להריח ולגעת – חוויית טבע שמייצרת אושר

ד”ר ליאת לבונטין

בסגר הראשון כולם אפו לחמי שאור. בסגר השני התפתח טרנד הגינון הביתי, והרשתות החברתיות חשפו שלל תמונות איכותיות של עציצים וצילומי תקריב של סוקולנטים צבעוניים. את השינוי בטרנדים אפשר לייחס לכך שהסגר השני פגש את אזרחי המדינה במצב רוח ירוד יותר, כזה שגם פחמימות יתקשו לשפר. החובה להישאר בבית על אפנו ועל טפנו הפכה גם את הבתים המוארים והיפים ביותר ליצרני תחושת סגירות שדיירי הבית ניסו להקטין את השפעתה עם קצת ירוק בעיניים.

אפשר לגבות את הבחירה האינטואיטיבית במחקרים רבים שעסקו בחשיבותם של טבע ושל מרחבים ירוקים לרווחה הנפשית והפיזית של בני האדם; אבל מחקר חדש מבהיר ש “ירוק בעיניים” הוא רק קצה הקרחון, וכדי ליהנות מרווחה נפשית עלינו להתקרב ולגעת באלמנטים של הטבע. על פי המחקר שנערך בטכניון והתפרסם ב-Conservation Biology אין די באינטראקציה; חשוב כי המתכננים יעצבו אינטראקציה חיובית. השפעתה של אינטראקציה כזו מתרחשת בשני שלבים: “משימות התקרבות” כמו הרחה ונגיעה באלמנטים של טבע מגבירות את ההשתקעות בטבע; וזו מעצימה את ההנאה שמפיקים המשתתפים.

פרופ’ אסף שוורץ

החוקרים, פרופ’ אסף שוורץ וד”ר אגת קולאוני מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים וד”ר ליאת לבונטין מהפקולטה לתעשייה וניהול ע”ש דוידסון, מסבירים כי הקירבה לטבע משפרת את הרווחה הנפשית יותר מחשיפה פסיבית או ממבט אל הנוף הירוק. על סמך סקר שהם ערכו בקרב 1,023 מבקרים בפארק הטבע ברמת הנדיב הם מצאו כי ככל שהאינטראקציה עם הטבע הייתה יותר קרובה (למשל, כללה נגיעות באלמנטים של טבע או הרחה של פרחים), המבקרים היו מאושרים יותר בעקבות הביקור בשמורה לעומת מבקרים אחרים שחוו את הטבע יותר מרחוק (למשל, רק טיילו בטבע). “המחקר שלנו הראה שאנשים הקשורים רגשית לטבע מאושרים יותר באופן כללי ומפיקים תועלת רבה יותר מביקור בריאות ירוקות או בשמורות טבע,” מסביר פרופ’ שוורץ.

בעקבות הממצאים הללו ערכו החוקרים ניסוי בהשתתפות 303 סטודנטים בטכניון. כל המשתתפים בניסוי טיילו כחצי שעה בטבע שמסביב לטכניון, ולכל משתתף נתנה משימה אחת מתשע משימות שונות לבצע במהלך ההליכה – למשל להריח פרחים, לצלם תמונות של טבע, לגעת באלמנטים של טבע או לסגור את הטלפון הסלולרי. על פי הממצאים, המשתתפים שהתבקשו לבצע משימות שקירבו אותם לטבע (להריח פרחים, לגעת באלמנטים של טבע) אכן חשו קרובים יותר לטבע והרגישו טוב יותר אחרי ההליכה. בניגוד לסברה הרווחת שחשוב לחוות את הטבע בלי הפרעות, המשתתפים שהתבקשו לסגור את הטלפונים הניידים שלהם במהלך ההליכה דיווחו על תחושת ריחוק מהטבע, ונרשמה עלייה ברגשותיהם השליליים וירידה ברגשותיהם החיוביים אחרי ההליכה. לדברי ד”ר לבונטין, “יתכן שסגירת הטלפון הנייד גורמת דווקא לעלייה במחשבות עליו ול-FOMO, פחד מהחמצה אפשרית של תקשורת, ואינה מאפשרת אינטראקציה משמעותית עם הטבע.”

ד”ר אגת קולאוני

“כיום אנשים מנותקים יותר ויותר מהטבע, ויש לכך השלכות שליליות על בריאותם ורווחתם ועל החשיבות שהם מייחסים לעולם הטבע,” מסביר פרופ’ שוורץ. “חשוב לתכנן שטחים ירוקים המספקים אינטראקציות משמעותיות עם הטבע כדי לשפר את הזיקה לטבע ואת הרווחה הנפשית.”

“אני חושבת שכולנו חשנו בכך בתקופות הסגר האחרונות,” מוסיפה לבונטין, “אך יתכן שבשל הניתוק ההולך וגובר מהטבע, תכנון של שטחים טבעיים אינו מספיק כדי לייצר חוויית טבע משמעותית ולתרום לאיכות החיים. לכן צריך חשוב כיצד ניתן לעודד אנשים לצאת לטבע ולהעצים חוויית טבע.”

“כאן בדיוק נכנס המחקר שלנו,” מסביר פרופ’ שוורץ. “הראינו בניסוי שבעזרת רמזים קטנים, שקראנו להם ‘cues to experience’, אפשר לקרב אנשים אל הטבע ולחזק את חוויית הטבע בקרב מבקרים ואת הרגשות החיוביים בעקבות הביקור. אפשר אפילו להשתמש בטלפונים חכמים כדי ליצור לכולנו חוויות טבע משמעותיות בפארקים, בגנים ובשמורות הטבע. עם זאת, חשוב להקפיד לשמור גם על המגוון הביולוגי ולא לעודד אינטראקציות שעלולות לפגוע בטבע, למשל קטיפת פרחים. אדריכלי נוף ומתכננים סביבתיים צריכים לחשוב על פתרונות שיעודדו ייצור של אינטראקציות עם הטבע שהשפעתן השלילית על המגוון הביולוגי מצומצמת והשפעתן החיובית חזקה.”

לקריאת המאמר המלא, לחצו כאן