המסטרנטית אנסטסיה קולומייץ

אנסטסיה קולומייץ נולדה ולמדה באוראל, רוסיה, שם השלימה תואר ראשון באומנות ותואר שני בעיצוב גרפי. בכל שנות לימודיה באקדמיה עבדה בעיצוב, בעיקר בתיאטרון ובהקמת תערוכות. בשנת 2014 עלתה לישראל ואחרי לימודי עברית באולפן החלה ללמוד לתואר שני במסלול לעיצוב תעשייתי בטכניון בראשון פרופ’ עזרי טרזי. “הלימודים היו קשים בעיקר כי העברית שלי עוד לא הייתה טובה, אבל לאט לאט למדתי ואני שמחה על הבחירה במסלול הזה.”

עיסוקיה העיקריים בלימודי התואר הם חקר עיצוב תעשייתי ותכן מוצרים בשימוש טכנולוגיות תלת-ממד. המחקר שלה נערך בהנחייתם של פרופ’ טרזי ודיקן הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים פרופ’ יאשה גרובמן ובסיועם של מהנדסי מכון המתכות בטכניון.

אף שאינה מוזיקאית מקצועית היא חובבת מוזיקה ותיקה שלמדה פסנתר במשך חמש שנים, ושניים מארבעת ילדיה הם כנרים. כך לדבריה נולד הרעיון לפתח כלי נגינה בהדפסת תלת-ממד. לדבריה, “לטיטניום פוטנציאל מוזיקלי משמעותי, אבל קשה מאוד לעבד אותו ולכן הוא אינו נפוץ כחומר גלם לייצור כלי נגינה. התפתחותה של הדפסת התלת-ממד שיפרה את האפשרות לעשות זאת, ועדיין יש כאן המון עבודת מחקר ופיתוח הכוללת אופטימיזציה של פני שטח, ליטוש פנימי ובחינת ההשפעה של גאומטריה על תכונות מוזיקליות.” בהמשך, אולי במסגרת דוקטורט, היא מקווה לשפר את תכונותיה המוזיקליות של החלילית ולאפשר התאמה אישית של חליליות מודפסות לנגנים ספציפיים.

למאמר המלא – כאן

לסרטון – כאן

הארגון האירופי למדע וטכנולוגיה של מזון, EFFoST, יקיים בשבוע הבא את הכנס השנתי שלו תחת הכותרת “מגשרים בין הייטק, פודטק ובריאות: חדשנות ממוקדת-צרכן”. הכנס יתקיים באופן מקוון בתאריכים 12-10 בנובמבר 2020 בהשתתפות יותר מ-400 חוקרים, אנשי תעשייה וסטודנטים ובהובלת חוקרים בטכניון.

הכנס ידון במגוון רחב של נושאים בקדמת המדע והטכנולוגיה של מזון, תזונה וקיימות ויארח חוקרים מהמובילים בעולם וכן שלוש חברות סטארטאפ ישראליות: Redefine Meat, זוכת תוכנית ההאצה EIT Food Accelerator network בטכניון בשנת 2018, שפיתחה טכנולוגיה להדפסת בשר ותחליפי בשר; Amai Proteins המפתחת ממתיקים חדשניים; ו-Solutum המובילה פריצות דרך בתחום אריזות המזון.

היום הראשון של הכנס יועבר בשידור חי בהשתתפות מומחים מובילים מהאקדמיה ומהתעשייה ובהם מרצים מהטכניון, מארה”ב, מבלגיה, משוויץ, מקנדה, מניו-זילנד ומאוסטרליה וכן מומחים מנסטלה (שוויץ) ומ-Good Food Institute (ארה”ב). ביום השני וביום השלישי יערכו מושבים מקבילים, שבהם ישודרו הרצאות מוקלטות מראש וייערכו מפגשים עם המרצים בשידור חי.

זאת הפעם הראשונה שכנס בינלאומי חשוב זה, שמתקיים מאז  1986, ייערך בהובלת חוקרים ממוסדות שמחוץ לגבולות אירופה. בשנה שעברה הוחלט ב- EFFoST לקיים את הכנס לראשונה בטכניון, אולם בעקבות משבר הקורונה יתקיים הכנס במתכונת מקוונת.

את כנס EFFoST2020 ארגנו חוקרי הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון פרופ’ אורי לזמס (יו”ר הכנס), פרופ’ אסתי סגל, ד”ר מאיה דוידוביץ פנחסי וד”ר אבי שפיגלמן עם ד”ר צביקה חיוקה מהאוניברסיטה העברית.

לדברי פרופ’ לזמס, “גידול האוכלוסין, מגפת הקורונה והמודעות הגוברת לבריאות האדם ולאיכות סביבה מציבים אתגרים חדשים בפני תעשיית המזון ורק שיתוף פעולה בין התעשייה לאקדמיה יאפשר לנו לייצר פתרונות חדשניים, יצירתיים ומבוססי מדע. זאת בדיוק מטרת הכנס – לחלוק ידע מדעי וטכנולוגי ולייצר שותפויות שיעצימו את יכולתו של סקטור המזון לספק פתרונות בריאים, טעימים ומגוונים העולים בקנה אחד עם המודעות הסביבתית והרבגוניות האנושית.”

