בדרך שלה

ברקת חדד התחתנה בגיל 18, ולאחר לידת בנה הראשון ההמשך נראה לה ברור: לימודי הוראת אנגלית במכללה דתית. היא גדלה בקהילה חרדית, סיימה את התיכון עם בגרות מלאה וגילתה שהיא טובה באנגלית.

אבל ערב אחד, בהליכה לחברים בחיפה, עצר אותה בעלה ואמר: “תראי, ברקת, יש פה משהו מעניין. תרשמי מספר.” זאת הייתה פרסומת לבנות בוגרות בית הספר “בית יעקב” שרוצות להגשים חלום וללמוד תואר בטכניון.

 ברקת חדד

“זאת הייתה אפשרות שלא העליתי בדעתי,”  אומרת ברקת בראיון ימים ספורים לאחר קבלת תעודת התואר הראשון בטכניון. “הגעתי מחינוך חרדי ומעולם לא חשבתי שלימודים בטכניון הן אופציה עבורי. ובכל זאת התקשרתי וגיליתי שיש מקום במכינה המיוחדת לנשים חרדיות בטכניון.”

ברקת גדלה בעיר אלעד. “בבית שלי, הלימודים היו במרכז – לימודי חול לבנות, לימודי קודש לבנים. כשהחלטתי ללמוד ל-5 יחידות אנגלית הייתי צריכה אישור מיוחד, ויחד עם עוד ארבע בנות ניגשתי לבגרות ועברתי. רציתי גם 5 יחידות מתמטיקה, אבל לזה לא היה אישור ונאלצתי להסתפק ב-3. לכן המכינה פתחה לפניי אפשרות בלתי צפויה.”

עם תחילת המכינה בטכניון הרגישה ברקת שחזרה למקום הטבעי שלה – לימודים עם בנות נוספות. “לא שהיה קל. הרמה גבוהה והלימודים אינטנסיביים מאוד, אבל כבר בתחילת הדרך הרגשתי יד עליונה שמלווה אותי. המרצות במכינה היו פשוט מעולות ועשו הכול כדי שנצליח. התעקשתי להבין כל פרט ופרט, ודלתן הייתה פתוחה תמיד, גם מעבר לשעות הלימודים.”

ואז – היריון שני. “אני זוכרת את עצמי נלחמת על הלימודים. זה קשה ומאתגר. ישבתי על החומר לילות כימים, ולשמחתי עמד לצידי מנהל המכינה דאז מולי דותן שדאג לי לכל עזרה אפשרית, כולל חונכות בטכניון ומחוץ לטכניון, כל דבר שיעזור לי לסיים את המכינה.” ללא העזרה של מולי לא הייתי מצליחה לסיים את המכינה. ברקת סיימה את המכינה בהצלחה, וימים ספורים לאחר מכן ילדה את בנה השני. כעת הייתה מוכנה להפוך לסטודנטית מן המניין בטכניון, כשהיא מחוזקת מההצלחה במכינה.

ברקת בחרה בפקולטה להנדסת תעשייה וניהול – וקפצה למים. המסלול היה ברור לי, אבל ידעתי שהדרך עוד קשה. עצם הישיבה בכיתה מעורבת, בין גברים ונשים – זאת חוויה מאוד חדשה עבור אישה מרקע חרדי. אבל למדתי שכדי להצליח אתה חייב שותפים, והמשימה היא לימודים ולא שום דבר אחר, אז למה לא? בסופו של דבר זה היה בשבילי שיעור חשוב.”

ברקת בחרה ככל שיכלה בקורסים בתחום הייצור. “זה תחום שסקרן אותי עוד מהבית, כי אבא שלי היה איש מכירות בחברות שמפתחות ומייצרות, ולכן ייצור היה נוכח בחיים שלי כשגדלתי. כשמוסיפים על זה את האהבה שלי לתקשורת עם אנשים, זיהוי בעיות, ניתוח מצבים, יצירת פתרונות – מקבלים את “מסלול ייצור ושירות” בפקולטה.” כך היא הלכה והעמיקה בנושאים שונים ובהם איכות פריון ותחזוקה, הנדסת איכות, אירועים בהנדסת תעשייה, הנדסת מערכות שירות ותכן מערכות ייצור.

“ברמה האישית, הלימודים בטכניון היו רכבת הרים. התחלתי את הסמסטר הראשון בהתלהבות. בהתחלה הכל זורם, הכל טרי בראש מהמכינה, אבל ככל שהשבועות עוברים האינטנסיביות גוברת ואיתה גם העומס. בשלב מסוים אני מבינה שאני לא בקצב, מתחילה לפגר בהגשות, אבל ממשיכה, ניגשת למועדי א…”

 ברקת חדד

ואז, בבת אחת – נכשל, נכשל ועוד נכשל. “בשלב הזה, רגע לפני שצריך להירשם לסמסטר ב’, אני נשברת. אני ובעלי מבינים שאולי טעינו והגזמנו, אולי זה לא בשבילי. בבוקר אנחנו מפזרים את הילדים ויושבים על ספסל, שבורים, מנסים לקבל החלטה. באותה תקופה גרנו במעונות הטכניון והיה ברור שהפסקת הלימודים פירושה עזיבת המעונות – ואיך נצליח להסתדר?”

ברקת מחליטה על הפסקה של סמסטר לחשיבה ולהתארגנות, ובסוף התקופה שבה ללימודים. “הבנתי שהחיים חישלו אותי כמו שצריך, וכעת חזרתי כמו גדולה לסמסטר חורף – הסמסטר השני שלי בטכניון.” כאן נכנסה לתמונה היועצת גלית אייזיק מהמרכז לייעוץ ותמיכה בסטודנטים שליוותה את ברקת לאורך הסמסטר, וברקת עוברת הפעם את כל מועדי א’, בלי צורך במועדי ב’. “הרגשתי על הגג. זה נתן לי כוח להמשך.”

את פרויקט הגמר, שהתפרס על שנה אקדמית שלמה, ערכה בשטראוס בהנחיית דותן רודנסקי, מרצה בפקולטה ומנכ”ל חברת היעוץ GROUP  P&IE. רודנסקי עבד עם המרכז לחדשנות ויזמות בטכניון, ולכן הפרויקט היה מורכב משני צוותים – הצוות של הנדסת תעשייה וניהול וצוות של ארבעה סטודנטים מהפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב, שתרם פתרונות מעולם הבינה המלאכותית. “ההנחיה של דותן סייעה לי להגיש פרויקט מעולה שבסיומו הגשנו תוצר משמעותי שיסייע לאנשי המצוינות בשטראוס.”

לסיכום, היא אומרת, “המאמץ היה שווה, בלי שום ספק. כיום אני רואה שמה שאומרים עלינו, בוגרי הטכניון, נכון: אנחנו בולטים, אנחנו מצוידים במכלול הכישורים הרלוונטיים לתעשייה. כיום אני כבר בתפקיד שני בתעשייה ואני יכולה להיכנס במהירות לתפקיד, לעבוד ברצפת הייצור הכי מורכבת עם פסי הייצור המתקדמים ביותר. היכולות שרכשתי בטכניון – חשיבה, ניתוח, גישה מערכתית – באות לידי ביטוי בשטח.”

כמעט שכחנו – ברקת סיימה את התואר עם ילד נוסף, כלומר שלושה סך הכול, ובל נשכח שבדרך היו גם לימודים בזום, עם ילדים על הידיים. “כל זה חייב אותי לשכלל ולשפר את ניהול הזמן ואת תכנון המשימות. צריך לזכור גם שאני שומרת שבת, כך שעליי להיות הרבה יותר יעילה במהלך השבוע. בסופו של דבר אני חושבת שהשבת אפשרה לי לשרוד את שאר השבוע. למדתי להתנהל ביום-יום – לדעת לבקש עזרה, להתייעץ, לשאול אפילו מאה פעמים עד שמבינים באמת, להגיש את העבודות מוקדם, לחשוב שני צעדים קדימה.”

האמונה שלה ביד המכוונת מלמעלה אפשרה להתגבר על הכל.  “זאת אמונה שנותנת כוח עצום להתגבר על מכשולים קטנים וגדולים.” אין לה ספק שלא היה לה סיכוי לצלוח את התואר בלי העזרה העצומה מבעלה, אברך וסופר סת”ם, שלקח על עצמו את רוב הטיפול בילדים. “בתקופה הזאת הוא גם למד למבחני הסמכה מטעם הרבנות הראשית, ולשמחתי סיים אותם בהצלחה ממש יחד איתי.”

העתיד הקרוב ברור לה למדי. “אין לי ספק שאשתלב בתפקיד בכיר במחלקת מצוינות תפעולית במפעל גדול כמו שטראוס, בחברה גדולה או בחברת ייעוץ מובילה. תהיה לי חגורה שחורה בהכשרה של מצוינות ואשתלב בפרויקטים שמגיעים עד רמת המנכ”ל.”

הטכניון, לדבריה, הוא “אוניברסיטה יוצאת דופן מבחינת הנתינה והתמיכה. אני תמיד מזכירה לעצמי שלא משנה כמה נותנים לנו ומה נותנים לנו, בסופו של דבר אלה אנחנו, הסטודנטים והבוגרים, צריכים לעמוד באתגרים בעצמנו. אף אחד לא ייבחן במקומי ואף אחד לא יתראיין במקומי.  ועדיין – העזרה הייתה ועודנה חיונית. המגורים במעונות היו קריטיים גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת הקירבה לפקולטה. המלגות, שבהן קיבלתי סיוע עצום מנעמה דרור מלשכת דיקנית הסטודנטים, סייעו לי מאוד. המרצים והמרצות, המתרגלים והמתרגלות, הקדישו מזמנם הרבה מעבר להגדרות הפורמליות. ולבסוף – איריס מושקוביץ, שזכינו לה בזכות מולי והטכניון. איריס, מומחית לתקשורת עסקית ובהצלחה בקריירה, נותנת לנו גם אחרי תום הלימודים שירות VIP בליווי במציאת עבודה, קורות חיים, הכנה לראיונות, ליווי בכניסה לתפקיד ומיומנויות לינקדאין, והכול במקצועיות יוצאת דופן. זו עזרה עצומה.”

“ברקת גילתה נחישות, דבקות במטרה ויכולת התמודדות ראויות לציון,” אומר מולי דותן, יועץ תכנית החרדים בטכניון. “לאורך תקופת הלימודים היא חוותה כמה משברים אך הצליחה להתרומם ולהתגבר עליהם, לעמוד בכל המשימות ולסיים את הלימודים בצורה מעוררת כבוד גם כבעלת משפחה ואם לשלושה ילדים. היא סיימה כבוגרת הטכניון ועל כך מגיעות לה כל המחמאות.” לדבריו, “יותר ויותר בנות חרדיות מגלות כיום עניין בלימודי הנדסה ורפואה בטכניון. הן מתקבלות בתהליך קבלה רגיל, בדומה לכל סטודנט אחר, על פי ציון הסכם  (ממוצע בגרות וציון פסיכומטרי). חלק מהסטודנטיות החרדיות פונות ללימודי רפואה וחלק לפקולטות האחרות.”

כיום לומדים בטכניון כ-100 גברים חרדים וכ-20 נשים חרדיות. ברקת היא אחת החלוצות, והיא מקווה להשפיע על בנות הקהילה החרדית ולפחות לפתוח בפניהן את האפשרות ללמוד הנדסה, מדע ורפואה בטכניון.