הטכניון העניק בטקס חגיגי תעודות תואר ראשון ל-1,930 בוגרות ובוגרים

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר לבוגרים: “אתם חוליה חשובה בשרשרת ארוכה של בוגרי טכניון שהקימו את התעשיות החשובות בישראל: מדענים, רופאים, מהנדסים ואדריכלים ששינו את פני המדינה. אני ניצב מולכם ומתבונן בעינכם הבורקות, חושב על הדרך הקשה שעשיתם עד כאן ומנסה לדמיין מה תגלו, מה תמציאו מה תפתחו כיצד תשפיעו על העולם –  היכן יושבת כאן זוכת פרס נובל הבאה, הבוגרת שתפתח מכשיר רפואי מציל חיים, הבוגר שיפתח שיטה חדשה לטיהור מים, הארכיטקטים שישפיעו על בתינו ועל ערינו ומהנדס החומרים שיפתח מקורות אנרגיה חלופיים. חשוב שבכל נקודות ההחלטה המקצועיות שייקרו בדרככם תזכרו כי המדע, הטכנולוגיה, הרפואה והארכיטקטורה נועדו לשרת את החברה בכללותה, ולהחלטותיכם המקצועיות יהיו תמיד השלכות חברתיות, מוסריות וסביבתיות. קחו זאת בחשבון – ועשו טוב.”

לצפייה בנאום המלא:

פרופ’ אורי סיון נשיא הטכניון נואם בטקס

כ-40% מהבוגרים הן נשים. הפקולטה המובילה בטכניון במספר הבוגרים במחזור זה היא הפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, עם 394 מסיימים. שניים מהבוגרים שסיימו בהצטיינות ראויה לשבח הם בני זוג נשואים – ישעיהו גודמן ועדי הורוביץ שסיימו את התואר יחד בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב. שני מצטיינים אחרים, אלן וקווין מוהפרה, הם תאומים זהים ילידי ארגנטינה, שסיימו יחד תואר בהנדסת מכונות וממשיכים לתואר שני באותה פקולטה. מקבל התואר הראשון המבוגר ביותר הוא יורם זמל, בן 62, שסיים את לימודיו בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה וקיבל תעודת בוגר בתוכנית “מבטים”.

הצלחה כפולה

התאומים אלן וקווין מוהפרה, שקיבלו בטקס את התעודות בהצטיינות ראויה לשבח, נולדו בבואנוס איירס, ארגנטינה, בשנת 1998, ובגיל ארבע עלו עם הוריהם לישראל. המשפחה השתקעה בקצרין, ולפני כמה שנים עברו ההורים לעפולה. אימם היא מנהלת חשבונות בנהלל ואביהם עובד במפעל ביזרעאל. אחותם הגדולה, בת 28, עומדת לסיים את לימודיה בבית הספר הארצי להנדסאים במגמת אדריכלות ועיצוב פנים.

אלן וקווין גדלו ולמדו בבית הספר “נופי גולן” שבקצרין, שם למדו לבגרות מורחבת בפיזיקה, מחשבים ואלקטרוניקה. לדברי קווין, “זאת הייתה תקופה מדהימה שבה גיבשנו את האופי שלנו ואת האהבה לטבע, לספורט ולבילויים עם חברים.”

בשנת 2016, מייד בתום התיכון, הם החלו ללמוד בפקולטה להנדסת מכונות במסגרת העתודה האקדמית ותוכנית “עתידים”. יחד הם עברו לגור במעונות הסטודנטים בטכניון, ולדברי קווין “היינו בני 18 כך שזאת הייתה יציאה מוקדמת לעצמאות. היציאה מהבית ביגרה אותנו באופן שקשה לתאר. למדנו איך להתנהל כלכלית, לנהל את הזמן שלנו וכמובן לשלב גם תחביבים וחברים.”

אלן (מימין) וקווין מוהפרה

הם מעידים על עצמם שברוב הדברים הם דומים – “בכל זאת תאומים,” בניסוחו של אלן. שניהם אוהבים ספורט ושיחקו באותה קבוצת כדורגל בקצרין ואחר כך בטכניון. גם עזיבת הכדורגל לטובת חדר כושר ונבחרת החתירה של הטכניון התרחשה יחד, וכך גם הזכייה במקום הראשון בחתירה ב”סנונית” עם נבחרת הטכניון. עם זאת, אומר אלן, “הגישה שלנו לספורט שונה מאוד – כל אחד לוקח את זה למקום שלו.”

“גם את הלימודים שעשינו יחד בפקולטה להנדסת מכונות,” אומר קווין, “לוקח כל אחד מאיתנו למקום אחר – אלן נכנס והרחיב יותר במגמת החומרים ואני הלכתי לכיוון ביומכניקה וחומרים. היום שנינו עושים תואר שני אצל אותו המנחה בפקולטה להנדסת מכונות, פרופ’ גל שמואל, בנושאים שונים אך דומים.”

“הלימודים בטכניון היו מדהימים,” אומר אלן. “החיבור לאנשים היה מיידי והפך את החוויה הזאת לארבע שנים מדהימות. הלימודים היו אינטנסיביים ושאפתי למצוינות אבל לא שכחתי לרגע את הכיף ואת הפסטיבלים והמסיבות שהטכניון מספק. חד משמעית הייתי חוזר על זה שוב.”

קווין אינו חולק על אחיו התאום. “תקופת הלימודים בטכניון הייתה החוויה הכי מהנה, מלמדת, מבגרת ומספקת שחוויתי בחיי. התפתחתי בכל כך הרבה מובנים והכרתי צדדים שלא הכרתי בי. רכשתי חברים לכל החיים שבזכותם הלימודים בטכניון היו כמו שהם. אין ספק שהחבורה המגובשת הזאת הביאה אותי למצוינות בלימודים וסיפקה עבורי גם מקום מפלט מהם כשצריך. לא פספסנו שום הזדמנות ליהנות ממסיבה בטכניון או אפילו איזה ערב נחמד בבר בחיפה. וכמובן החתירה, שהיא ספורט שלא הכרנו קודם, וחדר הכושר. כששואלים אותי איך הייתי מסכם את התקופה הזאת אני עונה: התקופה הכי מהנה בחיים שלי, תקופה שדרשה ממני השקעה אדירה אבל הניבה סיפוק ותוצאות מדהימות. אני חושב שבלי החברים והכיף מסביב, התוצאות לא היו כמו שהן. לדעתי השילוב הזה יחד מוביל לתוצאה האופטימלית. במבט לאחור, הבחירה במסלול העתודה בטכניון היא בחירה מעולה שאני לא מתחרט עליה אפילו לרגע.”

ומה הלאה? אלן מאחל לעצמו “להתפתח בתחום ולנהל צוות עבודה מעבר לניהול עצמי. כרגע רואה את עצמי מתפתח בעולם הצבאי.” קווין, שמתגורר בקרית מוצקין עם חברתו מיה, סטודנטית לקלינאות תקשורת באוניברסיטת חיפה, מאחל לעצמו “להצליח בתור מפקד ובתור איש מקצוע בצבא, להתפתח בפן המקצועי והאישי ולהשיג את כל המטרות שאני מציב לעצמי. בצבא יש לי כרגע עוד חמש שנים אז קשה להחליט עדיין מה יהיה אחרי. בנוסף לכך אני מאחל לעצמי לשהות תמיד בחברת אחי , חבריי, המשפחה שלי וכמובן עם מיה.”

זוג מנצח

גם הבוגרת עדי הורוביץ (בת 26) והבוגר ישעיהו גודמן (29) סיימו את התואר בהצטיינות ראוייה לשבח ועלו לבמה בזה אחר זה. השניים הכירו בתחילת לימודיהם בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב ונישאו לאחרונה, זמן קצר לאחר סיום התואר.

היא חיפאית, הוא ירושלמי, והם נפגשו כבר בסמסטר הראשון בפקולטה כשהוא הצטרף לקבוצת הלימוד שלה. השנה הייתה 2017, הכימיה ביניהם הייתה מצוינת, וזמן קצר אחרי שהכירו הוא אזר אומץ והזמין אותה לצאת. “מה קרה לך?” היא שאלה. “אנחנו חברים טובים, לא חבל להרוס?” אבל הוא התעקש ואחרי חמש או שש פעמים היא נשברה.