את הכנס יפתחו נשיאת EFFoST פרופ’ אולגה בייוסו-מרטין ויו”ר הכנס הנוכחי פרופ’ אורי לזמס, ולאחר מכן יתקיימו שלושה מושבים עוקבים. המושב הראשון יתמקד במדע, טכנולוגיות מזון ובריאות במאה ה-21, השני בחדשנות וביזמות בסקטור המזון והשלישי באתגרים ובהזדמנויות להזנת העולם היום ומחר. מושבים אלו יכללו הרצאות של מיטב המומחים במגוון נושאים ובהם הרגלי אכילה, איזון תזונתי ומזון מעובד (פרופ’ דיויד רובנהיימר, אוסטרליה), אריזות חכמות, מניעת זיהום מזון והארכה של חיי המדף שלו (פרופ’ אסתי סגל מהטכניון); שימוש בבינה מלאכותית בפיתוח מזון (פרופ’ כריסטוף הרטמן, נסטלה, שוויץ); תכנון מושכל של ייצור-מזון מבוזר ופרסונליזציה של מזון (פרופ’ אלחנדרו מרנגוני מאוניברסיטת גוולף, קנדה); חדשנות מבוססת-מדע בעולם המזון (פרופ’ ג’וליאן מקלמנטס, מאוניברסיטת מסצ’וסטס בארה”ב); ועיבוד מזון ללא חימום (פרופ’ אינדרווטי אוי מאוניברסיטת אוטגו, ניו זילנד).

“זאת תקופה לא פשוטה, ובוודאי תקופה מאתגרת מאוד לעריכת כנסים בין-לאומיים, ואין זה פלא שזה אחד הכנסים הבולטים היחידיים בתחום המזון המתקיים בתקופה זו,” אמר פרופ’ לזמס. “למרות הקשיים הרבים התעקשנו לא רק על קיומו של הכנס אלא גם על הרמה הגבוהה של המרצים ושל ההרצאות הרבות. המגפה הנוכחית, שהובילה למחסור במוצרים ולהסתערות על רשתות המזון, מדגישה את חשיבות תחום המזון לחיים המודרניים ומעלה צורך בעידוד ייצור יעיל, ייצור מקומי ושינוי התפיסות הקיימות לגבי שרשראות האספקה של ענף המזון. אין לי ספק שכנס EFFoST2020 יוביל להבנה טובה יותר של האתגרים שעומדים בפנינו ולגיבוש פתרונות שיקדמו את המגוון בעולם המזון, את זמינותם של מוצרים ואת השפעותיהם על אורחות חיינו, על בריאותנו ועל הסביבה.”

לתוכנית המלאה לחצו כאן

לסרטון הזמנה לכנס לחצו כאן

לאירוע בפייסבוק לחצו כאן

*ההשתתפות בכנס בתיאום מראש.

ד”ר גלעד רוזנבלט וד”ר בוריס שמחוביץ, שהשלימו את כל תואריהם בטכניון, הם הזוכים במקום הראשון בתוכנית BizTEC לשנת 2020. ההכרזה על זכייתם התקיימה באירוע הגמר שהתקיים לאחרונה באופן מקוון. השניים פיתחו את LightCode – טכנולוגיה חדשנית המאיצה גילוי תרופות באמצעות זיהוי הפוטנציאל של מולקולות קטנות לשמש בתרופות חדשות.

ד”ר גלעד רוזנבלט וד”ר בוריס שמחוביץ עם המערכת שפיתחו.

תוכנית היזמות BizTEC מתקיימת כיום במסגרת t-hub – מרכז החדשנות והיזמות בטכניון בראשות פרופ’ עזרי טרזי. התוכנית נוסדה בטכניון ב-2004 כדי לטפח יזמים מתחילים המבקשים לפתח טכנולוגיות עמוקות הדורשות שיתוף פעולה בין-תחומי ותשתית מעמיקה של ידע. התוכנית מספקת לצוותים המשתתפים ליווי מקצועי צמוד של מנטורים מהאקדמיה והתעשייה. ב-16 שנות קיומה של התוכנית גייסו בוגריה יותר מ-750 מיליון דולר והקימו חברות מצליחות רבות ובהן Houseparty, Breezometer, Via Surgica, Gusto, Augmedics, VocalisHealth ו-Windward.

השנה, על אף משבר הקורונה, רשמה התוכנית שיא במספר המשתתפים: 110 סטודנטים ובוגרים החלו את התוכנית, כ-80% מהם מהטכניון, ואת חצי הגמר עברו כ-30 – רובם סטודנטים לתארים מתקדמים בטכניון. שיעור הנשים בתוכנית גדל ל-28% והמארגנים מאמינים שמגמה זו תימשך בשנים הבאות.

“משבר הקורונה השיב את המחקר המדעי ואת הטכנולוגיה לקדמת הבמה ולשיח הציבורי,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון שפתח את האירוע, “משברים מהסוג שאנו חווים כעת מביאים עמם לא רק קשיים אלא גם הזדמנויות וכיוונים חדשים. הם מערערים פרדיגמות ומוציאים את כולנו מאזור הנוחות, זה הזמן ליצירתיות ולחדשנות. אומרים שהצורך הוא אבי ההמצאה, משבר הקורונה הוביל לעשרות מחקרים פורצי דרך בטכניון, שחלקם אף הבשילו תוך חודשים ספורים למסחור טכנולוגי ולהקמת חברות הזנק חדשות.”

ד”ר בוריס שמחוביץ

באירוע התארח שר המדע והטכנולוגיה יזהר שי. שי, בוגר הפקולטה להנדסת חשמל ע”ש ויטרבי בטכניון, הוא יזם ומשקיע שפיתח את פלטפורמת היזמים “אצטדיון הסטארטאפ” ונכלל ברשימת 70 אנשי המופת של ההייטק הישראלי. “הייתי אחד המשקיעים הראשונים ב-BizTEC וזה מרגש לראות את ההמשכיות של התוכנית ואת ההצלחות של בוגריה,” אמר השר. על ההסכם עם איחוד האמירויות אמר שי כי משרדו מקדם שיתופי פעולה עם האמירויות ועם בחריין וכי הוא מקווה כי אלה יובילו לשילוב כוחות בין יזמים מישראל וממדינות אלה.

באירוע נכחו גם נציגים מאיחוד האמירויות ובהם שירקאנת טאקר מרשות החדשנות באיחוד. המשקיע סלים חסן, בוגר אוקספורד וקיימברידג’, בירך את הנוכחים ואמר כי “איני זקוק להקדמה לגבי הטכניון. לפני 12 שנים פגשתי יזם ישראלי בלונדון, שהקים את אחת החברות שאני מנהל היום. הוא בוגר הטכניון, אביו לימד פיזיקה בטכניון וגם השותף שלו הוא בוגר הטכניון, כך שאני מכיר את הטכניון היטב. BizTEC היא אחת התוכניות הטכנולוגיות הטובות בישראל, והיא נוסדה ב-2004 – השנה שבה ייסדתי את Privity, חברת ייעוץ לקרנות הון סיכון. לכן אנחנו בני אותו גיל.”

חסן הציג את חייו בשישה דגלים: פקיסטן, שם נולדו הוריו; פיג’י, שבה הוא עצמו נולד; ניגריה שבה גדל; בריטניה, שם למד באוקספורד ובקיימברידג’; יפן – המדינה הראשונה שהציעה לו עבודה; ואיחוד האמירויות, שבו הוא עובד כיום. הוא אמר כי “כעת, בעקבות ההתפתחויות האחרונות באזור, נדמה ששני קווים מקבילים נפגשו והובילו לחתימת ההסכם בין ישראל לאיחוד האמירויות ב-15 בספטמבר 2020, ואני מקווה שכעת נפתחות אפשרויות חדשות לשיתוף פעולה בינינו ליזמים נוספים שייצאו מ-t-hub, מרכז היזמות בטכניון.”

את תוכנית BizTEC מנהל אוהד יניב, שגם הנחה את האירוע. לדבריו, “תוכנית BizTEC היא יחידה מובחרת במרחב תוכניות היזמות בעולם בכלל ובאקוסיסטם הישראלי בפרט. נדיר מאוד שיש הצלחות רבות כל כך שיוצאות מתוכנית המיועדת למיזמים בשלבים מוקדמים במיוחד (לעיתים היזמים מגיעים עם רעיון בלבד ללא מצגת). הסיבות לכך נעוצות בגב החזק שהטכניון יודע להעניק ליזמים בתוכנית, בניסיון הרב שהצטבר בעבודה עם מיזמים בשלב early stage (התוכנית הינה מהותיקות בעולם בתחום) וביצירת מסלול מאתגר שמסיימים רק היזמים הנחושים ביותר. זאת ולידציה משמעותית מאוד למשקיעים שרוצים לדעת איפה לשים את כספם. אני מבקש להודות למנטורים, לשופטים, למרצים, לחברים ולשותפינו בעשייה משרד פרל כהן, פועלים-טק, קרן רוטשילד ובמיוחד ליהודה ודיתה ברוניצקי על הגב, התרומה, הזמן והליווי של התחרות לאורך שנים.”

ד”ר גלעד רוזנבלט

לצד הפיתוח הזוכה, LightCode, הוצגו באירוע הפיתוחים של הקבוצות הבאות:A-chord   (מקום שני) – איתור מוקדם של התפרצות בקרב חולי סכיזופרניה,  Harmony(מקום שלישי)– ניטור לביש העוקב אחר רמות ההורמונים בדמן של נשים העוברות תהליך של הפריה חוץ-גופית,  FootVibes-  טכנולוגיה לשיקום הליכה, SoundFlow – ניטור שינויים משמעותיים בזרימת הדם בכלי הדם, A- Lectio – ספריית ידע-פתוח המחברת את חברי הקהילה המדעית בפלטפורמה דיגיטלית המאפשרת להם ליצור ידע ולצרוך ולנהל אותו, EasyLine – טכנולוגיית צנתור חדשה המפחיתה משמעותית את שיעור הכשלונות בניתוחים אלה, Experium – מערכת לבישה המפחיתה את חשיפתם של צוותים רפואיים לנגיפים ולחיידקים הנישאים באוויר, Robotip medical – קטטר כלי דם לצינתורים המאופיין ביכולת מתקדמת לשינוי צורה, זאת באמצעות טכנולוגיה חדשנית של רובוטיקה רכה ו-WatchAfter – טכנולוגיה לאיתור אוטומטי של מקרי התעללות בילדים בגנים ובמעונות.

המדע שמאחורי המקום הראשון:

הזוכים בפרס הראשון, גלעד רוזנבלט ובוריס שמחוביץ, פיתחו כאמור את LightCode – טכנולוגיה חדשנית המאיצה גילוי תרופות באמצעות זיהוי הפוטנציאל של מולקולות קטנות לשמש בתרופות חדשות. פיתוח תרופה חדשה אורך כעשור ומצריך השקעה של מיליארדי דולרים. למרות זאת, כ-90% מהתרופות המגיעות לשלבי הפיתוח הקליניים “נופלות” בדרך לשוק. שיעור הכשלונות הגבוה מוביל לכך שההחזר על ההשקעה נמוך ושמחיריהן של תרופות חדשות גבוהים מאוד.

מרבית התרופות מבוססות על מולקולות קטנות הנקשרות לחלבונים בגוף. לכן, אחד האתגרים המרכזיים בפיתוח תרופה הוא זיהוי מולקולות שייקשרו באופן הרצוי לאותם חלבונים. הבעיה היא שמספר המולקולות הפוטנציאליות גדול ממספר הכוכבים בשמים, ולכן כדי לאתר מולקולה מתאימה נדרשת לעתים סריקה של כמיליון מולקולות.

מערכת LightCode

בשנים האחרונות הולכת ומתבססת גישה חדשה לגילוי תרופות המבוססת על פרגמנטים (fragment-based drug discovery) – מולקולות קטנות מאוד המשמשות כאבני בניין כימיים מהם מרכיבים את מולקולת התרופה. גישה זו גורסת כי בחירה נכונה של פרגמנטים תאפשר יצירת מולקולת-תרופה בעלת אחוזי הצלחה גבוהים יותר תוך חסכון בזמן ועלות. כך התפתח הצורך באפיונם של אותם פרגמנטים וזיהוי פוטנציאל ההיקשרות שלהם לחלבון היעד. אך כיוון שהפרגמנטים קטנים מאוד, ההיקשרות שלהן לחלבון חלשה, וקשה לגילוי.

