מאמר מדעי וכנס בין-לאומי – כבר במהלך התואר הראשון
הסטודנטית בתאל עובד הציגה את עבודת המחקר שלה בכנס בין-לאומי חשוב, שם הייתה מועמדת לשני פרסים. נושא המחקר: שיטה חדשנית לביצוע פעולות הצפנה חיוניות
בתאל עובד, סטודנטית לתואר ראשון בפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי, הציגה לאחרונה את עבודת המחקר שלה בכנס MOCAST 2022 שנערך בברמן, גרמניה. עבודת המחקר, שעליה עבדה במסגרת פרויקט א’ בתואר, הורחבה לכדי מאמר מדעי שאף זיכה אותה במועמדויות לשני פרסים – פרס המאמר הטוב ביותר של סטודנט ופרס המאמר הטוב ביותר באלקטרוניקה – מועמדויות שהוענקו עקב פיתוח שיטה חדשנית לביצוע פעולות הצפנה חיוניות.
בתאל עובד גדלה בקריית עקרון והחלה את לימודיה לתואר ראשון לפני כשלוש שנים. עוד בשנה הראשונה החליטה להגיש מועמדות למלגה יוקרתית, ולשם כך נדרשה לה המלצה מפרופסור בטכניון. לדבריה, “באותו שלב לא הכרתי אישית שום פרופסור, אז החלטתי לפנות לפרופ’ שחר קוטינסקי שהעביר את ‘מערכות ספרתיות ומבנה המחשב’, הקורס הראשון שחשף אותי לעולם החומרה. שלחתי לו מייל, ואומנם לא קיבלתי המלצה למלגה – הרי הוא באמת לא הכיר אותי אישית – אבל קיבלתי הצעה טובה יותר: לשמוע על קבוצת המחקר שלו ואולי אף להצטרף אליה.”
השניים נפגשו, ובתאל שמעה “על הדברים המטורפים שהם עושים בקבוצה. כמובן שרציתי להיות חלק מזה.” כך, בתחילת השנה השנייה ללימודים, הצטרפה בתאל לקבוצת המחקר ASIC^2, שרוב חבריה הם סטודנטים לתארים מתקדמים. “למדתי שם המון. התחלתי ללמוד על הטכנולוגיות שאנחנו חוקרים ולקרוא מאמרים בתחום – דבר שהיה מאוד מאתגר בהתחלה. כך הצטרפתי למחקר של אחד הדוקטורנטים בקבוצה, שבו חקרנו גם את הצד המעשי שמבוסס על התיאוריה. זכיתי להיות מעורבת בתכנון של כרטיס מודפס שבו היה שבב שגם כן תוכנן בקבוצה, והשתתפתי בבדיקות מעבדה שבוצעו עליו.”
בסוף השנה השנייה, כמו רבים מחבריה, יצאה בתאל לחפש עבודה. “התחלתי לעבוד במיקרוסופט כ-Chip Design Intern, אבל לא רציתי להתנתק מקבוצת המחקר. לכן הקדמתי את פרויקט א’ לתחילת השנה השלישית ועשיתי אותו בהנחייתו של פרופ’ קוטינסקי.” בפרויקט זה הדגימה בתאל את הפוטנציאל העצום הטמון בחישובים בתוך זיכרון המחשב – גישה חדשה המאיצה את מהירות החישוב ומפחיתה את צריכת האנרגיה בתהליך.
הגישה שהוצגה, לדבריה, מבוססת על חישובים בתוך הזיכרון תוך שימוש בממריסטורים. “ממריסטורים הם רכיבים שמסוגלים לשמור מידע ולבצע פעולות לוגיות על ידי שינוי ההתנגדות שלהם. במאמר בחרנו להציג את הפוטנציאל שבחישובים מסוג זה על אלגוריתם בסיס בעולם של תקשורת מאובטחת – Secure Hash Algorithm-3 (SHA-3). SHA-3מכיל משפחה של פונקציות ערבול קריפטוגרפיות, ובמאמר הצגנו שיטה למימושן בצורה יעילה תוך השגת תפוקה גבוהה מאוד וצריכת אנרגיה נמוכה משמעותית ביחס לעבודות אחרות בתחום.”
בעקבות הצלחת המחקר, שהחל כאמור במסגרת פרויקט א’ בתואר הראשון, עבדה בתאל קשה על הפיכתו למאמר מדעי. בכך עזרו לה פרופ’ קוטינסקי, רוני רונן ואוריאן לייטרסדורף “שהדריכו אותי להבין איך עולם המחקר בכלל עובד, איך מוכיחים נכונות, איך מחפשים את המידע הרלוונטי, איך משווים את העבודה לעבודות אחרות שמשתמשות בטכנולוגיות אחרות ועוד רבות. ובאמת הצלחנו לכתוב מאמר שמציג תוצאות מרשימות.”
המאמר הוגש והתקבל לכנס IEEE International Conference on Modern Circuits and Systems Technologies (MOCAST) 2022, שנערך בברמן, גרמניה.