
5. כיום כבר ידוע לנו מנגנון ההדבקה הבסיסי של הנגיף. ה”קוצים” של נגיף הקורונה, המקנים לו את אותה צורת שמש, יודעים לזהות את הקולטן האנושי ACE2 הנמצא על פני התאים שלנו, להיצמד לתא ולחדור לתוכו. לכן נעשה כעת מאמץ נרחב לפגוע – באמצעות נוגדנים, למשל – ביכולתו של הווירוס להתחבר ל-ACE2. אפשרות נוספת היא “לסייע” למערכת החיסונית לזהות את הנגיף כאויב ולחסל אותו.
6. על סמך מאפייניהם של וירוסי קורונה אחרים, יתכן שגם הווירוס החדש מאופיין בקצב נמוך של התפתחות מוטציות. מוטציות מאפשרות לנגיפים לעקוף את מערכת החיסון. בשפעת עונתית, לדוגמה, קצב התפתחות המוטציות גבוה, ולכן אנו חייבים לעדכן בכל שנה את החיסון לשפעת מאחר שהווירוסים השתנו יחסית לשנה הקודמת כך שהחיסון כבר לא יעיל נגדם. אם, כאמור, SARS-CoV-2 מאופיין בקצב נמוך של התפתחות מוטציות, פירוש הדבר הוא שברגע שיהיה חיסון נגדו, הוא יהיה תקף ויעיל גם בהתפרצויות עתידיות של COVID-19.

לסיכום:

נגיף SARS-CoV-2 הדביק לראשונה אדם בסוף שנת 2019, ומשם התפשטה המגפה למאות מדינות. מאחר שמדובר בנגיף חדש, האנושות אינה מחוסנת נגדו באופן טבעי או מלאכותי, ולכן הוא מצליח להתפשט במהירות גבוהה יחסית. עם זאת, פעולות מנע ברמה האישית והארצית כבר הוכיחו את עצמן במדינות רבות – הן בצמצום קצב ההתפשטות והן בצמצום שיעורי התמותה. כרגע נעשים מאמצים עצומים בכל חזיתות המדע לבלום את המגפה באמצעות טיפולים, תרופות וחיסונים.

חוקרים מהטכניון נרתמים למאמץ הכלל-עולמי ושוקדים על פתרונות לאתגרי נגיף הקורונה

חוקרים ביותר מ-50 מעבדות מחקר בטכניון התגייסו במלוא המרץ למלחמה בהתפשטות נגיף הקורונה. המאמץ מתפרס על כל התחומים הרלוונטיים למחלה לרבות אבחון וזיהוי הנגיף בשלב מוקדם, פיתוח חיסון וטיפולים תרופתיים ופיתוח שיטות לניטור ולרפואה-מרחוק.

“הטכניון, המצוי בימי שגרה בחזית המדע והטכנולוגיה העולמיים, נרתם כעת בשיתוף פעולה הדוק עם מערכת הבריאות ועם הצוותים הרפואיים בבתי החולים למציאת פתרונות מהירים לאתגרים שמציבה בפנינו מגיפת הקורונה,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “זאת באמצעות פיתוח שיטות אבחון מתקדמות, רפואה מותאמת אישית, טכנולוגיות של העברת תרופות ממוקדת בגוף (Drug Delivery), שימוש בכלים של למידה חישובית ובינה מלאכותית, כריית מידע וניהול נתוני עתק (Big Data), פיתוח רובוטים ייעודיים לרפואה מרחוק ועוד. הערך המוסף של הטכניון מתבטא בקשר ההדוק בין רפואה להנדסה ובשיתופי פעולה בין-תחומיים שיובילו למציאת פתרונות מהירים ומתקדמים ויסייעו במלחמה הדחופה בנגיף הקורונה.”

המאמץ מתמקד בתחומים הבאים:

מדיניות

• פרופ’ ניר גביש, הפקולטה למתמטיקה, פרופ’ עמרי ברק, הפקולטה לרפואה: סימולטור המאפשר למקבלי ההחלטות להעריך כיצד צעדי המדיניות השונים של הממשלה ישפיעו על המשך התפשטות מגפת הקורונה בישראל.

אבחון

• פרופ’ ערן פרידלר מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית: איתור מוקדי התפרצות קורונה דרך מערכת הביוב. הטכנולוגיה תאפשר למקד מאמצים באזורי המגורים המועדים להתפרצות, ובעתיד תשמש גם לניטור מחלות אחרות.

• פרופ’ חוסאם חאיק, הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון: פיתוח אבחון טרום-סימפטומטי לחולי קורונה. המחקר יתמקד בשני אפיקים: פיתוח טכנולוגיה לאבחון הנגיף על סמך הבל הפה; ופיתוח מדבקה דקה וזולה שתוצמד ליד או לחזה ותנטר את הנגיף.

• פרופ’ רועי קישוני, הפקולטה לביולוגיה: האצת תהליכי אבחון ובדיקה של חולי קורונה.

• פרופ’ עמית מלר, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית: זיהוי וכימות של RNA נגיפי באמצעות חרירים ננומטריים.

• פרופ’ מורן ברקוביץ’, הפקולטה להנדסת מכונות: פיתוח דיאגנוסטיקה חדשנית ומהירה המבוססת על בדיקות דם ורוק.

• ד”ר יוני סביר, הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט: מצלמה תרמית למדידת חום ותבנית נשימה לצורך זיהוי חולי קורונה. שת”פ עם מפא”ת.

• פרופ’ יהושע זאבי, הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי ופרופ’ רפי ביאר, הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט: מערכות לרפואה מרחוק.

• פרופ’-משנה דניאל ראמז, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית: פיתוח סנסור מהיר לגלוי וירוס קורונה באמצעות שימוש בטכנולוגיית “קריספר”.

• ד”ר יואב שכטמן, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית: שיטות מיקרוסקופיה מתקדמות לזיהוי נוגדנים לקורונה בדם.

• פרופ’ תומר שלומי, הפקולטה למדעי המחשב: דיאגנוסטיקה על סמך משטח גרון ודגימות דם ושתן.

• פרופ’ גלעד יוסיפון מהפקולטה להנדסת מכונות ופרופ’ חזי קשי מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון: שיטות דיאגנוסטיקה מהירות ומדויקות.

• ד”ר נעמה גבע-זטורסקי, הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט: בדיקה מהירה לזיהוי נגיף הקורונה.

• פרופ’ אלכס ברונשטיין מהפקולטה למדעי המחשב עובד על פיתוח שימוש באולטרסאונד לדימות ריאות. החוקרים יתאימו חיישני אולטרסאונד זולים לצורך זיהוי דלקות המופיעות בריאות כתוצאה מנוכחות וירוס הקורונה. במאמץ זה שותפים פרופ’ רוני קימל מהטכניון, ד”ר אורן כספי מרמב”ם ודורון שקד מג’נרל אלקטריק.

• דביר ילין, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית: בדיקת דם לא פולשנית לאבחון חולי קורונה על סמך רמות חריגות של סוגי כדוריות דם.

• פרופ’ יובל שקד, הפקולטה לרפואה: פיתוח תרופה לריפוי מהיר של רקמות פגועות. ניסוי מוצלח בחולדות.

• פרופ’ גלעד יוסיפון מהפקולטה להנדסת מכונות ופרופ’ חזי קשי מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון: התקן מעבדה-על-שבב לגילוי מוקדם ורגיש של נגיפי SARS-CoV-2. המערכת תאפשר זיהוי מהיר ללא צורך במכשור מיוחד, וכך תאפשר אבחון עצמי ביתי וכן בדיקה של משטחים שונים (כמו בבתי חולים ותחבורה ציבורית) לטובת ניטור רחב של נוכחות הנגיף.