המכשירים העושים זאת כיום נחלקים לאלה המספקים תוצאות בתפוקה גבוהה (הרבה בדיקות בזמן נתון) אך במהימנות מוגבלת, ואלה המספקים תוצאות מדויקות אך בקצב נמוך (למשל התקני תהודה מגנטית). השילוב בין מהירות ודיוק באותו מכשיר הוא אתגר עצום שנתקל במכשולים רבים. זה האתגר שהמערכת החדשה פותרת.

הפיתוח של רוזנבלט ושמחוביץ מתבסס על גילויים של גלי אור ייחודיים המתקיימים במבנים ננומטרים. הגילוי, שהושג במסגרת עבודת הדוקטורט של רוזנבלט, הבשיל לכדי מערכת אבטיפוס באמצעות שיתוף הפעולה בין השניים. בעקבות הוכחת היתכנות ראשונית הם קיבלו סיוע כספי מרשות החדשנות לצורך בניית המערכת, ותרגמו את הישגי המדע הבסיסי לטכנולוגיה ממשית.

שניהם בוגרי טכניון “מלאים”. שמחוביץ השלים בטכניון תואר ראשון ושני בפיזיקה, אחריהם עבד בתעשיית המוליכים-למחצה, ותואר שלישי בננוטכנולוגיה בהנחייתו של פרופ’ גיא ברטל. רוזנבלט השלים תואר ראשון משולש – הנדסת חשמל, פיזיקה, ומתמטיקה – ותואר שני ושלישי בפקולטה להנדסת חשמל בהנחייתו של פרופ’ מאיר אורנשטיין. השניים נפגשו בתקופת הדוקטורט, שלאחריה החלו לעבוד יחד בקבוצת המחקר של פרופ’ אורנשטיין, ופרסמו מאמר בכתב העת היוקרתי Physical Review X.

“הטכניון עיצב את חיי המקצועיים והאינטלקטואליים,” אומר רוזנבלט, “והחיבור עם בוריס היה מעולה גם בהיבט המקצועי וגם בקטע האישי – למשל בטיפוס הרים ביחד. עברנו יחד כברת דרך ולמדנו שמהוויכוחים והמחלוקות אפשר ליצור דברים חדשים.”

לדברי שמחוביץ, “תוכנית BizTEC התלבשה לנו מצוין על התקופה הזאת, כשכבר היינו בעיצומה של הוכחת היתכנות מעשית. התוכנית קידמה אותנו המון וסיפקה לנו כלים חשובים מאוד שמסייעים לנו לתרגם את הפיתוח לפלטפורמה עסקית.”

רוזנבלט מציין כי “המסירות והמחויבות של אוהד יניב לאירוע, ולתוכנית בכלל, היו מעל ומעבר, וזה ניכר בהצלחת התוכנית.”

טכנולוגיות שפיתחו חוקרי הטכניון יאפשרו להשיב לקמפוס בביטחה את הסטודנטים, חברי הסגל והעובדים. בפרויקט “יוצרים קמפוס פתוח ובטוח” שייצא לדרך השבוע החליטה הנהלת הטכניון להשתמש באחת הטכנולוגיות האלה כדי לדגום את מערכת הביוב בקמפוס. כך, במקרה של התפרצות קורונה בקמפוס, תאותר ההתפרצות בשלב מוקדם ותטופל בהתאם.

החוקרים ואנשי קנדו מתקינים את הדוגמים בטכניון

השיטה החדשנית פותחה על ידי קבוצת המחקר של פרופ’ ערן פרידלר מהיחידה להנדסת סביבה ומים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית עם חוקרים ממשרד הבריאות, מאוניברסיטת בן גוריון בנגב וחברת “קנדו”. היא מאפשרת ניטור RNA של נגיפי קורונה במי הביוב ומספקת נתונים על שיעור ההתפרצויות ופיזורן במרחב הגאוגרפי בקמפוס – מידע החיוני להתראה מוקדמת על התפרצויות ולאימות בלימת ההדבקה.

“לחזרה של הסטודנטים, חברי הסגל והעובדים לקמפוס חשיבות אדירה,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, ” כדי לאפשר חזרה לשגרה בריאה ובטוחה של הוראה ומחקר בקמפוס לצד הנגיף, עד שיימצאו חיסון או תרופה עלינו לקטוע את מעגלי ההדבקה באמצעות איתור מוקדם של מוקדי התפרצות, ניטור הנגיף במערכת הביוב יסייע לנו בכך. קמפוס הטכניון הוא אחד המקומות הראשונים שבהם תיושם הטכנולוגיה החדשנית לניטור קורונה באופן קבוע, וכך נקבל בזמן אמת מידע שוטף ועדכני על התפרצויות הנגיף ועל פיזורן בקמפוס ונוכל לטפל בהן בשלב מוקדם ולעצור את ההתפשטות.”

אחד היתרונות הגדולים של ניטור קורונה באמצעות מערכת הביוב הוא מיפוי מהיר ומוקדם של אוכלוסייה גדולה, לרבות חולים א-סימפטומטיים. מיפוי זה, המבוסס על העובדה שהנגיף מגיע דרך הצואה למערכת הביוב, עשוי לאפשר מניעה מוקדמת של התפרצות מחודשת. בעולם כבר קיימות טכנולוגיות של “אפידמיולוגיה מבוססת שופכין” המשמשת לניטור חיידקים ונגיפים, ובישראל אותרו נגיפי פוליו במערכת הביוב בשנת 2013 – איתור שהוביל למבצע חיסונים שמנע מגפה ובלם את ההתפרצות.

חלק מצוות המחקר מהיחידה להנדסת סביבה ומים בטכניון. מימין לשמאל: ד”ר יובל אלפיה, פרופ’ ערן פרידלר, ד”ר יהונתן שרעבי

“מערכת הביוב בנויה בצורה היררכית כך שניתן לחלק כל אזור לתתי אזורים ,” מסביר פרופ’ ערן פרידלר, “מבנה זה יאפשר לנו לנטר את השפכים בנקודות מסוימות וכך לזהות את שיעור החיוביים לקורונה ברמת האזור. כך נוכל להתמקד באזורים שבהם יש הדבקה גבוהה בלי בדיקות של האוכלוסייה עצמה ובלי צורך להגיע לאנשים רבים, לפחות עד זיהוי מוקד ההתפרצות.”

הפרויקט בקמפוס הטכניון מבוסס על דיגום מושכל ב-10 שוחות בקרה באמצעות דוגמים אוטומטיים חכמים של חברת “קנדו” ועל זיהוי מוקדי התפרצות לפי הריכוז של RNA הנגיף בשפכים. הבדיקה מבוססת על אנליזה כימית ומיקרוביאלית-מולקולרית של דגימות השפכים. דגימות אלה יועברו למעבדה ייעודית, שם יעבור ה- RNA של הנגיף תהליך של ריכוז ולאחר מכן זיהוי וכימות באמצעות qPCR בשיטה שפותחה על ידי ד”ר עידן ילין מהמעבדה של פרופ’ רועי קישוני מהפקולטה לביולוגיה בטכניון. הבדיקות ייעשו בסופו של כל יום דיגום והממצאים יהוו בסיס להערכת סיכונים מתמשכת ולקביעת סדרי עדיפויות בביצוע בדיקות סקר נרחבות שיעמדו לרשות באי הקמפוס.

בחודש מאי האחרון הייתה קבוצת המחקר של פרופ’ פרידלר שותפה למחקר פיילוט ראשון מסוגו בישראל באשקלון – עיר בת 150,000 תושבים. העיר אשקלון חולקה לתתי אזורים והדיגום בוצע בשוחות ביוב נבחרות. הנגיף זוהה בשפכי העיר והחוקרים הצליחו לאתר שונות מרחבית של הנגיף בשפכים, עובדה המעידה על רמת הדבקה שונה בשכונות שונות. יתר על כן, הם הצליחו לאתר התפרצות של גל שני בעיר לפני גילויו בבדיקות הקורונה השגרתיות.

במחקר ארצי מקיף המתנהל בימים אלה בשיתוף עם משרד הבריאות דוגמים החוקרים מערכות ביוב של 14 ערים בישראל בכדי לקבל תמונה מדויקת שתמחיש באילו ערים ושכונות יש חולי קורונה ובכדי לשפר את המתודולוגיה. הפיתוח יאפשר בעתיד לקבל תמונת מצב ברורה יותר ויאפשר לזהות את התפרצות המחלה בשלבים מוקדמים ולהימנע מהטלת סגרים כלליים.

לדברי פרופ’ פרידלר “בניסויים הראינו שהשיטה שפיתחנו אפקטיבית בזיהוי מוקדי ההתפרצות של נגיף הקורונה, ובעתיד נוכל ליישמה גם באיתור מוקדם של מחלות אחרות.”

כדי להשלים את מערך הניטור של התפרצויות מגיפת הקורונה בטכניון, לשמור על בריאות דרי המעונות ולצמצם את התפשטות מגפת הקורונה ככל האפשר העמיד הטכניון לרשות הסטודנטים עמדת בדיקות PCR לקורונה בשיתוף עם המרכז הרפואי רמב”ם. הבדיקות המתבצעות תוך שמירה קפדנית ומרבית על פרטיות הנבדק ישלימו את תמונת המצב הכוללת בקמפוס.

בוגרת הטכניון ד”ר ליאת פטרפרוינד, פוסט-דוקטורנטית ב-École Normale Supérieure, זכתה במלגת לוריאל-אונסק”ו לחוקרות צעירות – דוקטורנטיות ופוסט-דוקטורנטיות. מלגת L’ORÉAL-UNESCO For Women In Science נוסדה בשנת 1998 והיא נועדה להכיר בתרומתן של מדעניות בולטות לקדמה המדעית ולעודד את שיתופן של נשים במחקר המדעי.

ד”ר ליאת פטרפרוינד courtesy of © Foundation L’Oréal

ד”ר פטרפרוינד השלימה את כל תואריה בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב בטכניון: תואר ראשון במתמטיקה ובמדעי המחשב ותואר שני ודוקטורט במדעי המחשב. לדבריה, “הפקולטה למדעי המחשב בטכניון היא לא רק המקום שבו רכשתי את השכלתי האקדמית. היא הייתה עבורי כמו בית שני ואני מוקירה על כך תודה גדולה.”

בעבודת הדוקטורט שלה, בהנחיית פרופ’ בני קימלפלד, עסקה ד”ר פטרפרוינד בחקר העקרונות המתמטיים מאחורי ניתוח אוטומטי של מידע המכיל טקסט. לדברי פרופ’ קימלפלד, “הבעיה בתחום זה הוא הנתק בין שתי פרדיגמות שונות – בין השפה והטקסט לבין מסדי הנתונים המבוססים על ידע טבלאי (עמודות ושורות) ועל שאילתות. נתק זה מונע ממשתמשים לנסח את שאלותיהם בשפה פשוטה. המחקר של ליאת, שנועד לגשר על הנתק הזה, נעשה בשיתוף פעולה עם ד”ר רונאלד פייגין ממעבדת המחקר של IBM בסן חוזה, קליפורניה, שהוא מחשובי החוקרים במדעי המחשב ומהאבות המייסדים של הלוגיקה החישובית ויסודות מסדי הנתונים. ליאת הציגה את מחקרה בהרצאות ובמאמרים בכנסים הבינלאומיים החשובים ביותר בתיאוריה של מסדי נתונים וניהול מידע.”