בני הזוג ישעיהו גודמן ועדי הורוביץ

לימים, באחד הטיולים המשותפים שלהם, הוא קיבל הודעה שהתקבל לתוכנית המצטיינים הפקולטית “לפידים”, וכבר קצת הצטער שיהיה שם בלעדיה, אבל כשחזרו לאוטו והיא מצאה את הטלפון שלה התברר שגם שם הם יהיו… יחד.

בסמסטר הרביעי הם עברו לגור יחד במרכז הכרמל ובסמסטר השישי טסו לארבעה חודשים בסינגפור, לחילופי סטודנטים. “אין ספק שהתקופה בסינגפור הייתה השיא,” אומר גודמן, “וניצלנו אותה לא רק ללימודים אלא גם לטיולים בסינגפור ובמדינות השכנות.”

לסיכום, אומרת הורוביץ, “נהניתי מהתקופה בטכניון. פגשנו חבר’ה מדהימים, ואני לא מכחישה שהלימודים היו קשים אבל התפלאתי לגלות שלסטודנטים בעצם יש הרבה מאד חופש, ואפשר לנצל אותו לעשות הרבה דברים יחד, חוץ מללמוד.” גם גודמן מסכם בחיוב: “הטכניון הוא מקום נהדר – הלימודים בהחלט קשים מאוד אבל התחושה כאן היא שמכבדים את הסטודנטים, לא מזלזלים בהם. נהניתי מאוד מכל השנים בפקולטה.”

בין לבין הם עבדו ועובדים – היא ב-Nvidia, הוא בסטארטאפ המפתח טכנולוגיה לאבחון סרטן המעי. השנה הם החלו גם ללמוד לתואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת תל אביב – היא בתחום התיאוריה של מדעי המחשב והוא בתחום הבינה המלאכותית.

תואר ראשון שני

יורם זמל, יליד 1959, חגג לפני שבוע את יום הולדתו ה-62. ביון חמישי הוא קיבל תעודת בוגר בתוכנית “מבטים” מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון.

התעודה שקיבל היא התעודה השנייה שלו לתואר ראשון מהטכניון – הפעם זהו תואר ראשון בהוראת הטכנולוגיה והמדעים, ואת הקודמת הוא קיבל בסיום לימודיו בפקולטה להנדסה כימית ע”ש וולפסון בשנת 1985. באותה שנה החל לעבוד במקצוע ההנדסה הכימית, שהוביל אותו לשהות ממושכת בעמק הסיליקון. בארצות הברית הוא השלים תואר שני במינהל עסקים באוניברסיטת סן פרנסיסקו, מה שהיטה אותו מעולם ההנדסה לעולמות הניהול והמכירות.

יורם זמל

לפני ארבע שנים חזר זמל עם משפחתו לישראל וכעבור שנה נרשם ללימודים בטכניון בתוכנית “מבטים” – תוכנית המכשירה מדענים ומהנדסים לעיסוק בהוראת המדעים, הטכנולוגיה והמתמטיקה, זאת במטרה להוביל שינוי במערכת החינוך בישראל. לדבריו, “גדלתי בנוה שאנן והטכניון היה מגרש המשחקים שלי, אחר כך השלמתי כאן תואר ראשון, כך שהחזרה לטכניון לטובת ‘מבטים’ הייתה טבעית.”

לאחרונה החל זמל גם לעבוד בפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה בטכניון, במעבדתה של ד”ר שירלי אברג’יל, שם הוא אחראי על תפעול חדר הבריחה בכימיה – מיזם מקורי המכניס תלמידי תיכון לעולם הכימיה בדרך חווייתית ומהנה.

זמל נשוי ליהודית, אב לשישה וסב לשישה. הוא עובד בטכניון במשרה חלקית ושעתיים בשבוע הוא מלמד כימיה בתוכנית המקוונת “כימיה ברשת”, שנועדה להנגיש את עולם הכימיה לתלמידים שאין מגמת כימיה בבית הספר שלהם. את שאר זמנו הוא מקדיש ללימוד תורה וגמרא – עיסוק שהוא התקשה למצוא לו זמן בשנותיו בתעשייה.

ברוכים הבאים למשפחת בוגרי הטכניון!

לצפייה בטקס: