עוזיה גליל, 2021-1925
הטכניון אבל על מותו של עוזיה גליל, מאבות ההייטק הישראלי.
“עוזיה היה איש חזון שתרם רבות לטכניון, לתעשייה ולחברה בישראל,” ספד לו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון. “הוא היה מיקירי הטכניון, מהבולטים בבוגריו ובעיקר ידיד מסור למוסד האקדמי שבו רכש את השכלתו. עוזיה, יזם בכל רמ”ח איבריו, הוא מייסד אלרון – מודל ראשון של יוזמה לבניית תעשייה עתירת טכנולוגיה הצומחת מתוך מוסד מדעי ישראלי. עוזיה הקדים את זמנו בתחומים רבים. הוא הניח את היסודות לאומת הסטארטאפ הישראלית וכך צפה כבר לפני עשרות שנים את השילוב ההכרחי בין טכנולוגיה לרפואה לטובת האדם. תרומתו לטכניון כיו”ר הקורטוריון וכחבר הוועד המנהל במשך שנים הייתה אדירה. בשם כל בית הטכניון אני משתתף בצער המשפחה ומוסר את תנחומינו הכנים.”
עוזיה גליל נולד בשנת 1925 בבוקרשט ועלה לישראל עם עליית הנוער בגיל 16. ב-1943 התקבל ללימודי הנדסת חשמל בטכניון, ובתום הלימודים החל שירות ממושך בחיל הים. לאחר תואר שני באוניברסיטת פרדו (Purdue) עבד בשיקגו בפיתוח הטלוויזיה הצבעונית של מוטורולה ובשובו לארץ חזר לחיל הים כראש מחלקת מו”פ אלקטרוניקה. ב-1957 הצטרף לשורות הטכניון כמרצה וכמנהל מחלקת האלקטרוניקה בפקולטה לפיזיקה. במסגרת עבודתו בטכניון פיתח מערכות אלקטרוניות מתוחכמות לשימוש במחקר פיזיקלי. לצד עבודתו בטכניון הקים ב-1962 את אלרון, שהצמיחה יותר מ-25 חברות טכנולוגיה ובהן אלסינט וצורן. לימים הקים את “מרכז גליל לאינפורמציה רפואית ממוחשבת וטלרפואה” שליד הפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון כדי לרתום את הטכנולוגיה לטובת הרפואה והאדם באמצעות אינטגרציה בין מערכות טכנולוגיות שונות.
בשנת 1977 העניק הטכניון לגליל תואר דוקטור לשם כבוד. ב-1980 התמנה גליל לתפקיד יו”ר הקורטוריון ובכך היה לבוגר הטכניון הראשון בתפקיד זה, שבו החזיק עד 1990. ב-1997 הוא קיבל את פרס ישראל על תרומתו לפיתוח תעשיית ההייטק הישראלית, ובאותה השנה זכה גם במדליית הטכניון – אות הכבוד הגבוה ביותר של הטכניון. המדליה ניתנת כאות הוקרה ליחידי הסגולה אשר עשו מאמצים נדיבים לקידום האנושות; על תרומה ללא לאות לרווחת העם היהודי ומדינת ישראל; ועל התמיכה החרוצה והנדיבה לקידום הטכניון, ובכך לחיזוק התשתית התעשייתית, המדעית והכלכלית של ישראל.
בדצמבר 2007 היה עוזיה גליל המרצה הראשי בכנס במוסד שמואל נאמן בנושא “הדור הבא של מוצרים, מערכות ושירותים בעולם הרפואה”. בהרצאתו הוא אמר כי “מאז ומתמיד הסתכלתי קדימה. מה שעשינו – עשינו, אבל השאלה החשובה היא מה נעשה עכשיו. עלינו להבין מה מצופה מאיתנו, היכן נוכל באמת להצטיין ולשמר את מעמדנו, היכן נמצאים יתרונותינו היחסיים. ידוע כי הדחף לחדשנות והצמא לידע הם ממאפייניה הבולטים של ישראל באקדמיה ובתעשייה. עם זאת, כולנו יודעים שכדי לנצל היטב את אותו דחף עלינו להתמקד בראש ובראשונה באותם תחומים שבהם יש לנו יתרון יחסי מוכח.”
אומת הסטארט-אפ – סיפורו של עוזיה גליל (מתוך תיקון עולם – סיפורו של הטכניון במאה ה-21, מאת עמוס לבב)
יהי זכרו ברוך.