את הפוסט-דוקטורט החלה ד”ר פטרפרוינד לפני כשנה בפריז והוא מתמקד במסדי נתונים גרפיים – למשל מסדי נתונים של רשתות חברתיות. לדבריה, “ייצוג מידע על ידי גרפים נהיה שימושי יותר ויותר בעשור האחרון והוא נפוץ במגוון רחב של תחומים מגוונים – למשל מסחר ובנקאות, כימיה, ביולוגיה וכו’. הבעיה היא שהחברות השונות, המציעות פתרונות לשליפה ולניתוח של מידע מתוך מסדי נתונים גרפיים, עובדות בשפות-שאילתה שונות ללא האחדה. הפרויקט שאני עובדת עליו הוא אותה האחדה (סטנדרטיזציה) של שפות השאילתה האלה, כלומר הגדרה של שפה אחידה לתשאול מסדי נתונים גרפיים. מדובר בפרויקט רחב בשיתוף גוף התקינה הבינלאומי ISO והוא משלב חברות מסחריות ושותפים אקדמיים בכל רחבי העולם.”

לגבי העתיד היא אומרת שבכוונתה להמשיך לעסוק במחקר. “אני מאוד אוהבת את עולם המחקר ונהנית מהאתגרים שהוא מציב ומהיצירתיות שהוא מצריך. אני שמחה מאוד לעסוק במחקר משמעותי עם השפעה פוטנציאלית רחבה.”

הצעת המחקר שזיכתה את הקבוצה הבין-לאומית בפרסים כוללת שימוש ב”בועיות בין-תאיות” (EVs), המופרשות מתאים צעירים, להצערת מערכת החיסון ולהגנה על היכולות הקוגניטיביות בזיקנה.

שיתוף הפעולה בין ד”ר רון-הראל והחוקרים הנוספים ד”ר עאיישה סאלים וד”ר הירושי יאמאדה התרקם במסגרת יוזמה יוקרתית של ה NYAS (האקדמיה למדעים בניו יורק) והאקדמיה הלאומית היפנית, שהפגישה חוקרים צעירים מכל העולם במטרה לקדם את חקר הזיקנה ולסלול כיוונים חדשים למחקר. במסגרת זו זכתה קבוצת המחקר הבין-לאומית גם בפרס על הפרזנטציה הטובה ביותר.

Photo courtesy of the New York Academy of Science

הטקס התקיים ביום חמישי 15.10. לצפייה בטקס לחצו כאן.

התאבדות היא גורם מוות משמעותי בארץ ובעולם, ובכל שנה מתים בעולם כמיליון איש ובישראל כ-500. אף שבאוכלוסייה הכללית ההתאבדות אינה גורם מוות מוביל, בקרב צעירים עד גיל 24 היא סיבת המוות הראשית.

סיוע סוציאלי, פסיכולוגי ופסיכיאטרי הוא כלי יעיל במניעת התאבדויות, אולם הוא מופעל רק במקרים שהבעיה אובחנה והאדם מקבל טיפול. לפיכך נחוץ איתור של נטיות אובדניות באוכלוסייה הכללית. אתגר זה מורכב מאוד הן בשל העובדה שמידע רפואי בתחום בריאות הנפש מוגן בסודיות, והן משום שרבים באוכלוסיית הסיכון אינם פונים לסיוע.

ב-50 השנים האחרונות הושקעו מאמצים מחקריים רבים בפיתוח מודלים שיספקו איתור מוקדם של אנשים שנמצאים בסיכון ממשי לאובדנות. הבעיה היא שעד כה, המודלים הללו נשענו על שיטות סטטיסטיות מסורתיות וסיפקו ניבויים הדומים בהצלחתם לניבוי אקראי (chance level).

מחקר חדש של חוקרים מהטכניון והאוניברסיטה העברית מבשר על פריצת דרך בנושא זה. את המחקר שהתפרסם בכתב העת Scientific Reports מקבוצת Nature ערכו חוקרי הטכניון פרופ’ רועי רייכרט (מומחה בעיבוד שפה טבעית) הפוסט-דוקטורנט ד”ר יעקב אופיר (פסיכולוגיה קלינית) והדוקטורנט רפאל טיקוצ’ינסקי (פסיכולוגיה חישובית) עם חוקרי האוניברסיטה העברית ד”ר איתי סיסו (קוגניציה וביג דאטה), פרופ’ קריסטה אסטרחן (היבטים קוגניטיביים וחברתיים בלמידה) ופרופ’ ברוך שוורץ (אינטראקציה חברתית והתפתחות קוגניטיבית). 

הכלים שפיתחה הקבוצה מאפשרים זיהוי מוקדם של אוכלוסיות סיכון בתוך האוכלוסייה הכללית, כך שהאיתור אינו מוגבל לאוכלוסייה שפונה לסיוע נפשי. המערכת משלבת למידת מכונה ועיבוד שפה טבעית עם תאוריה וכלי אבחון מעולמות הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, תוך שימוש ברשתות נוירונים רבודות. לדברי פרופ’ רייכרט, “כיום אנו מבינים שאיתור נטייה אובדנית אינו יכול להתבסס רק על הבעת מצוקה מפורשת (למשל: ‘אני רוצה למות’) או על נתונים רפואיים רשמיים כמו נתונים פיזיולוגיים מסריקות מוח, אבחנות פסיכיאטריות ונתונים אחרים מתוך רשומות רפואיות. המאמצים לנבא ניסיונות התאבדות על סמך נתונים דמוגרפיים, פסיכולוגיים ורפואיים לא הניבו הצלחה מרשימה למרות חמישה עשורים של מחקר אינטנסיבי. לכן הבנו שעלינו להרחיב את היריעה ולתקוף את האתגר מכמה כיוונים בעת ובעונה אחת.”

