ייעור חכם

חוקרים בטכניון ובמכון ויצמן למדע מציגים בכתב העת Science מחקר ממושך בנושא הקשר בין ייעור והתחממות גלובלית. מממצאי המחקר עולה כי אף שמדובר בשטחים עצומים, ייעור נרחב של אזורים צחיחים אינו בהכרח פתרון יעיל למיתון ההתחממות האקלימית.

פרופ’ יוחאי כרמל והדוקטורנטית שני רוהטין

את המחקר הובילו פרופ’ יוחאי כרמל והדוקטורנטית שני רוהטין מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון ופרופ’ דן יקיר וד”ר איל רוטנברג מהמחלקה למדעי כדור-הארץ וכוכבי-הלכת במכון ויצמן למדע.

פרופ’ יוחאי כרמל

“כשהתחלנו את המחקר שיערנו שנוכל להראות שנטיעה נרחבת של יערות באזורים צחיחים תבלום במידה משמעותית את ההתחממות האקלימית,” אומר פרופ’ כרמל. “המחקר הפריך את ההשערה המקובלת הזו. זה כמובן מאכזב אבל כך פועל המדע – הוא מגלה את האמת ולא את מה שאנחנו רוצים לגלות. כמו כן, יש כאן קריאת כיוון חשובה: נטיעת יערות, נרחבת ככל שתהיה, לא תציל אותנו משינוי האקלים, ובמקום זה יש להתמקד בהפחתת הפליטות.”

החוקרים מראים במאמרם כי אם יינטעו עצים בכל המקומות הניתנים לייעור, קליטת הפחמן שלהם תקזז רק כ-1% מכלל פליטות הפחמן משריפת הדלקים המאובנים עד סוף המאה הנוכחית. אחד הגורמים לקיזוז הנמוך הוא העובדה שבאזורים נרחבים מוביל הייעור לחימום ולא לקירור בשל אפקט ה”אלבדו” – העובדה שאזורים כהים יותר, כגון יער, בולעים יותר קרינה מאשר אזורים חשופים כגון מדבר וקרחונים ולכן מגבירים את חימום פני השטח באזור הנתון.

אפקט האלבדו כבר היה ידוע בהקשר של שינויי אקלים, אולם המחקר המתפרסם ב-Science מציג לראשונה מיפוי כלל עולמי של התופעה ומאפשר לראשונה תכנון מושכל של ייעור. יתר על כן, המחקר כלל סימולציה של השפעות הייעור במשך 80 השנים הבאות, כלומר עד סוף המאה.

הדוקטורנטית שני רוהטין

“ההשלכות האקלימיות של נטיעת יערות תלויות בגורמים רבים ובהם החזר הקרינה המקומי מהקרקע, כמות המשקעים וכושר קיבוע הפחמן על ידי העצים,” אומר פרופ’ יקיר. “הבשורה החיובית של המחקר טמונה בכלים שפיתחנו, כלים המאפשרים לנבא היכן הייעור אכן יכול להשפיע לטובה. אנחנו מקווים שמתכננים יביאו בחשבון את הממצאים האלה וישתמשו בהם לטובת תכנון אופטימילי של נטיעה.”

שני רוהטין, שבנתה את המודל, מציינת שייעור חכם, כלומר נטיעת יערות רק במקומות הנכונים אקלימית על סמך המחקר הנוכחי, צפוי להכפיל את קצב הקליטה של פחמן מהאטמוספירה ביערות החדשים.

הכלי העיקרי שפיתחו החוקרים הוא מפה דיגיטלית של כדור הארץ, המאפשרת למשתמש להתמקד באזור הרלוונטי לו ולחשב את היעילות האקלימית הפוטנציאלית של ייעור באותו אזור. החוקרים מקווים כי כך יוכלו מתכננים ומקבלי החלטות לקדם ייעור באזורים צחיחים באופן שימתן את ההתחממות האקלימית ויסייע להפחית את ריכוז הפחמן באטמוספרה.

כ-50% מפוטנציאל הייעור העולמי נמצא באזורים צחיחים, וכיום כבר מתנהלות נטיעות רחבות היקף בסין, בסעודיה, במדבר סאהֶל הסמוך לסהרה ובאזורים נוספים. פרויקטים אלה צפויים להפוך כ-5 מיליון קמ”ר מאזור חשוף ליער. המחקר הנוכחי מראה כי ללא תכנון נכון, פרויקטים אלה עלולים לחולל תוצאות אקלימיות בלתי רצויות ולכן חשוב לערוך תכנון ממוקד מקום של נטיעה באזורים צחיחים.

פרופ’ דן יקיר. צילום: איל יצהר

“ייעור הוא תהליך שיש בו יתרונות רבים ובהם שימור משקעים, קירור מקומי, מניעת סחף קרקע ועוד,” אומר פרופ’ כרמל. “עם זאת, ייעור בלתי מבוקר עלול להכחיד מינים נדירים המותאמים לחיים במדבר הפתוח וכך לפגוע במגוון הביולוגי וכאמור גם להזיק למטרה הגדולה של מיתון ההתחממות האקלימית. לכן חשוב כל כך להתחשב במכלול השיקולים לפני שמתחילים בייעור גורף של אזורים נרחבים.”

במחקר תמכו הטכניון ומכון ויצמן למדע, המכון למחקר המים ע”ש סטיבן וננסי גרנד בטכניון, הקרן הלאומית למדע, קרן מינרווה, פרויקט יותם ויוזמת הקיימות והאנרגיה במכון ויצמן למדע.

ההשפעה האקלימית נטו של ייעור אזורים צחיחים הראויים לנטיעה. באפור – אזורים צחיחים שאינם מתאימים לנטיעה מסיבות שונות (שטחים חקלאיים / איזורים אורבניים / אזורים חמים או יבשים או קרים מדי). באדום – אפקט חימום גבוה. צהוב – אפקט חימום נמוך. ירוק – אפקט קירור נמוך. כחול – אפקט קירור גבוה.

לקריאת המאמר ב-Science – לחצו כאן