מאמינים במזון
חוקרות מהטכניון משתתפות במיזם אירופי לשיפור אמון הציבור בספקי המזון; על פי סקר כלל-אירופי שנערך במסגרת המיזם, רמת האמון בחקלאים גדלה בתקופת המגפה; בישראל, עיקר הביקורת מופנית לקמעונאים ולרגולטור
חוקרות מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון משתתפות במיזם אירופי גדול, במימון EIT Food של האיחוד האירופי, לשיפור אמון הציבור בספקי המזון. החוקרות, ד”ר ליאת לבונטין והדוקטורנטית קים פניאס, מצאו כמה עובדות מהותיות באשר ליחסם של הישראלים לספקי המזון. יותר מכל, כך מתברר, מבקש הציבור הישראלי שקיפות – שקיפות בקביעת המחיר, ביחס בין מחיר לגודל האריזה ובניהול משברים בתחום המזון.
“הציבור הישראלי נותן אמון רב במיוחד בחקלאים, וזאת בשל הזדהותו עימם והערכתו שרווחיהם אינם גדולים,” אומרת ד”ר לבונטין. “מגפת הקורונה אף הגבירה את תחושת ההזדהות האמורה ואת הרצון לסייע לחקלאים. התקופה האחרונה הגבירה גם את תחושת האמון כלפי היצרנים ואת התחושה שהם עושים כמיטב יכולתם לשמור על אספקת מזון סדירה ולא לנצל את המצב להעלאת מחירים.”
מנגד, המסעדות ושירותי ההסעדה סובלים מרמת אמון נמוכה, והמשבר פגע גם באמון בקמעונאים, שעל פי תחושות הציבור ניצלו את כוחם במהלך המשבר, העלו מחירים וביטלו הנחות ומבצעים. לדברי ד”ר לבונטין, “מן הסקר עולה כי גם האמון בגורמים הממשלתיים נמוך יחסית, שכן הציבור חש כי הרגולטור לא התערב מספיק בשוק המזון ולא הגן על התחרות.”
הממצאים הנוגעים לישראל התבססו על סקר אינטרנטי בהשתתפות 364 צרכנים, על קבוצות מיקוד של צרכנים, על סדנאות עם בעלי עניין בתעשיית המזון ועל ראיונות עם בעלי עניין בתעשיית המזון. במחקר הכלל-אירופי השתתפו 2,200 צרכנים משש מדינות ובהן ישראל. אלה ממצאיו העיקריים:
הציבור האירופי נותן אמון ביצרניות המזון. המגפה הנוכחית, ככלל, חיזקה אמון זה שכן היא הבליטה את יכולתן של שרשראות אספקת המזון לספק את המצרכים למרות השיבושים. העלייה הבולטת ביותר ברמת האמון התרחשה ביחס לחקלאים, הנתפסים כיצרנים קטנים, מקומיים ובלתי תלויים שעובדים קשה ובסיכון גבוה. עם זאת, רבים מהנשאלים הביעו רצון שהחקלאים ישפרו את ההתייחסות לבעלי החיים שהם מגדלים ויצמצמו את הפגיעה בסביבה.
במסגרת הפרויקט קיימו הגופים המשתתפים תחרויות מקומיות בקרב סטודנטים למיזמים תקשורתיים לשיפור אמון הצרכנים במזון. בתחרות בטכניון השתתפו חמש קבוצות, שתוצריהן נשפטו על ידי פרופ’ דנית עין-גר מאוניברסיטת תל אביב, ד”ר ליאת לבונטין מהטכניון ושתי נציגות מתעשיית המזון – מיכל גולדמן, יועצת עצמאית בכירה, ואסנת גולן, סמנכ”לית תקשורת, מותג חברה וקיימות מקבוצת שטראוס. במקום הראשון זכתה קבוצת “הלחם עליכם”. חברי הקבוצה שי שמול, אוראל אריאל וענבר ברנע ביקשו להעניק לצרכנים תחושה של מעורבות ביצירת הלחם. זאת באמצעות עידודם לפרסם מתכונים ברשתות חברתיות; חברות המזון יבחרו מתוכם מתכונים מוצלחים במיוחד וישווקו אותם כמוצרי מדף. להערכת חברי הקבוצה, תהליך כזה יעניק לצרכנים תחושה שהם שותפים בקבלת ההחלטות ויכולים להשפיע על אופיים של המוצרים היוצאים לשוק.
חברי הקבוצה הזוכה – הלחם עליכם: