רציפות הגרשוני

פרופ’ אמריטוס דוד גרשוני וד”ר רננה גרשוני-פורן הם אב ובת שדרכיהם שוב השתלבו לאחרונה בטכניון; ב-1 באוקטובר 2021 התמנתה רננה לחברת סגל בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך ודוד הפך לפרופ’ אמריטוס בפקולטה לפיזיקה. “אני קורא לזה חוק שימור הגרשוני, או משוואת רציפות הגרשוני,” הוא אומר בחיוך.

התרחשות טכניונית סמלית קודמת בחייהם התרחשה לפני כשש שנים, כאשר את טקס הענקת תוארי הדוקטור בטכניון הנחה דוד. בתו רננה, שקיבלה את התואר באותו טקס, גם שרה במהלכו. רננה, בנוסף לעיסוקה האקדמי, למדה שירה קלאסית במשך שנים רבות. היא שירתה כסולנית בתזמורת צה”ל ונקראה למיקרופון ברבים מהטקסים שנערכו בטכניון בשנות לימודיה. אהבתה לכימיה ולשירה מלווים אותה מגיל צעיר.

ד”ר רננה גרשוני-פורן החלה את לימודיה בטכניון בשנת 1984, במעון נעמ”ת, כשאביה היה דוקטורנט בפקולטה לפיזיקה. בשנת 2004 התחילה את דרכה כסטודנטית מן המניין בטכניון והשלימה בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך תואר ראשון, שני ושלישי בהצטיינות יתרה. את התואר השני עשתה בהנחיית פרופ’ אהוד קינן ואת השלישי בהנחיית פרופ’ אמנון שטנגר. “הטכניון עבורי הוא בית,” אומרת ד”ר גרשוני-פורן. “במהלך לימודיי כאן זכיתי בתמיכה אישית וכלכלית נדיבה, בפרגון גדול וביחס מצוין מהטכניון בכלל ומהפקולטה לכימיה בפרט.”

כעת היא שבה לפקולטה אחרי פוסט-דוקטורט של שנתיים וארבע שנות עבודה כחוקרת בכירה במכון הטכנולוגי של ציריך (ETH Zurich). במסגרת הפוסט-דוקטורט בציריך, בקבוצתו של פרופ’ פיטר צ’ן, היא חקרה תגובות קטליטיות באמצעות שיטות חישוביות. בהמשך קודמה להיות ראש צוות בקבוצת המחקר של פרופ’ צ’ן, הובילה מחקר עצמאי וכן עבדה כמרצה מוערכת ב-ETH. ב-2019 זכתה במענק יוקרתי מטעם קרן ברנקו ווייס לתמיכה במחקרה העצמאי. קבוצת המחקר החדשה שלה בטכניון תעסוק בשילוב כימיה אורגנית-פיזיקלית עם שיטות חישוב ובינה מלאכותית לתכנון מולקולות אורגניות חדשות שישתלבו בטכנולוגיות אלקטרוניקה אורגנית. בטכנולוגיות אלה, מולקולות אורגניות, כלומר מבוססות פחמן, משמשות כחומרים מוליכים. בשל המבנה והתכונות האלקטרוניות שלהן, מולקולות אלה מאפשרות פיתוחים חדשניים כגון מסכי OLED גמישים, תאים סולריים שקופים שהופכים זכוכית של חלון ליצרן אנרגיה וחיישנים שאפשר להשתיל בסביבה ביולוגית. בנוסף, מולקולות אלה מורכבות מיסודות הקיימים בטבע בשפע ומזהמות פחות מהרכיבים האלקטרוניים הנפוצים כיום.

פרופ’ דוד גרשוני השלים את כל תאריו בפקולטה לפיזיקה בטכניון בהצטיינות יתרה. אחרי פוסט-דוקטורט וארבע שנות עבודה כחוקר במעבדות בל חזר לפקולטה כחבר סגל ב-1991. עם הישגיו הרבים נמנה פיתוח שיטה ליצירת זוגות, ואף אשכולות, של פוטונים שזורים. “שזורים” – כלומר מצבו של כל אחד מהפוטונים תלוי במצבם של האחרים. הפוטונים מיוצרים בתהליך מקורי באמצעות עירור אופטי מחזורי של התקן מוליך-למחצה שבתוכו כלוא אלקטרון בודד. האלקטרון הוא ה”מחט” השוזרת את הפוטונים זה לזה. לפיתוחים אלה יישומים פוטנציאליים רבים ובהם תקשורת קוונטית ומחשוב קוונטי.

פרופ’ גרשוני אומר ש”בדומה לרננה, גם עבורי הטכניון הוא בית. הגעתי לטכניון בפעם הראשונה ב-1969 במסגרת נוער שוחר מדע וחזרתי לכאן לתואר ראשון ותעודת הוראה. עם סיום לימודי התעודה לימדתי פיזיקה בתיכון בקיבוץ במקביל ללימודיי לתארים מתקדמים בטכניון. כשרננה נולדה עברנו לגור במעונות הסגל הזוטר בטכניון. חזרנו שוב לטכניון ב- 1991, אחרי 6 שנים בארה”ב, ומאז כאן ביתי.”

“אנחנו מהמשפחות הטכניוניות,” מודים רננה ודוד. גם אמה ואחותה של רננה השלימו תארים בטכניון. בעלה של רננה, רועי, סיים שלושה תארים בטכניון והיום הוא חבר סגל באוניברסיטת חיפה. “זו תחושה מרגשת ומיוחדת לחזור לכאן כחברת סגל,” אומרת ד”ר גרשוני-פורן. “מצד אחד אני מרגישה בבית. הפקולטה קיבלה את פניי עם הרבה חום ותמיכה, ואני שמחה לראות כאן את כל הפנים המוכרות. מצד שני, אני רגילה להיות כאן כסטודנטית, ועכשיו אני כאן המבוגרת האחראית עם קבוצה משלי. היה לי ברור שאם יציעו לי מקום בפקולטה הזו, אני חוזרת לטכניון. עבורי זה ממש כבוד להימנות עם האנשים שהיו, ועדיין הינם, מודלים לחיקוי עבורי. זאת פקולטה חזקה, עם המון חברי סגל בעלי שם עולמי, והרבה צעירים חדשים ומבריקים. אני מרגישה כאן קולגיאליות עצומה ומתרגשת להיות חלק מהקבוצה הזו.”