חוקרים מהטכניון זכו במענק האירופי היוקרתי ERC PoC

המענק נועד לקדם את תרגומם של מחקרים אקדמיים ליישום ולמסחור, לרבות הקמת חברת הזנק

חברי סגל מהטכניון זכו במענקי PoC מטעם הנציבות האירופית למחקר (ERC). המענקים היוקרתיים, בסך 150,000 יורו לחוקר, נועדו לקדם את תרגומם של מחקרים אקדמיים ליישום ולמסחור, לרבות הקמת חברת הזנק. הם ניתנים רק לחוקרים שכבר זכו במענק ERC בעבר.

לסבב הנוכחי הוגשו 348 בקשות, שמתוכן נבחרו 166 הצעות מחקר. 18 מהחוקרים הזוכים, כלומר יותר מ-10% מהם, הם ישראלים, ושניים מהם חברי סגל בטכניון: פרופ’ שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית ופרופ’ שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי.

פרופ’ שחר קוטינסקי מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי זכה במענק לטובת פיתוח יכולות עיבוד ביחידות אחסון, זאת באמצעות טכנולוגיית “זיכרון שינוי פאזה” (PCM).

פרופ' שחר קוטינסקי

פרופ’ שחר קוטינסקי

אחד מצווארי הבקבוק בביצועי מחשבים כיום הוא התקשורת בין שני ה”מוחות” של המחשב המסורתי – המעבד והזיכרון. אף שיכולותיהם של מעבדים משתפרות בקצב מהיר, ה”דיאלוג” בין המעבד לזיכרון מצריך זמן רב יחסית המאריך את משך ביצוען של משימות במחשב.

על בסיס מענק ה-ERC הקודם שקיבל (קטגוריית Starting Grants) פיתח פרופ’ קוטינסקי יחידה חדשנית בשם mMPU המשלבת עיבוד ואחסון באותו תא. במסגרת המענק החדש הוא מתכוון לחבר לכך את טכנולוגיית “זיכרון שינוי פאזה” (PCM), המבוססת על ניטור השינויים בהתנגדות החשמלית של החומר. טכנולוגיה זו כבר זמינה כיום באופן מסחרי, ולדברי פרופ’ קוטינסקי, “הדגמה מוצלחת של יחידת mMPU המבוססת על זיכרון שינוי פאזה עשויה להוביל לתכנון ולבנייה של מחשבים מהירים וחסכוניים באנרגיה, שמחירם יהיה נמוך מזה של מחשבים קיימים. פריצת דרך כזאת תשפיע באופן דרמטי על מגוון יישומים בבינה מלאכותית, מאגרי מידע וגנומיקה.”

פרופ’ שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית זכתה במענק לטובת פיתוח גישה חדשנית בתחום הנדסת הרקמות: Print and Grow.

ביו-הדפסה תלת-ממדית היא אחת הטכנולוגיות המבטיחות בעולם הנדסת הרקמות, והטכנולוגיה המובילה כיום בהקשר זה היא הדפסה בהידרוג’לים. בשיטה זו, הידרוג’ל שבתוכו תאים חיים מודפס שכבה אחר שכבה על חומר המצע ועובר תהליך התמצקות בהשפעת כוחות שונים ומורכבים.פרופ' שולמית לבנברג

טכנולוגיה זו מספקת דיוק גבוה ביצירת המבנים המורכבים הנדרשים, אולם הפיכת המבנה המתקבל לרקמה מעין-טבעית מצריך שלבים נוספים לאחר ההדפסה, לרבות גדילת התאים באותם מבנים. בשלבים אלה נוצרת בעיה משמעותית: המבנים המודפסים עוברים שינויים צורניים שונים, לרבות התכווצות ועיוות, והתוצאה היא פער בין הרקמה המהונדסת הרצויה לזו המתקבלת בפועל.

הפתרון המפותח במעבדת לבנברג הוא קונספט Print and Grow. “בטכנולוגיה זו,” מסבירה פרופ’ לבנברג, “אנו משיגים יציבות מבנית ארוכת טווח של המבנים המודפסים, וזאת באמצעות מיקרוג’ל ייחודי, תמיכה מבנית משופרת ומעקב מתמשך בזמן אמת אחר צמיחת הרקמה. הניסויים הראשונים שעשינו בשיטה הובילו לחִיוּת גבוהה של הרקמה המהונדסת וזאת תוך שמירה על התכונות המבניות הרצויות שלה (צורה וגודל). בכוונתנו לשפר את תכונות חומרי התמיכה ולפתח טכניקות המתאימות לגדלים שונים, לסוגי רקמות שונים ולייצור בהיקף נרחב. בהמשך המחקר נבחן את ההיתכנות של השתלת הרקמה בחיה. אנו מקווים שמחקר זה יוליד טכנולוגיה אמינה, בטוחה ויעילה של ביו-הדפסה להנדסת רקמות.”

להודעת ה-ERC על המענקים:

https://erc.europa.eu/news/erc-2021-proof-of-concept-grants-results