• ד”ר יואכים בהר, ראש המעבדה לבינה מלאכותית ברפואה (AIMLab): טכנולוגיה שתסייע באיתור חולי קורונה ותתריע על בעיות נשימה קריטיות בקרב חולים קיימים. את הפיתוח מוביל ד”ר בהר עם ד”ר דני איתן וד”ר רונית אלמוג מהקריה הרפואית רמב”ם.
• ד”ר אסף בסטר, הפקולטה לביולוגיה: מציאת גנים המבקרים את החדירה וההדבקה של ווירוס קורונה (COVID-19) לתאים באמצעות סריקה גנטית של גנים מקודדים ולא מקודדים לחלבון.

אלמנטים של חיסון

• פרופ’ אבי שרודר, הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון: מאמץ לפיתוח חיסון לקורונה על סמך חיסון המוני לשרימפס, שפותח על ידי פרופ’ שרודר במסגרת חברה שהקים בטכניון – ViAqua Therapeutics. גם המחקר הנוכחי ייערך עם ViAqua.

• פרופ’ זייד עבאסי ופרופ’ עודד לוינזון, הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט: פרופ’ לוינזון מפתח recombinant ACE-2 receptors. זהו חלק מפרויקט של פרופ’ עופר מנדלבאום מהאוניברסיטה העברית בירושלים לפיתוח נוגדנים לקולטן שבאמצעותו מתחבר וירוס הקורונה לתאי האורגניזם המארח. פרופ’ עבאסי חוקר מזה שנים את ACE-2, שהוא הקולטן שווירוס הקורונה נצמד אליו.
• פרופ’ דורון מלמד, הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט: זכרון חיסוני לוירוס הקרונה בקרב אנשים מבוגרים: מניעה של הדבקה חוזרת והעלאת השרידות

פתרונות טיפוליים

• פרופ’ ג’וזואה שניטמן, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית: טכנולוגיה חדשנית להובלת תרופות לריאות. הטכנולוגיה מתאימה במיוחד לטיפול בכשל ריאתי חמור (ARDS), שהוא סיבת התמותה העיקרית בקרב חולי קורונה.

• פרופ’ רועי עמית, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון: פיתוח משחה לטיפול בזיהום קורונה.

• פרופ’ מרסל מחלוף, הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון: לכידה של וירוס קורונה על סמך טכנולוגיית Nano-ghosts שפותחה בעבר במעבדתה.

• פרופ’ אבי שרודר, הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון: פיתוח תרופה ממוקדת-מטרה לטיפול בכשל ריאתי חמור (ARDS). הפיתוח מבוסס על שיטות קיימות להובלת תרופות, ולכן צפוי להימשך זמן קצר יחסית.

• פרופ’ דרור סליקטר, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית: הולכת תרופות ישירה לריאות.

• פרופ’ בני צ’וקורל, הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל: מנשם מבוסס טורבינה זעירה.

• פרופ’ דדי מאירי, הפקולטה לביולוגיה: אפיון קנבואידים לעצירת “סערת ציטוקינים” ולדיכוי הקולטן 2ACE.

• פרופ’ זייד עבאסי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט מציג קונספט חדש המבוסס על פגיעה אפשרית בשני אנזימים אנושיים – ACE2 ו-FURIN – המסייעים לנגיף לחדור לתאי האדם ולשגשג בהם. לאורה של תפיסה זו הוא מציע טיפולים שיעכבו את שני “סוסים טרויאניים” וכך יגנו מפני נגיף קורונה החדש על מטופלים – בעיקר אלה הסובלים ממחלות רקע.

• זאב גרוס, הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך: פיתוח תרופות.

• ישראל ולודבסקי, הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט: חומרים דמויי הפרין לעיכוב ההדבקה בנגיף ולבלימת התקדמות המחלה.

• פרופ’ אמיר לנדסברג, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית: הנשמה בחולי קורונה – אינטראקציה בין מערכות הריאות, הלב וכלי הדם.

• יעל מנדל-גוטפרוינד, הפקולטה לביולוגיה: שינוי גנטי לאורך זמן אצל חולי קורונה לניבוי התפתחות המחלה.

פתרונות לצוותים הרפואיים

• פרופ’ איל זוסמן, הפקולטה להנדסת מכונות: פיתוח מסננים וציפויים המבוססים על סיבים ננומטריים. (סרטון)

• ד”ר יותם בר און, הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט: בדיקת היתכנות הדבקה ורטיקלית בנגיף הקורונה מאם לעובר

• פרופ’ שי שן אור, הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט: ניטור מצבם החיסוני של נבדקים ואיתור נבדקים המצויים בסכנת חיים מוגברת. כמו כן איתור דלקות על סמך אבחון תאי מהיר.

• ד”ר שאדי פרח, הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון: חומרי חיטוי חכמים, הפוגעים במנגנון ההדבקה של נגיף הקורונה ונשארים פעילים לאורך זמן.

• פרופ’ יכין כהן, הפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון: חיטוי משטחים לטווח ארוך.

• המרכז לבינה מלאכותית (AI): שילוב כוחות בפרויקטים מגוונים, מבוססי בינה מלאכותית, ובהם ניתוח מצב חולים והתקדמות המחלה. את המאמץ מובילים ראש המרכז פרופ’ שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי והחוקרים פרופ’-משנה אורי שליט מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון וד”ר יואכים בהר מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

• פרופ’ עזרי טרזי, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים: תכנון וייצור מערכות מיגון לצוותים רפואיים תוך שימושים חדשים בהדפסת תלת-ממד והקמת רשת מעצבים ארצית שתירתם לתכנון ולייצור פתרונות הקשורים למגפת הקורונה.

• פרופ’ יואב אישן, הפקולטה לכימיה ע”ש שוליך: ייצור משטחים ביוצידיים דו-ממדיים ותלת-ממדיים.

• פרופ’ יאיר עין אלי, הפקולטה למדע והנדסה של חומרים: ציפוי אקטיבי למסכות פנים.

• פרופ’ דבי לינדל ופרופ’ עודד בז’ה, הפקולטה לביולוגיה: אנליזה של חומרי חיטוי אנטי-ויראליים.

• פיתוח פלטפורמה רובוטית שתופעל מרחוק על ידי הצוותים הרפואיים ותספק למטופלים מזון ותרופות. הרובוט יצויד בחיישנים שיסייעו לבדוק דופק ורמת חמצן בדם אצל המטופלים. על הפרויקט יעבדו בוגרי תוכנית הרובוטיקה FIRST מבית הספר הריאלי בחיפה בהנחיית פרופ’ גיל יודילביץ מהפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל

• פרופ’ ירון פז, הפקולטה להנדסה כימית: טיהור אנטי-ויראלי על ידי פוטוקטליזה.
• ד”ר עדו קמינר, הפקולטה להנדסה חשמל עש” ויטרבי: חיטוי אוויר ומשטחים באמצעות קרינת אולטרה-סגול
• פרופ’ בעז פוקרוי ופרופ’ אלחנדרו סוסניק, הפקולטה למדע והנדסה של חומרים: הבנה ומניעת הידבקות על-ידי משטחים.
  

במקביל מתקיימים פרויקטי מחקר משותפים וחדשניים של חוקרי הטכניון בהובלת סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ אלון וולף, בשיתוף רופאים וצוותים רפואיים רבים מהקריה הרפואית רמב”ם.

אגודת הסטודנטים של הטכניון מצטרפת למאמצים הארציים למניעת התפשטות נגיף הקורונה בקרב קשישים. אגודת הסטודנטים בשיתוף הארגונים “נותנים באהבה” ו”לקראת שבת” בחלוקת סלי מזון לקשישים ומועטי יכולת.

“קשישים הם חלק מאוכלוסית הסיכון המרכזית ולכן הגענו להחלטה לעזור להם כמיטב יכולתנו”.

למרות מזג אוויר הסוער שהיה בסופ”ש האחרון, סטודנטים מהטכניון, שרק התחילו את הסמסטר, השאירו את המחשב בבית ושמו בצד את השיעורים המקוונים כדי לקחת חלק בהתנדבות ולארוז סלי מזון. הסטודנטים הגיעו, שמו כפפות, מסכה והתחילו לחלק את מוצרי המזון לסלים המיועדים.

בנוסף לכך, אגודת הסטודנטים בטכניון מובילה עוד פרוייקטי התנדבות נוספים בתקופה הקרובה כדי לסייע במשבר הנוכחי.

אגודת הסטודנטים אספה קרוב ל-100 סטודנטים שרוצים להתנדב ולקחת חלק במאמץ הארצי. יחד הם מתכננים להקים ‘חמ”ל’ טלפונים’. אבל אם חשבתם לשנייה שמדובר בחמ”ל אמיתי ונפר את תקנות משרד הבריאות, החמ”ל יפעל כך שבכל סטודנט יהיה בביתו ויצוות לו קשיש עליו הוא אחראי.

מטרת הסטודנטים הם להיות אוזן קשבת עבור הקשישים ולשוחח איתם על הקשיים שהם חווים ובעיקר להנעים את זמן, “כולנו מרגישים מבודדים מהעולם וזאת הדרך שלנו להראות להם שהם לא לבד ואנחנו פה לדבר איתם”.

כחלק מזה, הסטודנטים ירכזו מהם פניות של מוצרם שחסרים להם כדי שאלו יסופקו לביתם כדי שהקשישים לא יצטרכו לעזוב את ביתם.

את מספרי הטלפון של הקשישים תספק אגף רווחה בעיירית חיפה ושיתוף פעולה עם ארגון “לתת” יחולקו המוצרים לבתיהם.

בגלל התפשטות נגיף הקורונה וכחלק מהתהליך המעבר ללמידה מקוונת, אגודת הסטודנטים משפצת מחשבים ישנים ומשמישה אותם מחדש. את המחשבים היא תורמת מחשבים לתלמידים.

חוקרים בטכניון ובקריה הרפואית רמב”ם מציגים שיטה חדשנית לבדיקה של עשרות מטופלים במקביל

חוקרים בטכניון ובקריה הרפואית רמב”ם הציגו שיטה לבדיקת קורונה שתאפשר להגדיל משמעותית את כמות הנבדקים היומית. שיטה זו, הקרויה pooling (איגום), מבוססת על בדיקה של דגימות מעשרות נבדקים בעת ובעונה אחת. יישומה עשוי להאיץ באופן ניכר את קצב הבדיקות ואת איתורם של חולי קורונה באוכלוסייה. הניסוי הושלם תוך ימים ספורים הודות לתמיכה של משרד הבריאות, ושיתוף פעולה יחודי בין רמב”ם והטכניון.

בדיקות הקורונה הנעשות כיום בישראל מתמקדות באנשים עם תסמינים של המחלה ועם חשד להידבקות. אף שמדובר באוכלוסייה מוגבלת במספרה, קצב הבדיקות הנוכחי – כ- 1,200 ביום – אינו יכול לאפשר ניטור של נשאים לא סימפטומטיים באוכלוסייה, שיכול לעזור לבלימת המגפה. הפיתוח החדש צפוי לסייע בכך.

נגיף הקורונה מאובחן כיום בבדיקת PCR, המקובלת בניטור נגיפים. בדיקה זו בוחנת הימצאות של רצף גנטי יחודי של נגיפים בדגימה שנלקחה מהחולה. הבעיה היא שהבדיקה אורכת כמה שעות ומהווה כיום צוואר בקבוק באיתור חולי הקורונה בארץ ובעולם. לדברי ד“ר יובל גפן, מנהל המעבדה למיקרוביולוגיה קלינית ברמב“ם, “כיום, במסגרת הבדיקות לקורונה, אנחנו מקבלים דגימות של כ-200 נבדקים ביום, וכל דגימה כזו עוברת בדיקה פרטנית. על פי גישת ה-pooling שניסינו כעת, הבדיקה המולקולרית תיעשה על ‘דגימה משותפת’ שנלקחה מ-32 או 64 מטופלים. באופן זה נוכל להאיץ משמעותית את קצב הבדיקות. רק במקרים נדירים, שבהם תימצא הדגימה המשותפת חיובית, נערוך בדיקה פרטנית לכל אחת מהדגימות הספציפיות.”

לדברי פרופ’ רועי קישוני, ראש קבוצת המחקר בפקולטה לביולוגיה בטכניון, “זו אינה פריצת דרך מבחינה מדעית, אלא הדגמה של האפשרות להשתמש בשיטה הקיימת ואפילו בציוד הקיים להגדלה משמעותית בנפחי הדגימות. זאת על ידי איגום מספר רב של דוגמאות במבחנה בודדת. גם כאשר ערכנו בדיקה משותפת של 64 דגימות שרק אחת מהן של חולה מאומת, המערכת זיהתה שיש כאן דגימה חיובית (להימצאות הנגיף). יש אומנם קשיים לוגיסטיים ביישום השיטה, אך אנו מקווים שהיא תאפשר להגדיל את נפח הדגימות ולנטר גם נשאים שקטים, לא סימפטומטיים. אפשרות כזאת יכולה להקטין את הסיכוי להדבקה ולשטח את עקומת ההדבקה.”

מנהלת המעבדה הווירולוגית ברמב“ם, ד“ר מורן שוורצוורט-כהן, מעריכה כי “יישום של pooling בשלב האחרון של הבדיקה, ה-PCR, יקל עלינו בקיצור התהליך כולו ובהגדלה משמעותית של קצב הבדיקות.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “הניסוי שערכו חוקרי הטכניון ורמב”ם הוא פרויקט מורכב, שבתנאים רגילים היה נמשך חודשים. כאן, הודות להתגייסות מרשימה של כל הנוגעים בדבר בשל המצב, הושלם הניסוי הראשוני הזה תוך פחות מארבעה ימים. הישג זה מדגיש את חשיבותו של הקשר ההדוק בין הטכניון לרמב”ם ובאופן כללי יותר, בין הרפואה להנדסה. חוקרי הטכניון מגוייסים למלחמה הדחופה בנגיף הקורונה, ובנוסף למחקר זה מתנהלים בימים אלה בטכניון מחקרים לא מעטים המסייעים בהתמודדות עם התפשטות המחלה.”

מנכ“ל הקריה הרפואית רמב“ם פרופ’ מיקי הלברטל אמר כי “שיתוף הפעולה בין הטכניון לרמב”ם באירוע זה, המשפיע על החיים של כולנו, הוא דוגמה אחת מתוך פעילויות משותפות רבות המתקיימות בין שני המוסדות. שיתופי פעולה אלה נועדו לרתום את היכולות האינסופיות של חוקרי הטכניון לטובת הצרכים הרפואיים שמעלים הקלינאים וחוקרי בית החולים, וזאת כדי לקדם את הרפואה למען אזרחי מדינת ישראל והאנושות.”

את הניסוי הוביל ד”ר עידן ילין ביחד עם נגה אהרוני, עינת תמר ודינה ברנבאום ממעבדתו של פרופ’ קישוני וכן אמיר ארגואטי ממעבדתה של פרופ’ יעל מנדל-גוטפרוינד מהפקולטה לביולוגיה. עוד שותפה חיונית בניסוי הייתה ד”ר אסתי מסר, הממונה על בטיחות ביולוגית ביחידת הבטיחות בטכניון, שהתגייסה בהקמתה של מעבדה ייעודית וליוותה את התהליך כולו.

פרופ' רועי קישוני

ד"ר עידן ילין

ד"ר יובל גפן וד"ר מורן שוורצוורט-כהן

פרופ' מיקי הלברטל עם ד"ר מורן שוורצוורט-כהן בביקור במעבדה