לדברי ד”ר אופיר, הרעיון למחקר נולד בעקבות  מותו הטראגי של הילד דוד-אל מזרחי ז”ל, ששם קץ לחייו בגיל 16 בעקבות מעשי בריונות ברשת ובמרחב הפיזי. “עד מהרה היה ברור כי כדי לזהות נטייה אובדנית בשלב מוקדם מספיק נדרש מחקר בין-דיסציפלינרי המשלב חוקרים מתחומים שונים. כך נוצרה אותה קבוצה בין-אוניברסיטאית ובין-תחומית.”

החוקרים גילו כי אנשים עם נטיות אובדניות ממשיות ממעטים להשתמש בפוסטים שלהם במילים מסוכנות מובהקות (כגון death, kill, suicide). הם משתמשים יותר במילים כגון תיאורים שליליים (bad, worst), קללות (bitch, fucking), ביטויי מצוקה רגשית (mad, cry, hurt, sad) ותיאורי מצבים פיזיולוגיים שליליים (sick, pain, surgery, hospital). זאת בשעה שה”לא-אובדניים” נוטים לבטא יותר רגשות חיוביים, חוויות חיוביות, התייחסויות לדת וגישות חיוביות כלפי החיים – קורלציה התואמת מחקרים רבים אשר זיהו גורמים אלה כגורמי חוסן בהקשר של מצוקה נפשית ורגשית.

בסך הכול ניתחו החוקרים למעלה מ-80,000 פוסטים שהועלו לפייסבוק על ידי משתמשים בגירים בארה”ב והשוו את דפוסי השימוש שלהם בשפה עם הציונים שלהם במנעד רחב של מדדים פסיכולוגיים תקפים. “הכוח של האלגוריתם שמבוסס על עיבוד שפה טבעית מגיע מהיכולת שלו לנתח כמויות בלתי נתפסות של רמזים שפתיים, דבר שבני אדם אינם מסוגלים לעשות,” מסביר רפאל טיקוצ’ינסקי. “בפרויקט הזה השתמשנו ברשתות נוירונים רבודות, שהן המילה האחרונה בתחום של בלשנות חישובית.”

פרופ’ אסטרחן משלימה ואומרת כי “למחקר יש חשיבות יישומית רבה באיתור של אנשים במצוקה והענקת עזרה נפשית בזמן. מעבר לכך הוא מדגים את הכוח הגלום בשיתוף פעולה רב-תחומי הדוק ושילוב ידע מתקדם במדעי החברה ובמדעי הנתונים. מצד אחד, השימוש בשיטות חישוביות מתקדמות פתח אפשרויות מחקריות חדשות. מצד שני, השיפור המשמעותי בשיעורי הדיוק הושג על ידי שימוש בתאוריות פסיכופתולוגיות בתוך המודלים החישוביים.”

“קשה לי עם קלישאות,” מסכם ד”ר אופיר, “אבל במקרה הזה אני מאמין שבסופו של יום, פריצת הדרך שהשגנו כאן מסוגלת להציל חיים. אני מקווה שהמחקר הנוכחי מסמן סנונית של תקווה בתחום הבריאות הנפשית.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון

ביום רביעי, 21 באוקטובר 2020, נפתחה בטכניון שנת הלימודים תשפ”א בסימן זינוק של 20% במספר הסטודנטים החדשים. השנה ילמדו לתואר ראשון בטכניון כ- 9,300 סטודנטים, יותר מ-40% מהם נשים. בבית הספר לתארים מתקדמים, המרכז את הלימודים לתואר שני ושלישי, ילמדו השנה 4,558 סטודנטים, 1,263 מהם לתואר PhD והשאר לתואר שני (מגיסטר).

כמה פקולטות ומסלולים בולטים השנה במיוחד בגידול במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון – המסלול להנדסת נתונים ומידע בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון, הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, הפקולטה למדעי המחשב ע”ש הנרי ומרילין טאוב והפקולטה להנדסת חשמל ע”ש אנדרו וארנה ויטרבי.

למרות הכוונה לפתוח את הסמסטר בהוראה היברידית, המשלבת למידה מקוונת עם נוכחות של מרצים וסטודנטים בקמפוס, נאלץ הטכניון לפתוח את השנה במתכונת של הוראה מקוונת בהתאם להנחיות המעודכנות של משרד הבריאות. עם זאת, הנהלת הטכניון הציבה את החזרה לקמפוס כיעד ראשון במעלה. זאת מתוך הבנה שהחיים, ההוראה והמחקר בתוך הקמפוס מהותיים לקיומה של הרוח האקדמית.

דיקן לימודי הסמכה בטכניון, פרופ’ חוסאם חאיק

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בירך את הסטודנטים החדשים והוותיקים עם פתיחת שנת הלימודים ואמר: “לחזרה של כולנו לקמפוס חשיבות אדירה, הגולשת הרבה מעבר לנוכחות הפורמלית בכיתות ובמעבדות. המפגש הבלתי אמצעי בין הסטודנטים לבין עצמם ובינם לבין חברי הסגל הוא חלק מהותי בהוויה האקדמית. האמצעים הטכנולוגיים השונים, משוכללים ככל שיהיו, אומנם מסייעים לנו אך אינם יכולים להחליף את המפגש הבין-אישי הישיר בקמפוס. עד שנוכל לשוב לכיתות, למעבדות, למרחבי הלימוד ולחיי הקמפוס נמשיך בהוראה מרחוק באמצעים מקוונים. ניצלנו היטב את חודשי הקיץ להיערך לחידוש הלימודים והשקענו משאבים רבים באבזור כיתות הלימוד בציוד צילום מתקדם ובהכנות לשילוב בין למידה מהקמפוס ולמידה מרחוק. בנוסף הרחבנו את התמיכה הכלכלית בסטודנטים, באמצעות מלגות והלוואות מיוחדות, ואנו נחושים להבטיח שמשבר הקורונה לא יקטע את רצף הלימודים של איש מהסטודנטים בטכניון.”

דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן

“אני רוצה לברך כל אחת ואחד מכם ולאחל לכם הצלחה והנאה בלימודים,” אמר דיקן לימודי הסמכה בטכניון, פרופ’ חוסאם חאיק. “המטרה העיקרית שלנו בטכניון היא לתת לכם את מיטב הכלים להתמודדות עם הלא נודע, באמצעות עיצוב הידע ופיתוח הכשרונות שלכם. לאחרונה שדרג הטכניון את גישות ההוראה והלמידה באמצעות שילוב טכנולוגיות של הוראה מרחוק ושיעורים שיתקיימו בכיתות בתוך הקמפוס. זאת כדי להבטיח שיעורים איכותיים ומרתקים לכלל הסטודנטים בין אם הם נמצאים בקמפוס או מחוצה לו.”

“אנחנו כאן כדי לעזור לכם לממש את הפוטנציאל האישי שלכם בכל תחום שבחרתם ללמוד ובעיקר בתקופה מאתגרת זו,” אמרה דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן. “לשכת דיקנית הסטודנטים מציעה לסטודנטים ולסטודנטיות בטכניון מעטפת תמיכה רחבה הכוללת מגוון פתרונות דיור במעונות, סיוע כלכלי, הכוון ועזרה בלימודים באמצעות היחידה לקידום סטודנטים, סיוע רגשי, הכוון קריירה ומגוון פעילויות תרבות ופנאי.”

עוד הוסיפה הדיקנית כי במהלך השבוע ישובו הסטודנטים למעונות בקמפוס וכי יש דרישה גבוהה לדיור בקמפוס. כדי לשמור על בריאות דרי המעונות ולצמצם את התפשטות מגפת הקורונה ככל האפשר העמיד הטכניון לרשות הסטודנטים הגרים במעונות עמדת בדיקות PCR לקורונה, שתהיה זמינה להם ללא עלות וללא הפנייה.

יו”ר אס”ט לינוי נגר שאול

“הטכניון הוא אי של שפיות בחברה הישראלית, מופת ודוגמה של דו קיום,” אמרה יו”ר אס”ט לינוי נגר שאול. “לרשות הסטודנטים עומדים מגוון שירותים כדי לסייע להם לעבור בהצלחה ובקלות את תקופת הלימודים. אגודת הסטודנטים עושה הכול כדי לעשות סדר בין הזום והלמידה ההיברידית. כולי תקווה ואמונה שבהקדם האפשרי כל השירותים הנהדרים העומדים לרשותכם ישובו וייפתחו בקמפוס.”

שנת לימודים טובה ומוצלחת!

ברכת נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון, לשנה החדשה 2020 התשפ”א

יום הכוון – פתיחת שנה”ל התשפ”א

בתחילת אוקטובר הכריזה ועדת פרס נובל על הפרסים בתחומים השונים לשנת 2020. שלושה מהזוכים החדשים זכו בשנים האחרונות בפרס הארווי מטעם הטכניון, ובכך חיזקו את מעמדו של פרס הארווי כ”מנבא נובל”: יותר מ-30% מזוכי פרס הארווי מאז 1986 זכו לימים בפרס נובל.

הזוכות בפרס נובל בכימיה לשנת 2020 הן פרופ’ עמנואל שרפנטייה, ראש מכון מקס פלנק לחקר הפתוגנים, ופרופ’ ג’ניפר דאודנה מאוניברסיטת ברקלי, שקיבלו את פרס הארווי לפני פחות משנה, ב-3 בנובמבר 2019, יחד עם פרופ’ פנג ז’אנג. השתיים יקבלו בדצמבר את פרס נובל בכימיה על “פענוח קוד החיים” ועל פיתוח CRISPR-Cas9, טכנולוגיה מהפכנית לעריכה גנטית.

בביקורה בטכניון לרגל קבלת פרס הארווי הרצתה פרופ’ שרפנטייה בפקולטה לביולוגיה בטכניון, שם אמרה כי “לצערי, המדע הבסיסי אינו מקבל את תשומת הלב שמקבל המחקר היישומי. כיום מופעל על מדענים לחץ להקדיש את זמנם ליישומים, ואילו המדע הבסיסי דורש זמן והעמקה. לכן חשוב שממשלות וקרנות יעניקו גם לו את התמיכה הראויה.”

פרופ’ ריינהרד גנצל, שיקבל בדצמבר את פרס נובל בפיזיקה לשנת 2020, הוא חבר סגל באוניברסיטת ברקלי וראש מכון מקס פלנק לפיזיקה של החלל החיצון בגרכינג. פרופ’ גנצל קיבל את פרס הארווי בשנת 2014 לצדו של פרופ’ ג’יימס אליסון, שזכה בפרס נובל לרפואה לפני שנתיים. כעת יתחלק פרופ’ גנצל במחצית פרס נובל בפיזיקה עם פרופ’ אנדראה גז מאוניברסיטת קליפורניה לוס אנג’לס על גילוי “הסוד האפל ביותר ביקום” – חור שחור עצום הנמצא במרכז הגלקסיה שלנו, שביל החלב.

במחצית השנייה של פרס נובל בפיזיקה יזכה פרופ’ רוג’ר פנרוז מאוניברסיטת אוקספורד. פנרוז, שיקבל את הפרס על פריצות דרך בתחומים שונים בפיזיקה ובהם תורת היחסות, המפץ הגדול והיווצרות חורים שחורים, קשור בתחום אחר – גאומטריה – לפרופ’-מחקר דן שכטמן, חבר סגל בפקולטה למדע והנדסה של חומרים וחתן פרס נובל בכימיה לשנת 2011. זאת משום ש”אריחי פנרוז” שהוא גילה פילסו את הדרך לגילוי הגבישים הקוואזי-מחזוריים שזיכו את פרופ’ שכטמן בפרס נובל.

לכל זוכי הארווי, לחצו כאן