כשהארכאולוגיה פוגשת את המדעים המדויקים

לדברי פרופ’ ישראל פינקלשטיין, ראש בית הספר לארכאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, “אין היום מחקר ארכאולוגי בלי מדעים מדויקים וטכנולוגיה – החל כמובן בבדיקות פחמן 14 לתיארוך, דרך בדיקות איזוטופיות לזיהוי מקור של מתכות וכלה בריצוף גנטי שיכול לזהות את מקורן של קבוצות שחיו בעבר ובחקר שארים מולקולריים בכלי חרס שמסייע באיתור נתיבי סחר קדומים. אנו מקימים באוניברסיטת חיפה חוג למדעי הארכאולוגיה, ואין טבעי יותר משיתוף פעולה עם חוקרי וחוקרות הטכניון, שנמצאים במרחק נסיעה של דקות ברכבלית. שיתוף פעולה זה יזניק את ההבנה שלנו את העבר ותהליכים היסטוריים וחברתיים שקרו כאן לפני אלפי שנים.”

המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין (מימין) ופרופ’ ישראל פינקלשטיין, ראש בית הספר לארכאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה

המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין אמר כי “ארכאולוגיה היא אולי המקצוע הכי מרתק שאני מכיר. בתחום שלי, מתמטיקה, מתעניינים מעטים, אבל הארכאולוגיה משפיעה על קהל רחב מאוד כי היא מלמדת אותנו מי אנחנו ומה אנחנו. המחקר בתחום הזה עוסק בפרטים הקטנים ביותר, אך אינו יכול להתקדם בלי ליצור – ולראות – את התמונה הרחבה גם כאשר ברור לך שבאותה תמונה יהיו גם חלקים חסרים. לכן שמחתי על פניית הרקטור של אוניברסיטת חיפה לשתף פעולה דווקא בתחום הזה, ואני מאחל לכולם הצלחה בכנס ובשיתוף הפעולה בהמשך.”

המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ’ קובי רובינשטיין בכנס

בשנים האחרונות הפכו המחקרים הארכאולוגיים למחקרים רב-תחומיים המשלבים, לצד הארכאולוגיה הקלאסית, גם כלים מדעיים וטכנולוגיים מתקדמים. בדיקות DNA של עצמות וחומרים אורגניים אחרים כגון צמחים, התבוננות במשקעים תחת מיקרוסקופ כדי לזהות דפוסי כלכלה באתרים קדומים, בדיקות כימיות ומולקלוריות לזיהוי מקור של סיבי כותנה זעירים ושימוש במיקרוסקופים רבי עוצמה כדי לשחזר שיטות טכנולוגיות קדומות – כל אלה הפכו לחלק בלתי

נפרד מהמחקר הארכאולוגי. שיטות חדשניות מאפשרות לחוקרים לבנות מודלים תלת-ממדים של אתרים קדומים, לגלות סודות אבודים בעזרת סורקי לייזר חדישים ולהשתמש ביכולות של בינה מלאכותית ולמידת עומק כדי להפיק מאגרי Big Data המרכזים מידע עצום משפע הממצאים שכבר נמצאו בעבר. ״שיטות אלה, המבוססות על כלים טכנולוגיים בחזית המדע, משמשות כיום גם בתחום האנתרופולוגיה הביולוגית לחקר העבר האנושי, כך ששיתוף הפעולה בין המוסדות בחקר הארכאולוגיה הוא מכפלת כוחות,״ מוסיף ד״ר אסף מרום, ראש המעבדה לאנטומיה ולאבולוציה של האדם בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, המוביל את שיתוף הפעולה מטעם הטכניון.

ד״ר אסף מרום, ראש המעבדה לאנטומיה ולאבולוציה של האדם בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, המוביל את שיתוף הפעולה מטעם הטכניון

שיתוף הפעולה בין הטכניון ובין בית הספר לארכאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת ירתום את היכולות הייחודיות של החוקרים והחוקרות משני המוסדות כדי להוביל מחקרים פורצי דרך ובין-תחומיים, בעיקר לאור העושר העצום של ממצאים ארכאולוגיים בישראל. כך למשל, פרופ’ גיא בר עוז מאוניברסיטת חיפה משתף פעולה עם פרופ’ סימה ירון, דיקנית הפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. לפרופ’ בר עוז ממצאים רבים של ביצי תרנגולות, חלקם מלפני אלפי שנים. יחד עם פרופ’ ירון הוא מנסה לבחון מתי וכיצד עבר חיידק הסלמנולה מביצי תרנגולות אל בני האדם וכיצד אבות אבותינו התמודדו עם המחלה החדשה. פרופ’ דבי צוויקל מאוניברסיטת חיפה יחד עם פרופ’ מוריס אייזן מהפקולטה לכימיה ע”ש שוליך בטכניון משתפים פעולה במטרה להבין כיצד השתמשו יורדי הים הקדומים במפרשים וכיצד הם שמרו עליהם מהרטיבות והמליחות של מי הים ודאגו שהם יהיו חזקים וגמישים מספיק.

פרופ’ אפרים לב דיקן הפקולטה למדעי הרוח באוניבריסטת חיפה

כאמור, יום העיון המשותף מהווה את תחילת שיתוף הפעולה בין שני המוסדות בנושא זה. בהמשך מתוכנן להתקיים קורס במבוא לארכאולוגיה במסגרת היחידה למדעים הומניסטיים בטכניון, שיועבר על ידי חוקרי וחוקרות בית הספר לארכאולוגיה ותרבויות ימיות של אוניברסיטת חיפה, במטרה לספק לסטודנטים ולסטודנטיות של הטכניון את המסד הארכאולוגי כבר מלימודי התואר הראשון. גם הקורס ״אבולוציה של האדם״ שיינתן בטכניון ופתוח לתלמידי שני המוסדות, תומך בשיתוף הפעולה. בהמשך יוענקו  גם מלגות לתלמידי מחקר לטובת מחקרים שישלבו בין ארכאולוגיה למדעים.

פרופ’ דבי צויקל מאוניברסיטת חיפה

“שיתוף הפעולה הוא תחילתו של תהליך שיאפשר לנו להבין טוב יותר את העבר והוא יהפוך את חיפה, על שני מוסדות המחקר המובילים שלה, לאחת מהערים הבולטות בעולם בחקר ההיסטוריה האנושית,” סיכמו השותפים.