מגדלור של סובלנות

טקס הענקת תוארי דוקטור (PhD) בטכניון

הטכניון העניק אתמול (ב’) בטקס חגיגי ומרגש תוארי דוקטור (PhD)  ל-199 בוגרים. הטקס התקיים באמפיתאטרון ע”ש קלנר בקמפוס בהשתתפות הדוקטורים החדשים ובני משפחותיהם, הנהלת הטכניון, דיקני הפקולטות וחברי סגל.

43% מהדוקטורים החדשים הן נשים, זהו שיא חדש ועלייה משמעותית משנים קודמות. רוב המסיימים הם ילידי ישראל (124) והשאר ממגוון ארצות ובהן ארצות הברית, קנדה, צרפת, אוסטריה, אוקראינה, אורוגואי, איטליה, בלגיה, ברזיל, גרמניה, הודו וסין. הפקולטות המובילות במספר המסיימים הן הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט (27) , הנדסה אזרחית וסביבתית (19) ופיזיקה (16). 205 מנחים הנחו את הדוקטורים בלימודיהם. שיאנית ההנחיה היא דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון פרופ’ מרסל מחלוף, שחמישה סטודנטים שלה קיבלו בטקס תואר דוקטור.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר כי “זהו יום חג לכם הבוגרות והבוגרים, המוסיפים היום לשמכם את הקידומת דוקטור, חג למשפחות שליוו אתכם לאורך הדרך וחג לנו, מוריכם. ליווינו אתכם בדרך הארוכה, לימדנו את שידענו ללמד ולא פחות מכך, למדנו מכם. אין לנו ספק שרכשתם כאן את מיטב הכלים המקצועיים. אם בנוסף לכך תדעו למקם את הדילמות המקצועיות שבהן תיתקלו בהקשרים חברתיים, סביבתיים ואתיים, אם תהוו מגדלור של סובלנות, שוויון ואמפתיה ואם תמשיכו לשאול שאלות – אז עשינו את שלנו.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון נושא דברים בטקס

דיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ׳ דן גבעולי אמר כי “מאז ומתמיד האמנתי ששני הגורמים החשובים ביותר בהשפעתם על שגשוג הטכניון הם חברי הסגל והדוקטורנטים. אתם והמנחים שלכם מהווים את היסודות המחקריים של הטכניון.”

בנוסף, הציג פרופ’ גבעולי כמה נתונים הקשורים למחזור המסיימים הנוכחי: “שליש מהמסיימים עשו מסלול ישיר לדוקטורט. שלושה מהמסיימים הם עולים חדשים, שלושתם עלו בשנת 2016 והחלו מייד במחקר הדוקטורט בטכניון. שניים מהמסיימים הם זוג נשוי – ד”ר אח’לאס חמידי אבו ג’בל וד”ר מוחמד אבו ג’בל, שעשו את כל לימודיהם בטכניון וכעת מלמדים במכון גואנגדונג-טכניון-ישראל לטכנולוגיה (GTIIT) בסין. מספר המנחים של מקבלי התארים גדול מאוד, וזאת משום שלרבים מהדוקטורים החדשים היה יותר ממנחה אחד – ביטוי למגמה של טשטוש הגבולות בין הדיסציפלינות והעצמת האופי הבין-תחומי של המחקר המדעי.”

מגמה זו באה לידי ביטוי במחקר הדוקטורט של ד”ר גיל ואנג מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית שנשא אתמול את נאום התודה בשם הדוקטורים החדשים. ד”ר ואנג השלים את הדוקטורט בהנחייתם של שלושה חברי סגל בטכניון : פרופ”ח יסכה גולדפלד, פרופ”ח נתאי דרימר ופרופ”ח יחיאל רוזנפלד. בדבריו הוא אמר כי “בטכניון נחשפתי לחברה הישראלית ההטרוגנית, המגוונת, העשירה בצבעים, במגזרים ובאמונות. אני מסתכל על הטכניון – עלינו – וזה נותן לי תקווה וממלא אותי אופטימיות. המודל הטכניוני שנשען על התמדה, על עבודה קשה ועל חתירה בלתי פוסקת למצוינות מדלג מעל כל קיטוב בחברה ישראלית ובכלל. חלק מעמיתיי, בוגרי הטקס, ימשיכו במחקר כאן ומעבר לים, חלקם ייקלטו בתעשייה, חלקם יעסקו בהוראה, חלקם בייעוץ, בניהול ובסטארטאפים; אבל כל עמיתיי, בוגרי הטקס, ימשיכו להוביל ולהצטיין כי זו דרכם, כי זה המודל הטכניוני.”

דיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ׳ דן גבעולי

כיפת ברזל חברתית

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר בנאומו כי “אירועי השבועיים האחרונים עמדו בסימן חזרתם של איומים שהשנה החולפת השכיחה. האיום החיצוני חזר והציף אל פני השטח מתחים ושסעים מוכרים גם בתוך הבית פנימה – התפתחות שרבים יגדירו כמסוכנת לא פחות מהאיום החיצוני. לטכניון וגם לכם נועד תפקיד חשוב ומרכזי בהתמודדות עם שני האיומים גם יחד. המשבר החיצוני הבליט כמובן את מערכת כיפת ברזל ומערך טכנולוגי ומודיעיני נרחב שבפיתוחם מילאו בוגרי הטכניון, ועדיין ממלאים, תפקיד מרכזי. אבל אני רוצה להתמקד כאן דווקא בתפקידו האחר של הטכניון, כגורם ממתן המרפא את שסעי החברה. מאז הקמתו חרת הטכניון על דגלו את השוויון, המתינות ואת הסובלנות. במשך כ-100 שנים הוא הקפיד על זהות א-פוליטית והעניק לסטודנטיות ולסטודנטים הזדמנות לחיות וללמוד באווירה של סובלנות, שוויון וכבוד הדדי מתוך מחויבות חברתית. אנו מצפים מכם להיות מעין כיפת ברזל חברתית. המנהיגות והאחריות האישית הן התשובה היעילה והחשובה ביותר לאתגרים ולקשיים שאירועי הימים האחרונים חזרו והבליטו.”

ד”ר גיל ואנג מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית נושא דברים בשם הדוקטורים החדשים

הצעיר ביותר

הדוקטור החדש הצעיר ביותר הוא ד”ר אריק גירסו, שהשלים את הדוקטורט בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בהנחייתו של פרופ’ עמית מלר. גירסו (Girsault), שסיים את לימודיו בגיל 27, מחזיק באזרחות צרפתית ושוויצרית ובקרוב יקבל ככל הנראה גם אזרחות ישראלית.

הוא נולד בפריז לאיש עסקים שוויצרי ולעורכת דין צרפתייה ונדד הרבה בילדותו ובנערותו בשל עבודותיהם של הוריו. את התואר הראשון והשני בחר לעשות בשוויץ, במכון הפוליטכני בלוזאן (EPFL), בהנדסה ביו-רפואית. בשלהי התואר השני, הוא אומר, “כמה מהפרופסורים שלי המליצו לי להמשיך לתואר שלישי בטכניון וזה השתלב עם הסנטימנט הציוני שלי – כי ממילא רציתי לעשות תקופה בישראל – ועם הרצון שלי לעשות שינוי כלשהו בחיים.”

גירסו עלה על מטוס, הגיע לטכניון ונפגש עם כמה מחברי הסגל בפקולטה להנדסה ביו-רפואית. בסופו של דבר, מתוך התרשמות מהמנחה ומהסטודנטים במעבדה, הוא בחר בפרופ’ עמית מלר. במשך ארבע וחצי שנים הוא עבד על הפרויקט המרכזי: פיתוח מיקרוסקופ מתקדם למעקב אחר תהליכים ביומולקולריים פנים-תאיים ברזולוציית זמן גבוהה. לדברי פרופ’ מלר, “אריק היה סטודנט מצטיין ורב תחומי. הוא פיתח מיומנות גבוהה בבניית מיקרוסקופ אופטי על בסיס STED, בהכנת דוגמאות ביולוגיות מורכבות ובעיבוד מידע ממוחשב בתוכנה שהוא עצמו פיתח.”

ד”ר אריק גירסו

את הפנאי המועט שהיה לו בשנים אלה הקדיש אריק להשתתפות בנבחרת הטניס של הטכניון ולקריאה של ספרים על מחשבה יהודית. לאחר סיום התואר הוא נסע להוריו בשוויץ אבל זו אינה תחנתו האחרונה; הוא החליט לעלות לישראל וכבר השלים את רוב הסידורים הפורמליים הנדרשים לכך. ומה הלאה? “בינתיים הכל פתוח – אקדמיה, תעשייה, כל דבר – אבל התחושה שלי שאלך לעולם הסטארטאפ שנראה לי מאתגר ומעניין, ואין מקום טוב יותר מישראל לעשות את זה.”

מקבלת התואר המבוגרת ביותר היא ד”ר תרצה לוטרמן, בת 58, שהשלימה את התזה בהנחיית פרופ’ רקפת אקרמן מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ע”ש דוידסון.

ד”ר לוטרמן הגיעה לטכניון לראשונה כעתודאית בשנת 1981, ולאחר שהשלימה תואר ראשון בהנדסת מערכות מידע בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול היא התגייסה לחיל הים, שם שירתה שנים ארוכות. במרוצת השנים היא התקדמה בסולם התפקידים והדרגות ותפקידה האחרון היה ראש ענף מערכות מידע בחיל הים. בשנת 2007 היא יצאה לפנסיה בדרגת סא”ל.

ד”ר תרצה לוטרמן

בשנת 2010, כמעט 30 שנה אחרי שהחלה את לימודי התואר הראשון, החלה בלימודי תואר שני שנמשכו לתואר שלישי. בלימודי הדוקטורט היא חקרה, בתחום של פתרון בעיות, את הרושם הראשוני הנוצר אצל אנשים כשהם נתקלים בבעיה ואת ההשלכות של רושם זה על התמודדותם עם הבעיה. “מתוך מחקר של נבדקים רבים הגענו למסקנה שהרושם הראשוני קובע הרבה, ממש כמו ברושם הראשוני בהיכרות בין אנשים, והוא משפיע משמעותית על המאמץ והזמן שיושקעו בפתרון הבעיה ואפילו על התשובה הסופית שמגיעה אחרי מחשבה עמוקה. ההכרה בקיומו של שיפוט ראשוני חשובה להבנה של התמודדות עם בעיות הנדסיות וגם משליכה על עיצוב של מבחנים ואתגרים. אם נעצב אותם באופן שייצור באדם אמון ביכולתו לפתור את הבעיה נשפר את סיכוייו לפתור אותה בפועל, ולעומת זאת אם נשדר רושם מוגזם של קלות ייתכן שנגרום לבזבוז זמן בניסיונות חסרי סיכוי.”

ד”ר תרצה לוטרמן מלמדת כיום בטכניון ובאוניברסיטה הפתוחה ובשנת הלימודים הקרובה תתחיל ללמד גם באוניברסיטת בר אילן. היא נשואה, אם לשלושה ילדים וסבתא לנכד.

טכנולוגיה לשיפור יעילותם של טיפולים אנטי-סרטניים

  חוקר הסופרנובות