נחל ~ ים

אדריכלית מתניה ז”ק

יום לאחר שגשמים עוצמתיים גרמו להצפות באירופה ובסין התקיים בוועדה לתשתיות לאומיות דיון בתוכנית שאמורה להתמודד עם ההצפות בחורף בנחל איילון. גם בישראל, כמו בשאר העולם, ברור שבחסות משבר האקלים יהפכו ההצפות באיילון ובערי החוף לאירוע חזרתי שמחייב הערכות. בהתאם, נדרשת חשיבה על האופן שבו מתמודדים עם מי נגר וספיקות מים שרק ילכו ויגדלו עם העלייה במקרי מזג אויר קיצוניים. מקבלי ההחלטות מוזמנים לקבל השראה מהפרויקטים היצירתיים שהוצגו באירוע הגשת פרויקט הגמר באדריכלות נוף שהתקיים בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

הבחירה בנושאים כל כך אקטואליים לא נבעה מכדור בדולח שמחזיקים העוסקים בתחום אדריכלות הנוף אלא מתהליך תלת שנתי של חשיבה המתקיים במעבדת LandBasics. את המעבדה מובילה מתניה ז”ק, אדריכלית, אדריכלית נוף וחברת סגל במסלול לאדריכלות נוף בפקולטה, שהנחתה את פרויקטי הגמר עם מיכל בן שושן ותמר דראל פוספלד. ייעוץ בתחום האקו-הידרולוגיה: אורי מורן. תומכות הוראה: עדי אלמליח ויעלה גונדר לוי.

“נקודת מוצא”, הפרויקט של אלי אפשטיין.

נושא הגג של פרויקט הגמר נחל-ים נגזר מהעיסוק של המעבדה בסוגיות היסוד במרחב הישראלי שנמצאות בלב עולם התכנון וחופפות במקרים רבים אתגרים עולמיים. ז”ק מבהירה שהחדשנות בעבודת הסטודיו מתחילה כבר בהחלטה לקרוא את המרחב הישראלי דרך הפריזמה של הנחלים, ומשם דרך לימוד של אופן ניהול משק המים, הסטטוטוריקה ומסמכי המדיניות שמשקפים את האופן בו התהווה המרחב כפי שהוא ועד מיפוי המגמות לעתיד. עבודת הסטודנטים יוצקת לא פעם תוכן ומהווה דוגמה לאופן בו ניתן ליישם מונחים מוסכמים אליהם שואפים מסמכי מדיניות עדכניים, אך עדיין לא יושמו, למשל “תפישה אגנית לניהול הנחלים” או “פתרונות מבוססי טבע”. העבודה בסטודיו מבקשת להנחיל תפישה רחבה לגבי מרחב הנחל, מעבר להיותו ערוץ ניקוז, ולעצב את הממשקים בין הנחל לסביבתו כך שיחולל סביבות חיים אטרקטיביות רב-תפקודיות. זהו צורך דחוף אל מול צפי לגידול אוכלוסייה וציפוף, היקפי בינוי גדולים ומשברי אקלים וסביבה.

“יחסים במפגש” הפרויקט של הסטודנטים אוריה גולדשטיין ועידן אריאל.

באירוע ההגשות הוצגו יותר מעשרים פרויקטים, שכולם מעלים סוגיות בוערות בהקשר לנחלים והממשק עם סביבתם. אחד הפרויקטים שהוגשו התייחס ישירות להשפעת ההצפות בנחל איילון. “נקודת מוצא”, הפרויקט של אלי אפשטיין, התמודד עם מובל המים [מעביר המים] הגדול המתוכנן כחלק מהפרויקט העתידי של הוספת מסילת רכבת רביעית באיילון. המובל אמור לאסוף את המים שזורמים בחורף לאיילון ולנקז אותם בסביבת פארק מדרון יפו. אפשטיין התייחס לפרויקט התשתית הגדול כמשאב, כהזדמנות לייצר סביבה נופית שתטיב עם  תושבי יפו. הוא חילק את יציאת המים לים לכמה מפלסים ואתרים שונים באזור, כדי לאפשר מוקדים בקנה מידה אנושי ואזורי פעילות שונים שיכולים לשמש את הציבור.

גם בפרויקט “יחסים במפגש” התמודדו הסטודנטים אוריה גולדשטיין ועידן אריאל עם מתקן תשתית גדול. הפרויקט מתמקד במספר שפכי נחלים באזור הגליל המערבי ומייצר מהם מערך מרחבי שלם. חלק מאותה התמודדות כולל מחשבה על השפעת מתקן ההתפלה הגדול המתוכנן באזור חצרות יסף. גולדשטיין ואריאל הבינו שעבודת המתקן מייצרת פלט של מים בריכוזי מלחים גבוהים ובהיקפים עצומים המוזרמים ישירות לים בקירבת החוף ובאזור שפך נחל יסף. ההשפעה האקולוגית של מי פלט אלו לא נחקרה בסביבה אקולוגית האופיינית לאזור, ובה טבלאות גידוד. כדי למזער את הנזק ולהפוך את המים המליחים למשאב לטובת הציבור הם תכננו באתר הנטוש של חצרות יסף בריכות מלח המשמשות בין היתר גם מרחב לימוד, טיול ונופש. מהסוג שתקופת הקורונה הבהירה שחסרים בישראל.

“מעלות המורד”, הפרויקט של נעמה רום.

ככלל המחשבה על טובת הציבור הרחב בתוך הנושא הרחב של ‘ניהול המים’ עמדה בלב הסטודיו. נעמה רום בפרויקט “מעלות המורד” התמקדה בשפכי הנחלים במורדות המערביים של חיפה. בזמן שתושבי הכרמל יכולים לראות את הזרימות ולהנות מהצמחייה הירוקה כל השנה, במורד ההר מובלים הנחלים לצינורות תת קרקעיים. רום תכננה דרך לשקם את המערכת הטבעית במקביל לשאיפה לתקן עוולות סביבתיות וחברתיות בנות עשרות שנים, לפתוח חסמים במרחב ולהגדיל את טווח הנגישות של התושבים לערכי הטבע.

בפרויקט “בין מים למים” התמקד אלון ברנע בטיפול בהצפות עתידית באזור בלומפילד שעתיד לעבור התחדשות עירונית. האזור מתנקז ישירות לים דרך מערכת הניקוז העירונית. ברנע מסביר שבזמן ארועי גשם קיצוניים מערכת הניקוז לא מצליחה לנקז את הגשמים שכן היא מטובעת. בעיה שרק תלך ותגבר עם עליית פני הים. הוא תכנן אזורים שבהם מושהים המים כך שהם אינם פוגעים בסביבה וכשהסערה תשכך הם ינוקזו. בזמן שגרה אזורים אלו יהוו מוקדים שימושיים כמו מגרשי ספורט או אזורים להופעות חוץ.

“בין מים למים”, הפרויקט של אלון ברנע.

כל אחד מהפרויקטים בהגשה הציג חזון נרחב ותפיסה המתייחסת לנתוני אמת עכשווים ואל מול אתגרים צפויים. האירוע משך אליו בעלי תפקידים בכירים במשרדי ממשלה וגופי תכנון, רשויות ניקוז, אדריכלי נוף ומתכננים, וחוקרים מהאקדמיה בתחומי ההידרולוגיה והאקולוגיה.

מבחינתה של ז”ק התפיסה של הפרויקטים היא חלק מהרצון למקם את אדריכלי הנוף כמובילי תהליכי תכנון. “על מנת שיוכלו להוביל תכנון, אדריכלי הנוף צריכים לשלוט במרכיבי התמונה הגדולה, במורכבות של התכנון על כל היבטיו, כך שתהיה להם היכולת לקיים שיח עם הגורמים השונים השותפים לתכנון ולהציע פתרונות יצירתיים ללא צורך להתפשר על איכות התכנון.” היא מסכמת.

לצפייה בסרטון: