חוט מחשבה

בטכניון מציגה את הדור הבא של סריגת קרושה: טכנולוגיית סריגה רובוטית בתלת-ממד לטובת אובייקטים בקנה מידה אדריכלי

תמר ניקס, דוקטורנטית בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון, מציגה מיצב ייחודי בתערוכה “חוט מחשבה” בגלריה “פריסקופ”. המיצב, המשלב אמנות ומחקר אקדמי, מתמקד בעיצוב וייצור ממוחשב של סריג קרושה תלת-ממדי.

 תמר ניקס-צילום:עופר אסף

טקסטיל מיוצר לרוב במשטחים ונאסף לגלילים. כדי “לפרוץ” למרחב התלת-ממדי יש צורך בגזירה ובתפירה, תהליכים הכרוכים לפחת רב בחומר גלם ומצריכים מאמצי ייצור ידניים. סריגה, בניגוד לתפירה, מאפשרת יצירה של מבנים תלת-ממדיים ישירות מהחוט, ללא צורך במאמצי ייצור נוספים; אוטומציה של הסריגה נותנת מענה לצורך ההולך וגדל לצורך בייצור המוני מותאם (mass customization) בעולמות ההלבשה והמוצרים הטכניים.  למרות התפתחותן של טכנולוגיות לסריגה אוטומטית, הן עדיין מוגבלות בהקשרים כמו גודל החוט וגיאומטריה של המוצר. זה הרקע למחקר הדוקטורט של ניקס בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

לדברי ניקס, סריגת קרושה (Crochet) היא מלאכת יד מסורתית הנהוגה בעיקר בקרב נשים. מלאכה זו מתבצעת באמצעות מסרגה אחת שמשלימה בכל פעם קשר אחד. זאת בניגוד לסריגה בשתי מסרגות ולסריגה תעשייתית שמתבצעת באמצעות שורות של עיניים רבות. “לפיכך לקרושה, יחסית לטכניקות סריגה אחרות, יש פוטנציאל משמעותי מבחינת חופש העיצוב והייצור, לרבות מבנים מסולסלים ומורכבים שאינם מתאפשרים בטכנולוגיות הקיימות. אחד היעדים שלנו הוא יישומים אדריכליים, שם נדרש קנה מידה גדול – אתגר ששיטות הייצור הנוכחיות אינן מצליחות להתמודד עמו.”

תמר ניקס היא מעצבת טקסטיל שהשלימה תואר ראשון בשנקר ותואר שני בעיצוב תעשייתי בטכניון. לדבריה, “עבדתי הרבה שנים בעיצוב ופיתוח מוצרי טקסטיל, ונושא המחקר התגבש מתוך הבנה שיש מקום לטקסטיל במהפכה התעשייתית הרביעית. יש הרבה ניסיונות לייצר פתרונות של – Additive manufacturing  ייצור באמצעות הדפסת תלת-ממד על סמך תכנון דיגיטליים – אבל ייצור המוני וממוכן בטכנולוגיה זו עדיין לא נעשה בהצלחה. אני מאמינה שבפיתוח טכנולוגיות לסריגת קרושה רובוטית יש פוטנציאל עצום, גם לקראת ייצור תעשייתי נרחב, ולכן בחרתי בכיוון הזה בעבודת הדוקטורט: פיתוח כלים ממוחשבים עם כלים אחרים כגון זרועות רובוטיות. המחקר שלי קושר את הקרושה כמלאכת יד מסורתית למהפכה התעשייתית הרביעית, בשאיפה לספק תנאים לייצור המוני מותאם ולצמצום של פליטות פחמן.

המחקר נערך במעבדת MTRL בראשותו של פרופ’ אהרון שפרכר מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים ובהנחיית פרופ’ שפרכר והארכיטקטית איילת כרמון משנקר. בתאריך 4.3 יתקיים בגלריה שיח גלריה מקצועי-אקדמי בין השלושה.

צילום:עופר אסף

לכתבה על התערוכה – לחצו כאן