סיבה לגאווה

האקדמיה הצעירה הישראלית צירפה השנה לשורותיה שמונה חוקרים, ארבעה(!) מהם מהטכניון. אנו מתרגשים ומברכים אותן ואותם על שנבחרו לרשימה היוקרתית. ואלה הם:

פרופ’ יעל אלואיל מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, אדריכלית והיסטוריונית של האדריכלות, היא ראש קבוצת המחקר ״מעבדת המגורים: היסטוריה ועתיד של סביבות מחיה״ בפקולטה. היא השלימה תואר ראשון ושני בפקולטה, דוקטורט בהיסטוריה של ארכיטקטורה באוניברסיטת קליפורניה ברקלי ופוסט-דוקטורט במכון טרומן באוניברסיטה העברית. הייתה ראש קבוצת מחקר בינלאומית בתיאוריה של מגורים במכון ללימודים מתקדמים (IIAS). עבודתה משלבת מחקר ואקטיביזם ומתפרסת על פני תחומים שונים ובהם דיור כאדריכלות מהפכנית ושיטות מחקר במדעי הרוח הדיגיטליים.

פרופ' יעל אלואיל

פרופ’ יעל אלואיל

ד”ר נעמה גבע-זטורסקי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט חוקרת את הקשר בין המיקרוביום – אוכלוסיות החיידקים בגופנו – למערכת החיסון במצבי בריאות וחולי, ואת האפשרות לתמוך בבריאות האדם באמצעות השפעה על חיידקים אלה. בתקופת משבר הקורונה פיתחה בדיקה לזיהוי הנגיף מדגימות רוק, ולאחרונה קיבלה הבדיקה שפותחה במסגרת חברת ההזנק Rapid Diagnostics  אישור אירופי (CE mark). ד”ר גבע-זטורסקי, החברה במרכז המשולב לחקר הסרטן בטכניון (RTICC), היא הישראלית הראשונה שקיבלה את פרס Johnson&Johson  – WiSTEM2D ולאחרונה נבחרה כעמיתה בארגון CIFAR  הבינלאומי.

ד"ר נעמה גבע-זטורסקי

ד”ר נעמה גבע-זטורסקי

פרופ’ שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי השלים תואר ראשון בהנדסת מחשבים עם התמחות בפיזיקה יישומית ותואר שני במנהל עסקים באוניברסיטה העברית. את הדוקטורט השלים בטכניון וביצע פוסט-דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד. כיום הוא מוביל בטכניון קבוצת מחקר המתמקדת בפיתוח פרדיגמות חדשות בארכיטקטורת מחשבים ובהן פיתוח יחידות זיכרון המבצעות חישובים בעצמן בלי להיזקק למעבד; מחשוב נוירומורפי (גידול שכבות של נוירונים ביולוגיים על רכיב ייעודי); וחומרה חדשנית המאיצה פי 1,000 את תהליך הלמידה של מערכות בינה מלאכותית. פרופ’ קוטינסקי הוא חתן פרס קריל וראש המרכז למחקר מעגלים משולבים מתקדמים (ACRC).

פרופ' שחר קוטינסקי

פרופ’ שחר קוטינסקי

ד”ר עדו קמינר מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי השלים את כל תאריו בטכניון ואת הפוסט־דוקטורט עשה ב-MIT. הוא פיתח שיטות תאורטיות וניסוייות לפענוח אינטראקציה בין אור לחומר. מתחילת השנה הנוכחית הוא כבר פרסם יותר מעשרה מאמרים בכתבי העת המדעיים היוקרתיים ביותר, בהם Nature ו -Science. ד”ר קמינר, חבר במכון לננוטכנולוגיה ע”ש ראסל ברי (RBNI) ובמרכז הקוונטום ע”ש הלן דילר, זכה לאחרונה בפרס בלווטניק לחוקרים צעירים.

ד"ר עדו קמינר

ד”ר עדו קמינר

האקדמיה הצעירה הישראלית, הפועלת במסגרת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, נועדה לקדם את מעמדם של מדענים צעירים בישראל ולשפר את קשריהם עם החברה הישראלית, עם מקבלי ההחלטות ועם חוקרים צעירים מרחבי העולם. חבריה, אנשי מדע הבולטים בתחומם, נבחרים על סמך מצוינות אקדמית ומעורבות ציבורית-חברתית. באקדמיה הצעירה חברים רק כ-30 אנשי מדע.

בהצלחה!