האם אתם משכימי קום או חיות לילה?

מחקר שנערך בטכניון ובאוניברסיטת חיפה מצא כי “טיפוסים של בוקר” ו”חיות לילה” נבדלים ביניהם באוכלוסיית חיידקי המעיים, ה-microbiome.

המחקר נערך בשיתוף פעולה בין חוקרים וכמה קבוצות מחקר באוניברסיטת חיפה ובטכניון : פרופ’ ערן טאובר, ראש המעבדה לחקר שעונים ביולוגיים בחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה, פרופ’ תמר שוחט ותלמידת המחקר ליאל סטלמך לסק מהחוג לסיעוד ע”ש שריל ספנסר באוניברסיטת חיפה וד”ר נעמה גבע-זטורסקי, ראש המעבדה לחקר המיקרוביום בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, והדוקטורנט ממעבדתה- שקד קרסו. האתגר: לבדוק הבדלים בהרכבי חיידקי המעי בין אנשים שהם משכימי קום לבין אנשי לילה.

“זו הפעם הראשונה שהתגלה קשר בין חיידקי מערכת העיכול, דפוסי התזונה ודפוסי השינה של האדם,” אומר פרופ’ טאובר. “גילויים אלה עשויים לסלול את הדרך לשינוי דפוסים אלה באמצעות שינוי התפריט.”

לדברי פרופ’ שוחט, “כיום נהוג לחלק את בני האדם לשלושה ‘טיפוסי זמן’ שונים, שעל פי מחקרים קודמים כבר ידוע שהם נבדלים גנטית ביניהם: ‘עפרונים’, שהם אנשי בוקר שמתעוררים מוקדם וזמן הפעילות המיטבי שלהם הוא במהלך שעות הבוקר; ‘ינשופים’, שהם אנשי לילה שהולכים לישון מאוחר ומתקשים לתפקד בבוקר; וטיפוסי ביניים המהווים את רוב האוכלוסייה. במחקרים שנערכו בשנים האחרונות נמצאו הבדלים משמעותיים בין הטיפוסים השונים ברמה הפיזיולוגית והקוגניטיבית ובמבנה האישיות. ראוי לציין כי כמה מהמחקרים הקשורים למנגנונים הגנטיים המשפיעים על השעון הביולוגי עמדו במרכזו של פרס נובל ברפואה לשנת 2017.”

עדויות ראשונות שנאספו במעבדה של פרופ’ טאובר במחקר על זבובים מחזקות את הרעיון כי שינויים בהרכב החיידקים עשוי להשפיע על זהות טיפוסי השינה. מאחר שהגנים הקשורים לשעון הביולוגי זהים בין בני אדם וזבובים עלה הרעיון לבחון את קיומו של קשר דומה בקרב בני אדם. כך נולד המחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת The FASEB Journal.

החוקרים פנו לאוכלוסייה הכללית בארץ וגייסו מתנדבים שתרמו דגימות צואה ודיווחו על דפוסי השינה והתזונה שלהם. החוקרים איפיינו את הרכב חיידקי המעי של 91 מתנדבים משלוש הקבוצות של דפוסי השינה (אנשי לילה, אנשי בוקר וטיפוסי ביניים), על-ידי ריצוף DNA  של דגימות הצואה.

תוצאות המחקר מצביעות על הבדלים בין חיידקי המעיים של ה”עפרונים” לבין אלה של ה”ינשופים”; אצל ה”עפרונים” נמצא שיעור גבוה של חיידקי Alistipes ואילו אצל ה”ינשופים”, החיידקים השכיחים יותר היו  Lachnospira- חיידקים המייצרים בוטירט, שהיא חומצת שומן קצרה המייצרת אותות שונים הקשורים בשינה ובערות.

כאשר בדקו החוקרים באמצעות שאלונים את התפריט היומי של הנבדקים הם גילו גם כאן הבדלים משמעותיים בין טיפוסי היום לטיפוסי הלילה: טיפוסי היום אוכלים הרבה יותר פירות וירקות, שותים בעיקר מים ולא אוכלים פחמימות מורכבות; טיפוסי הלילה, לעומת זאת, אוכלים מאכלים עתירי שומן, הרבה בשר ופחות פירות, ושותים משקאות המכילים סוכר רב.

“מחקרים במעבדתנו ובמעבדות נוספות בתחום מראים שישנו קשר הדוק בין הרכב חיידקי המעי לבין מצבנו הבריאותי, אומרים ד”ר נעמה גבע-זטורסקי ושקד קרסו. “מחקר זה מתמקד באנשים בריאים ופותח צוהר לאפיון לא רק של סוגי החיידקים השונים בין דפוסי שינה שונים, אלא גם להבנה כיצד החיידקים מושפעים מהאדם וכיצד הם עשויים להשפיע עלינו.”

לדברי החוקרים עדיין מוקדם לדעת האם השוני בהרכב חיידקי המעי משפיע על השיוך לטיפוסי השינה השונים או מושפע ממנו, או שיש כאן סיבתיות מורכבת יותר. עם זאת, העובדה שנמצא לראשונה קשר כזה פותחת אפשרויות לבחינת הנושא. כאמור, העובדה כי ה”ינשופים” מאופיינים בריבוי חיידקים המייצרים בוטירט, חומצת שומן הקשורה לדפוסי שינה וערות, מחזקת את ההשערה שקיים קשר בין דפוסים אלה להרכב חיידקי המעי. בינתיים, ראיות ראשוניות שנאספו במעבדה של פרופ’ טאובר במחקר על זבובים מחזקות את הרעיון כי שינויים בהרכב החיידקים עשוי להשפיע על זהות טיפוסי השינה.

“סדר היום המקובל בחברה המערבית של ימינו מקשה פעמים רבות על טיפוסי הלילה,” אומר פרופ’ טאובר. “הם הולכים לישון מאוחר וצריכים לקום יחסית מוקדם למשימות היום, ולכן הם סובלים פעמים רבות ממחסור בשעות שינה. אנחנו יודעים גם שטיפוסי לילה רבים סובלים מבעיות כגון דיכאון, סוכרת והשמנת יתר. אנו מקווים שאם נוכל לשנות את אוכלוסיית חיידקי המעי באמצעות שינוי בתפריט נשפיע בכך על דפוס השינה כך שישפר את איכות החיים.”