Yearly Archives: 2020

בעקבות התפשטות נגיף הקורונה: לראשונה בתולדות הטכניון ייפתח הסמסטר במתכונת מלאה של הוראה ולמידה מרחוק

חברי סגל מהטכניון מתרגלים הוראה מרחוק. היום בניסוי לקראת פתיחת הסמסטר המקוון מחר

חברי סגל מהטכניון מתרגלים הוראה מרחוק. היום בניסוי לקראת פתיחת הסמסטר המקוון מחר

חברי סגל מהטכניון מתרגלים הוראה מרחוק. היום בניסוי לקראת פתיחת הסמסטר המקוון מחר

חברי סגל מהטכניון מתרגלים הוראה מרחוק. היום בניסוי לקראת פתיחת הסמסטר המקוון מחר

חברי סגל מהטכניון מתרגלים הוראה מרחוק. היום בניסוי לקראת פתיחת הסמסטר המקוון מחר

סמסטר האביב בטכניון ייפתח מחר במועדו המתוכנן – יום רביעי, 18 במרץ 2020 – במתכונת של הוראה ולמידה מרחוק. זאת בהתאם להנחיות המעודכנות של משרד הבריאות והות”ת בעקבות התפשטות נגיף הקורונה.

בשנים האחרונות, כחלק מההתאמה למהפכה הדיגיטלית, השקיע הטכניון רבות בפיתוח טכנולוגיות חדשניות, בהטמעתן ובהכשרת חברי הסגל לפיתוח שיטות הוראה חדשניות הכוללות הוראה ולמידה מרחוק ולמידה היברידית, המשלבת הוראה פרונטלית עם למידה מרחוק. כעת, בעקבות התפשטות נגיף הקורונה, נערכו כל הפקולטות בטכניון לעבודה במתכונת מלאה של הוראה ולמידה מרחוק, וחברי הסגל עברו בימים האחרונים הדרכות והכשרות ייעודיות בנושא.

 לדברי דיקן לימודי הסמכה בטכניון, פרופ’ חוסאם חאיק, “מחר נפתח את הסמסטר עם קורסים מקוונים ובלמידה מרחוק של אלפי סטודנטים מהבית. אנו מעריכים שבכוחות משותפים, והודות להתגייסותם של חברי הסגל למאמץ, נוכל לתמוך בלמידה דיגיטלית בהיקף משמעותי. היום, יום ג’, ערכנו “ניסוי כלים” נרחב בהשתתפות עשרות מרצים וכ-2,000 סטודנטים, כדי להפיק לקחים ולשפר את ההיערכות הטכנית לקראת פתיחת הסמסטר מחר.”

 “בשבועות האחרונים השקענו מאמצים רבים בבניית היכולת הטכנולוגית ובהיערכות מתאימה.” כתב פרופ’ אורי סיון נשיא הטכניון לסטודנטים ולחברי הסגל. “עם זאת, העברת כלל ההוראה להוראה מקוונת היא אתגר גדול, שמימושו בימים כתיקונם היה נפרש על פני תקופה ארוכה ומשלב ניסויים רבים. ההתפשטות המהירה של נגיף הקורונה לא הותירה לנו זמן, ולכן ייתכנו תקלות בימים הראשונים. אנחנו בטוחים שאתם מבינים זאת וכי בשיתוף הפעולה שלכם יסייע בתיקון הפגמים שיתגלו.”

“את פעילות המערך המקוון מוביל המרכז לקידום הלמידה וההוראה בראשות ד”ר אביגיל ברזילי,” אמר המשנה הבכיר לנשיא הטכניון פרופ’ עודד רבינוביץ’. “המרכז, חברי הסגל, הסגל הנלווה, וכל הגורמים הרלונטיים בטכניון עושים לילות כימים כדי לאפשר לנו לצלוח תקופה מורכבת זו ולחזור במהרה לשגרה בריאה של הוראה ולמידה. לכל אלו חברו הסטודנטים בהנהגה אמיצה ונבונה של אגודת הסטודנטים ואנו יוצאים למהלך המורכב הזה בשותפות אמיתית. “

 בשנים האחרונות הטמיע הטכניון טכנולוגיות חדשניות להוראה ולמידה מרחוק, בהן:

1. למידה סינכרונית המבוססת על שידור חי של הרצאות, תרגולים ופגישות באמצעות מערכתZOOM .
2. למידה א-סינכרונית המבוססת על הקלטה של השיעורים על ידי המרצים, מערכת MOODLE לניהול הלמידה, הנגשת החומר הדיגיטלי באמצעות מערכת Panopto, שיתוף מסמכים וחומרי למידה, דיונים בפורומים וכו‘.
3. למידה משולבת של א-סינכרונית וסינכרונית.

טכנולוגיות אלה, המשמרות את האינטראקציה בין מרצים לסטודנטים ואת ההתייחסות האישית לקצב הלימוד האישי של כל סטודנט, יבואו לידי ביטוי נרחב בסמסטר הקרוב, כתוצאה מהמצב המיוחד שאליו נקלע הטכניון בעקבות התפשטות נגיף הקורונה בישראל. ראוי לציין כי המעבר ללמידה דיגיטאלית פוגש את הטכניון ערוך מבחינה רעיונית עם מערך נרחב ומגוון של קורסים מוקלטים ומונגשים אלקטרונית. עד כה פותחו בטכניון 15 קורסי MOOC – קורס פתוח מקוון מרובה משתתפים – ומאות קורסים ושיעורים מצולמים אחרים הזמינים בשרתי הטכניון. עם זאת, הכמות, המעבר המלא ללמידה דיגיטאלית, והמימוש הגורף של הרעיון הם אתגרים לא מבוטלים. 

 ד”ר אביב צנזור מהפקולטה למתמטיקה בטכניון הוא אחד המרצים המזוהים ביותר בישראל עם קורסים מקוונים, ועד כה הוא הקליט בטכניון יותר מעשרה קורסי מתמטיקה מלאים בעברית ובאנגלית. בעקבות המעבר להוראה מרחוק בימי קורונה צילם ד”ר אביב צנזור סרטון הדרכה מיוחד שכבר זכה לאלפי צפיות. לסרטון לחצו כאן

מחקר שנערך בטכניון מגלה כיצד הציבור מעריך אמינות של מידע על חיסונים

פרופ’ אילת ברעם צברי

כיצד משתמשי מדיה חברתית מחליטים אם להאמין למידע מקוון? מחקר חדש שנערך בטכניון התמקד בשאלה זו בהקשר של חיסונים. המחקר שהתפרסם בכתב העת הבולט בנושא חיסונים וחיסון Vaccine, מגלה הבדלים משמעותיים בין מערכות השיקולים של “הססני חיסונים” ל”לא הססנים” מבחינת האמינות שהם מייחסים למידע המופיע ברשת. הוא מבוסס על חקר פלטפורמות של שאלות ותשובות (Q&A) ועל התייחסותם של 694 משתתפים ל-600 תשובות לשאלות בנושא חיסונים שהופיעו ב-Yahoo! Answers.

חוקרי הטכניון גילו הבדל משמעותי בין “הססני חיסונים” ל”לא הססנים” מבחינת משקלי הגורמים שלפיהם הם מעריכים אמינות המידע בנושא. קבוצת ה”לא הססנים”, שאינם חשדנים כלפי חיסונים, יסמכו במידה רבה יותר על מידע שמעודד חיסונים ופחות על מידע המרתיע מפני חיסון. מעניין לציין שהעדפה הזו נמצאה גם בקרב חברי קבוצת ה”הססנים”, אך במידה פחותה בהרבה. קבוצת ה”הססנים” נוטה במידה רבה יותר להעריך את אמינות המידע על פי רמת הפירוט שלו – אם פריט המידע ארוך ומפורט, הוא נתפס כאמין יותר. העדפה זו קיימת גם בקרב חברי קבוצת ה”לא הססנים”, אך במידה פחותה.

בנוסף, במחקר נמצאה בשתי הקבוצות העדפה דומה לטקסטים שכתבו (לפחות לכאורה) מומחים בתחום הבריאות על פני טקסטים שכתבו הורים, והעדפה דומה לטקסטים שכתבו הורים על פני טקסטים של אנשים שאינם מומחים ואינם הורים. לדוגמה, הטקסט הבא יזכה אצל כולם לאמינות גבוהה יחסית: “כאחות אני יכולה לומר בביטחון מלא שאי אפשר להידבק בנגיף הפפילומה האנושי (HPV)  מהחיסון נגד הנגיף”.

ארגון הבריאות העולמי מדרג את ההססנות כלפי חיסונים – חוסר רצון או סירוב לחסן למרות זמינותם של חיסונים – כאחד מ-10 האיומים הגדולים על בריאות האנושות. לכן קיים בקהילייה המדעית חשש שמידע שגוי בנושא חיסונים עלול להגביר את אותה הססנות. זו הייתה המוטיבציה למחקר הנוכחי.

ד”ר אביב שרון

את המחקר הובילו המחבר הראשי ד”ר אביב שרון ופרופ’ אילת ברעם צברי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה וד”ר אלעד יום-טוב מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון.
בעקבות הממצאים ממליץ ד”ר שרון לרשויות המופקדות על בריאות הציבור “לעבוד עם מומחים בתחומים הרלוונטיים, עם ארגוני חברה אזרחית ועם בעלי עניין אחרים כדי לקדם הבנה הדדית של הסוגיות העומדות בבסיס ההססנות כלפי חיסונים. העיסוק בסוגייה זו ידרוש שותפויות שלא ראינו עד כה. העיקרון הזה תופס הן בזמני שגרה והן בעת משבר, כמו ההתפרצות שאנחנו חווים בימים אלה.”

למאמר המלא בכתב העת Vaccine לחצו כאן

הטכניון מבצע את ההכנות הנדרשות ונוקט באמצעי הבטיחות המתחייבים לנוכח התפשטות נגיף הקורונה.
אתר זה ירכז עדכונים, הוראות, כלים ומידע חשוב אחר הנוגע לנושא.
בהתאם להוראות משרד הבריאות לסגירת האוניברסיטאות נערך הטכניון לפתיחת סמסטר אביב במועדו ב-18 במארס בהוראה מקוונת.

הטכניון בחירום – לימוד והוראה ממרחק ועבודה מהבית בעיתות חירום

עובדים

מצורף לנוחותכם עמוד שאלות ותשובות בעמוד הבית של אתר משאבי אנוש (תחת חדשות והודעות).
מעת לעת יעודכן העמוד בהתאם למצב.

מתעניינים ומתקבלים ללימודי תואר ראשון

במרכז הקונגרסים בחיפה התקיים בסוף פברואר הכנס הבין-לאומי להנדסה ביו-רפואית, בהובלת האיגוד הישראלי להנדסה רפואית וביולוגית (ISMBE) ובחסות IEEE – אגודת מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה הבין-לאומית

פרופ’ דפנה ויס, פרופ’ משה שהם, פרופ’ דוד אלעד ופרופ’ תמיר טולר, צילום: אמיר חן

האירוע נפתח בברכותיהם של יו”ר הכנס פרופ’ תמיר טולר מאוניברסיטת תל אביב ושל פרופ’ דפנה ויס, הנשיאה הנכנסת של האיגוד. גם סגן ראש עירית חיפה עו”ד דוד עציוני וד”ר גלית רנד, מנהלת האגף לתכנון אסטרטגי ומחקר בעיריית חיפה, בירכו את המשתתפים. את הרצאת הפתיחה נשאה פרופ’ מיטל זילברמן מאוניברסיטת תל אביב, הנשיאה הקודמת של האיגוד, שדיברה על פולימרים טבעיים ביישומים ביו-רפואיים.

בכנס הוכרזו שני חברי כבוד חדשים של האיגוד:

פרופ’ משה שהם, חבר סגל בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון. את מעבדת הרובוטיקה הראשונה שלו הקים באוניברסיטת קולומביה, ולאחר הצטרפותו לטכניון הקים בו את אחת ממעבדות הרובוטיקה המתקדמות בעולם. לצד פעילותו הנרחבת במחקר ובהוראה, פרופ’ שהם הוא יזם סדרתי שהוביל את הקמתן של חברות רובוטיקה חלוציות ובהן מזור רובוטיקה, שנרכשה לפני שנתיים תמורת 1.6 מיליארד דולר. החברה פיתחה מערכת חדשנית לניתוחי מוח ועמוד שדרה.

פרופ’ דוד אלעד, שהשלים את כל תאריו האקדמיים בטכניון, הוא כיום חבר סגל במחלקה להנדסה ביו-רפואית בפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב. הוא מומחה מוביל בשני תחומי עיסוקו: מערכת הנשימה ומערכת הרבייה. בשנים האחרונות הוא שוקד על פיתוח מהפכני בתחום השני: רחם מלאכותי שיאפשר להרחיב את הידע המדעי על השתרשות עוברי אדם בדופן הרחם ואף לסייע לנשים שאין להן רחם.

בכנס נדונו נושאים רבים ומגוונים ובהם אפיון מחלת קרון, דימות אולטרסאונד נייד ועמוק, ניטור זרימת דם וחמצן בשיליה, שבב חכם לחקר מחלת ניוון השרירים ALS, טכנולוגיות חדשניות להדבקה ולאיטום רקמות, אריזה (מיקרואנקפסולציה) של תאי לבלב, פלטפורמה להתאמת תרופות להובלה למוח, מכאנוביולוגיה של סרטן ופצעים, תאים מלאכותיים להעברת תרופות והנדסת רקמות בשיקום פגיעה בחוט השדרה. את הרצאת המליאה השנייה העביר פרופ’ רון וייס מ-MIT שבארה”ב, שדיבר על ביולוגיה סינתטית בתאי יונקים ושילובה בפיתוח פתרונות לבעיות בעיות רפואיות.

השנה נמשכה המסורת שנקבעה בשנה שעברה – הרצאות פופולריות בעברית, המיועדות בעיקר לתלמידי תיכון. במושב הפופולרי נכחו מאות רבות של תיכוניסטים והוא כלל את ההרצאות הבאות: פרופ’ מיטל זילברמן (אוניברסיטת תל אביב) על הנדסה ביו-רפואית – הקשר בין הנדסה לרפואה, תכניות לימודים והתעשייה בישראל, פרופ’ נתן שקד (תל אביב) – העתיד של הפריות מבחנה; פרופ’ דפנה ויס (הטכניון) – הראש הקשה של תאי סרטן: הקשר בין מכניקה לבין איבחון וניבוי מוקדמים, פרופ’ משה ברנד (אריאל) – סטנטים ועורקים, מלחמה ושלום, פרופ’ תמיר טולר (תל אביב) – המהפכה הבאה באבולוציה של המין האנושי: הנדסה תוך תאית של החומר הגנטי, פרופ’ אורית שפי (בר אילן) – עקרונות הנדסיים במערכת העצבים – איך זה עוזר בשיקום? ומר זהר גנדלר (מנכ”ל NGT3) – גורמי הצלחה וכישלון של סטארט-אפים רפואיים – דוגמאות מניסיון אישי.

במהלך הכנס חולקו פרסי הצטיינות לדוקטורנטים הבאים: חן אברהם מאוניברסיטת בן גוריון על “שילוב מידע חושי במערכות סנסומוטוריות”, אלכסנדר קרקוביץ מאוניברסיטת תל אביב – “צמצום מינונים הניתנים לחולה במדידת זרימת דם בשיטת SPECT”, מיכאל מרגוליס מאוניברסיטת בר אילן – “ניטור מהיר ורגיש של רצפי די-אן-איי ספציפיים באמצעות ביוסנסורים הנשלטים מגנטית”, אלירם נוף מהטכניון – “מכניקת זורמים בהנשמת פגים”, לאה פקו מאוניברסיטת תל אביב – “המדע של מניעת פצעי לחץ הנגרמים מהתקנים רפואיים” ועידו ויינר מאוניברסיטת תל אביב – “שימוש במודלים חישוביים להנדסת ביטוי גנים יעילה  במיקרו-אצות”.

בכנס הוצגו כ-90 פוסטרים וחולקו פרסים ל-4 פוסטרים מצטיינים: רקפת רוזן מהטכניון, שני כהן מהטכניון, זוהר צפריר מאוניברסיטת תל אביב וליאור דבי מהטכניון. קבוצת ה-IGEM של אוניברסיטת תל אביב, הכוללת סטודנטים מצטיינים לתואר ראשון, הציגה את הפרויקט שלה.

כנס ISMBE משמש למפגש בין חוקרים מהאקדמיה העוסקים בתחום הרחב של הנדסה ביו-רפואית בארץ ובעולם ומחבר בין חוקרים וסטודנטים מכלל האוניברסיטאות, רופאים ואנשי מערכת הבריאות והתעשייה הישראלית והבין-לאומית. חוקרי האקדמיה הציגו בכנס את הפיתוחים המדעיים והטכנולוגיים החדשניים ביותר, והחברות בתחום – חברות מבוססות וחברות הזנק מהארץ ומהעולם – הציגו דוכנים, פוסטרים והרצאות. תיכוניסטים, סטודנטים לתאר ראשון, סטודנטים לתארים מתקדמים למדו על חזית המחקר בתחום ההנדסה הביו-רפואית ואף הציגו את עבודות המחקר בהן הם משתתפים.

קרן וולף הכריזה אתמול על עשרת הזוכים בפרס קריל לחוקרים ישראלים צעירים לשנת 2020, ובהם שני חוקרים מהטכניון: ד”ר תומר מיכאלי מהפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי וד”ר יובל פילמוס מהפקולטה למדעי המחשב. השניים הם חוקרים עתירי הישגים, שזכו בין השאר במלגות אלון ובמענקי ERC

תומר מיכאלי

ד”ר תומר מיכאלי יקבל את הפרס על “עבודותיו פורצות הדרך בתחומי עיבוד אותות ועיבוד תמונה, ראייה ממוחשבת ולמידת מכונה”. מחקריו עוסקים בפיתוח טכנולוגיות חדשות לעיבוד תמונה ולשחזור תמונה – פיתוחים הרלוונטיים בהקשרים כגון דימות רפואי, דימות מדעי, ומיקרוסקופיה. בין השאר השתתף ד”ר מיכאלי בפיתוח טכנולוגיה חדשנית לדימות ביולוגי מבוסס מולקולות בודדות. טכנולוגיה זו מספקת תמונה מדויקת ברזולוציה גבוהה ובמהירות חסרת תקדים. לאחרונה הוא זכה ביחד עם דוקטורנטית שלו ושותפה נוספת בפרס המאמר הטוב ביותר (Marr Prize) בכנס ICCV, שהוא אחד משני הכנסים החשובים בעולם בתחום הראייה הממוחשבת.

ד”ר יובל פילמוס יזכה בפרס על “מחקריו בנושא אנליזה הרמונית דיסקרטית במדעי המחשב”. הוא עוסק בתחום תאורטי הקרוי “אנליזה של פונקציות בוליאניות”. פונקציות כאלה מופיעות בין היתר בבעיות סיבוכיות חישובית, בתורת ההצפנה, בתורת הגרפים ובאופטימיזציה קומבינטורית. כבר בדוקטורט שלו פתר ד”ר פילמוס בעיה בת 30 שנה בתורת הגרפים בהוכיחו את השערת סימונוביץ-שוש, ומאז רשם הישגים נוספים בסיבוכיות חישובית, במדע הבחירות, בקומבינטוריקה ובאופטימיזציה קומבינטורית.

פרס קריל היוקרתי ניתן לחברי סגל אקדמי מצטיינים מאוניברסיטאות בארץ שעדיין לא קיבלו קביעות. הפרסים בסך 10,000 דולר ממומנים מעזבונו של התורם אברהם הירש קריל שלנגר (2007-1912), יליד גרמניה שהיגר עם רעייתו לדרום

יובל פילמוס

אמריקה ב-1938 והיה תומך נלהב במדינת ישראל. מנכ”לית קרן וולף, רעות ינון ברמן, אמרה אתמול כי “קבלת הפרס היא שלב משמעותי בהתפתחות האישית במסלול האקדמי, ואנחנו עדים להישגיהם המרשימים של מקבלי הפרס לאורך השנים, שרבים מהם מכהנים כיום בתפקידי מפתח בהובלת המחקר המדעי בישראל ובעולם.”

פרופ’ יהודית דורי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, תקבל בשבוע הבא את הפרס היוקרתי ביותר במחקר בהוראת המדעים: Distinguished Contribution to Research Award. הפרס ניתן על “תרומות יוצאות דופן לחינוך מדעי באמצעות מחקר”, ופרופ’ דורי היא הישראלית השלישית הזוכה בו מאז ייסודו של האירגון, לפני כ-90 שנה

פרופ’ יהודית דורי

פרופ’ יהודית דורי מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון תקבל בשבוע הבא את הפרס היוקרתי ביותר במחקר בהוראת המדעים: DCRA. הפרס ניתן על “תרומות יוצאות דופן לחינוך מדעי באמצעות מחקר”, ופרופ’ דורי היא הישראלית השלישית הזוכה בו מאז ייסודו לפני כ-90 שנה.

הפרס יוענק לפרופ’ דורי על פועלה הרב בתחומים שונים ובהם הוראת כימיה, קידום נשים במדע וטיפוח למידה משמעותית באמצעים טכנולוגיים. בנימוקי הפרס נכתב כי פרופ’ דורי “מובילה את תחום הוראת המדעים בתפקידיה בוועדות לאומיות ובין-לאומיות רבות. גולת הכותרת של עבודתה האקדמית היא טיפוחם של חוקרים ומנהיגים בתחום הוראת המדעים – פעילות שיצרה קשרים בין-לאומיים המקדמים את התחום. מסירותה לשיפור ההוראה והלמידה במקצועות המדע הטביעה חותם ממשי בעולם.”

את הפרס היוקרתי מעניקNARST , הארגון החשוב בעולם במחקר בהוראת המדעים. הארגון, המונה כ-1,700 חוקרים מרחבי העולם, פועל לקידום הוראת המדעים וללמידה באמצעות מחקר ומוציא לאור את כתב העת המוביל בחינוך מדעי, Journal of Research in Science Teaching.

פרופ’ דורי עוסקת בממשק שבין הוראה מרחוק, טכנולוגיות ויזואליזציה, כימיה והערכה של מיומנויות חשיבה ומטה-קוגניציה, ועבודתה המחקרית השפיעה רבות על דרכי ההוראה האוניברסיטאית בעידן מהפיכת המידע. היא הייתה חברה ונציגת ישראל ב-EARLI – הארגון האירופי למחקר בלמידה ובהוראה – וכיהנה כיו”ר ועדת המקצוע בכימיה במשרד החינוך. כדיקנית היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ בטכניון. במרוצת השנים ערכה פרופ’ דורי שני ספרים בנושאי קוגניציה ומטה-קוגניציה בהוראת STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה), פרסמה מאמרים רבים והינחתה כ-70 מסטרנטים ודוקטורנטים.

לדבריה, “קבלת הפרס היא סגירת מעגל מדהימה. ב-1991 חזרתי משהות בארצות הברית ישר אל מלחמת המפרץ הראשונה. אני ובעלי פרופ’ דב דורי, שהוא כיום חבר סגל בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון בטכניון, הגענו לכאן עם ארבע בנות – הקטנה הייתה בת שנה והבכורה בת 14. כיום, כמעט שלושים שנה אחר כך, יש לנו שמונה נכדים ונכדות ואני מסיימת ארבע שנות דיקנות בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה.”

עד כה הוענק הפרס לשני חוקרים ישראלים בלבד (גברים).

תמר רוט שחם, דוקטורנטית בפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי, זכתה בפרס המאמר הטוב ביותר ( Marr Prize )בכנס ICCV יחד עם המנחה שלה, פרופ’ תומר מיכאלי, וד”ר טלי דקל מקבוצת המחקר של חברת גוגל. ICCV הוא אחד משלושת הכנסים החשובים בעולם בתחום הראייה הממוחשבת, והמאמר הזוכה נבחר מתוך יותר מ 4,000 הגשות מתחרות.

פרופ’ תומר מיכאלי ותמר רוט שחם עם יושבי הראש של הכנס פרופ’ סווטלנה לזבניק ופרופ’ קיונג מו לי

החוקרים פיתחו אלגוריתם להפקה ממוחשבת (אוטומטית) של תמונות “מומצאות” על סמך תמונה

בודדת בלבד – ולא על סמך מאגר עצום של תמונות כפי שהיה נהוג עד היום. התחום הקרוי “למידה עמוקה”

מבוסס על אימון רשת נוירונים על סמך מאגר עצום של דוגמאות. כאן, לעומת זאת, מציגים החוקרים

שיטה חדשנית לאימון רשת נוירונים גנרטיבית, כאשר סט האימון מכיל תמונה אחת בלבד. באמצעות המודל

המאומן אפשר לייצר וריאציות חדשות ומגוונות של תמונות המכילות מידע סמנטי דומה לתמונה הנתונה, וכן

לבצע מגוון גדול של משימות כגון עריכת התמונה, הפיכת ציור לתמונה מציאותית ואפילו יצירה של סרטון קצר.

שיר טוביאנה, דוקטורנטית מצטיינת ורופאה לעתיד, אובחנה ככבדת שמיעה מלידה. מאז היא מרכיבה מכשירי שמיעה בשתי אוזניה, אבל הקושי הזה הוא בעיניה אתגר, לא חיסרון. היא למדה בחינוך הרגיל וגם שירתה בצבא – כחונכת וכמפתחת ההדרכה בפנימייה הצבאית לפיקוד שליד בית הספר הריאלי בחיפה

חודשים ספורים לאחר השחרור כבר החלה טוביאנה ללמוד בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ובסוף השנה השלישית ללימודים התקבלה לתוכנית המצטיינים MD/PhD – תוכנית המשלבת רפואה ומחקר ומכשירה את המשתתפים בה כרופאים-חוקרים. בוגרי התוכנית מקבלים תואר כפול: ד”ר לרפואה (MD) וד”ר במדעי החיים (PhD). בהמשך, כדוקטורנטית חוקרת, התקבלה לתוכנית המלגות של הברונית אריאן דה רוטשילד לתלמידות דוקטורט מצטיינות, שמטרתה לקדם דוקטורנטיות המגיעות מרקעים מגוונים כדי שיגיעו לעמדות מפתח באקדמיה ובחברה הישראלית.

בעבודת הדוקטורט מנחה אותה פרופ’ שרה זליג מהמעבדה לרפואה מולקולרית בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון. לאחרונה פרסמו השתיים, עם עמיתתן ד”ר מריה מטראצו מהמכון לגנטיקה ולביופיזיקה ABT CNR, איטליה, מחקר חדשני בתחום הגנטי. במחקר, שהתפרסם בכתב העת eLIFE, מציגות החוקרות תיקון של שיבוש גנטי המעורב בתסמונת נדירה בשם ICF, המסכנת תינוקות וילדים.

תסמונת ICF היא מחלה נדירה ומסוכנת, שגורמת לכשל חיסוני ולתמותת רוב החולים במהלך שני העשורים הראשונים לחייהם. בנוסף לכך, הכרומוזומים – המולקולות המכילות את החומר התורשתי – מאופיינים בחוסר יציבות בתאי החולים.

מנקודת הראות הגנטית, אצל כמחצית מהחולים התסמונת נגרמת כתוצאה ממוטציות בגן DNMT3B שאחראי להוספת קבוצה כימית של מתיל לאיזורים מסוימים בדנ”א. התפקיד העיקרי של מתילציית דנ”א הוא בקרה על ביטוי תקין של גנים ושמירה על יציבות הכרומוזומים – תהליך ביולוגי המגן בין השאר על הטלומרים, קצות הכרומוזומים. לפיכך, תקלות בתהליך המתילציה מובילות לשיבוש בבקרה על הטלומרים ולהזדקנות מוקדמת של תאי החולים. ההפרעה בחולי תסמונת ICF מתחילה ככל הנראה כבר בשלבים מוקדמים של ההתפתחות העוברית שלהם.

המחקר שהתפרסם ב- eLIFEמציג הצלחה בתיקון מוטציות בגן  DNMT3Bבתאים של חולי ICF. לאחר התיקון, שבוצע בתאי גזע שמקורם בתאי עור של אותם חולים, ביצע החלבון המתוקן מתילציה של הדנ”א באזורים שונים בגנום. לדברי טוביאנה, “החזרנו ל-DNMT3B את כושר התפקוד וכך הצלחנו לתקן את המתילציה בצנטרומרים – האזורים שבמרכז הכרומוזום – אבל לא במרבית הטלומרים. גילינו כי הכישלון נובע מחסמים מולקולריים מסוימים שהם חלק מ’זיכרון אפיגנטי’ של תאי העור המקוריים של החולים. באמצעות מניפולציה כימית הצלחנו להוריד חלק מחסמים אלה, ואכן, רמת המתילציה בסביבת הטלומר השתפרה.”

שיר טוביאנה מבהירה כי מדובר בשלב חשוב מאוד, ועם זאת, “בדרך לטיפול אפשרי בחולים עוד יש עבודה רבה. בין השאר צריך למצוא דרך לאפשר ל- DNMT3Bלבצע מתילציה מחדש בכל היעדים שלו. צעד כזה יקרב אותנו לטיפול יעיל לא רק בתסמונת ICF אלא גם במחלות אפיגנטיות אחרות.”

תיקון המוטציות בתאי החולים במחקר הנוכחי שילב שתי טכנולוגיות חדשניות וחשובות כיום: תאי גזע מושרים (iPS) ומערכת העריכה הגנומית CRISPR-Cas9. בשלב הראשון, תאים בוגרים שנלקחו מהמטופל עוברים תכנות מחדש. באמצעים מולקולריים שהפכו אותם מתאי עור לתאי גזע פלוריפוטנטיים – iPS, כלומר תאים בעלי פוטנציאל להפוך לתאי גוף מסוגים שונים. תאי הגזע שהתקבלו באופן זה עברו עריכה גנטית בשיטה החדשנית של CRISPR-Cas9. ראוי לציין שפיתוחה של טכנולוגיית iPS הוביל לפרס נובל ברפואה לשנת 2012 וכי טכנולוגיית CRISPR-Cas9 עמדה במרכזו של פרס הארווי שהעניק הטכניון בסוף שנת 2019.

“בעתיד אני שואפת לשלב את עבודתי הקלינית כרופאה עם מחקר מדעי בסיסי,” אומרת טוביאנה. “אני מאמינה ששני התחומים שזורים זה בזה ומעניקים לרופאים מבט נרחב על מטופליהם ואפשרות לחקור לעומק את המכניזם שמאחורי המחלה.”

לצד הפעילות הלימודית-מחקרית האינטנסיבית מוצאת טוביאנה זמן גם לפתח את כישורי המנהיגות שלה. זו השנה השנייה שהיא חברה בוועדת ההיגוי של תוכנית אריאן דה רוטשילד מייסודה של קרן אדמונד דה רוטשילד. “זוהי הזדמנות נהדרת לשקף לקרן את הצרכים שלנו כדוקטורנטיות, ליזום ולהעלות רעיונות חדשים להכשרות מקצועיות שיעזרו לנו בעתיד ולהוציאן לפועל בשיתוף פעולה עם הקרן. תכנון הפעילויות האלה אמנם דורש השקעה רבה, אבל התמורה היא תחושת מימוש עצמי ונתינה לקהילה שהפכתי לחלק ממנה. וכשיש תחושת שליחות וסיפוק, אפשר למצוא זמן לכל דבר.”

למאמר המלא בכתב העת eLIFE לחצו כאן