הטכניון אירח את כנס המרכז הישראלי למחקר בתחבורה חכמה
הכנס נפתח בהוקרה לפרופ' יוסי פרשקר ז"ל, שהיה ראש המכון לחקר התחבורה בטכניון
בחודש שעבר התקיים בטכניון הכנס השני של ISTRC – המרכז הישראלי למחקר בתחבורה חכמה. הכנס נועד לחבר בין מחקר ופרקטיקה בתחום התחבורה החכמה.
המרכז הישראלי למחקר בתחבורה חכמה, בראשותו של פרופ’ יורם שיפטן, הוקם ב-2019 על ידי מנהלת תחבורה חכמה ותחליפי דלקים ונועד לעודד מחקר ופיתוח, יזמות ותעשייה בתחום התחבורה החכמה בישראל, לצד ייעול מערך התחבורה באמצעות שילובן של טכנולוגיות מתקדמות בתחום התחבורה.
הכנס נתמך על ידי משפחת פרשקר לזכרו של פרופ’ יוסי פרשקר ז”ל, שהיה פרופסור וחוקר בכיר בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית ובמכון לחקר התחבורה בטכניון וכן המדען הראשי במשרד התחבורה. הוא השלים בטכניון תואר ראשון ושני והמשיך לדוקטורט בנורת’ווסטרן. לאחר פוסט-דוקטורט הצטרף כחבר סגל לטכניון, משרה שבה שימש בין 1977 ל-2020.
אלה כמה מהנושאים שנדונו בכנס:
- השפעת המגפה על דפוסי הנסיעות
- האם עבודה-מרחוק היא תמיד פתרון יעיל להפחתת מרחקי הנסיעה?
- תכנון תחבורה בישראל – הרמה האסטרטגית הלאומית
- עתיד התחבורה השיתופית ברכבים אוטונומיים
- נתיבי רחפנים ביעדים אורבניים
- “אוריינות בתחבורה ציבורית” בגיל המבוגר
את הכנס פתחו ראש ISTRC, פרופ’ יורם שיפטן מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון, ודליה פרשקר, אלמנתו של פרופ’ פרשקר. פרופ’ שלמה בכור, דיקן הפקולטה, הציג את פועלו המחקרי של פרופ’ פרשקר. הוא ציטט מכתב המלצה של פרופ’ פיטר סטופר מאוניברסיטת נורת’ווסטרן, שכתב לטכניון כי “יעציב אותי לראותו [לראות את פרופ’ פרשקר] עוזב את ארצות הברית שכן הייתי רוצה לראותו תופס משרה אקדמית כאן כדי שיוכל לעבוד עימי ועם חוקרים אחרים בתחום בשנים הבאות. עם זאת, אני סמוך ובטוח שהוא יהיה נכס רב ערך לטכניון וכי יקבל בעתיד הצעות לבקר בארצות הברית וללמד באוניברסיטאות אמריקאיות.”
“יוסי הוא האיש שמשך אותי לתחום של תכנון תחבורה,” אמר פרופ’ שיפטן “הוא חי את תכנון התחבורה באקדמיה ובמעשה ונתן לי השראה בתחום הזה. הקבוצה שלנו חייבת את קיומה ליוסי – בעיניי היא אחד מהישגיו הגדולים. הייתה לו גישה חיובית לכל דבר, אפילו לגבי ישראל והנהגים הישראליים. תמיד הוא אמר שרוב הישראלים הם נהגים טובים ושישראל אינה רעה בתחום התחבורה כפי שלפעמים טוענים.”
דליה פרשקר הציגה בקצרה את חייו של בעלה המנוח, שנולד ב-1942 בגטו לודג’ בפולין. “סיכוייו להינצל היו אפסיים, אבל בדרך נס הוא והוריו שרדו והגיעו לישראל ב-1949 כפליטים, כלומר בחוסר כול. ישראל הצעירה איבדה במלחמת העצמאות עשירית מאוכלוסייתה היהודית וקלטה מיליון פליטים – הרבה יותר מאוכלוסייתה אז. הפליט יוסי פרשקר הגיע לכאן והצליח להגשים את המטרות המאתגרות ביותר בחייו האישיים והמקצועיים. במישור המקצועי אתם יודעים טוב ממני, ובמישור האישי הוא היה אדם פמיניסטי מאוד שתמך בי לאורך כל הדרך עם העצות הטובות והיצירתיות ביותר.”