חתן פרס נובל בכימיה פרופ’ בן פרינגה ביקר בטכניון

המדען ההולנדי פרופ’ ברנרד (בן) פרינגה, חתן פרס נובל בכימיה לשנת 2016, ביקר בטכניון. במסגרת הביקור נטע פרופ’ פרינגה עץ ב”שדרת הנובליסטים” בקמפוס ולאחר מכן נשא הרצאה במסגרת “הרצאות אפלויג” המתקיימת לכבודו של נשיא הטכניון לשעבר פרופ’ מחקר יצחק אפלויג.

פרופ’ ברנרד (בן) פרינגה נוטע עץ עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון

פרופ’ פרינגה, חוקר באוניברסיטת גרונינגן בהולנד, הוא כימאי עטור פרסים שנבחר כחבר זר באקדמיה האמריקאית לאומנויות ומדעים, משמש כסגן נשיא באקדמיה המלכותית למדעים בהולנד, ובשנת 2008 הוכתר כאביר על ידי מלכת הולנד. ב-2016 הוא זכה בפרס נובל בכימיה עם עמיתיו ז’אן פייר סוואג’ וג’יימס פרייזר סטודארט, שנשא את הרצאת אפלויג בשנת 2018.

פרופ’ פרינגה הרצה בטכניון על “מכונות מולקולריות – המכונות הקטנות בעולם”. מדובר במולקולות הניתנות לבקרה ולהפעלה, למשל באמצעות אור, וצפויות לשמש בפיתוח חיישנים, חומרים חדשים, מערכות לאגירת אנרגיה וטיפולים רפואיים חדשניים. פרופ’ אפלויג הסביר שההשראה למחקריו של פרופ’ פרינגה באה מהטבע. מכונות מולקולריות קיימות בטבע וממלאות תפקידים חיוניים בגופנו. מולקולת הרטינל, למשל, היא מולקולה רגישה לאור המשגרת למוח אותות המאפשרים את הראייה. דוגמאות אחרות הן מנוע המיוזין המכווץ את שרירינו ומנוע “ATP סינתאז” המעורב בייצור כל האנרגיה הנחוצה לגופנו. שלושת הנובליסטים של 2016 היו חלוצים בסינתזה של מולקולות מלאכותיות בהשראתן של המכונות המולקולריות בטבע.

במסגרת הביקור נטע פרופ’ פרינגה עץ בשדרת הנובליסטים בפארק לוקיי בטכניון, שם כבר ניטעו יותר מ-20 עצים על ידי חתני וכלות פרס נובל שביקרו בטכניון, והוסיף את חתימתו ל”קיר גדולי הכימיה” בפקולטה לכימיה ע”ש שוליך. לאחר מכן הוא נשא את הרצאתו בפני סטודנטים, פוסט-דוקטורנטים וחברי סגל באולם שהיה מלא מפה לפה. אחת מגולות הכותרת של הביקור הייתה ארוחת צוהריים עם 11 דוקטורנטים מהפקולטה לכימיה, שאיתם דן האורח בבחירת נושא מחקר, בהמשך הקריירה שלהם ועוד.

מימין: סגן נשיא הטכניון לקשרי חוץ ופיתוח משאבים פרופ’ וויין קפלן, נשיא הטכניון אורי סיון, פרופ’ נעם אדיר, פרופ’ ברנרד (בן) פרינגה ופרופ’ מחקר יצחק אפלויג

“אסור לנו להזניח את המדע הבסיסי,” אמר פרופ’ פרינגה בהרצאתו. “במחקר הבסיסי טמון פוטנציאל לפיתוח יישומים שישנו את חיינו. חישבו על הסמארטפון ועל השפעתו העצומה. פיתוח הסמארטפון נשען על מחקר בסיסי בטרנזיסטורים ובגבישים נוזליים.” הוא תיאר את המחקר הבסיסי שלו במתגים ומנועים מולקולריים וציין כמה מהיישומים הפוטנציאליים של טכנולוגיות אלה, שכיום כבר נמצאים בשלב הוכחת ההיתכנות: חומרים המתקנים ומנקים את עצמם, מסננים מתכווננים, קטליזטורים חדשים לתגובות כימיות חדשות ועוד. “הכימיה דרושה לנו כדי לבנות עתיד בר קיימא,” אמר, “ומכונות מולקולריות הן חלק מזה.”

פרופ’ פרינגה דיבר בהרחבה על המורים שהתוו את דרכו ותמכו בו, מהמורה בבית הספר התיכון ועד המנחה שלו בעבודת הדוקטורט באוניברסיטת גרונינגן. “מורים פותחים לתלמידיהם חלון לעתיד,” אמר, “ואז התלמידים יוצאים לעולם והופכים רעיונות למציאות.” כחוקר ראשי המנחה סטודנטים הוא הודה לסטודנטים שלו: “לא הייתי מגיע עד הלום בלי עבודתם, יצירתיותם ומסירותם.”

סדרת “הרצאות אפלויג” נוסדה על ידי אגודות ידידי הטכניון בארה”ב ובקנדה כמחווה לפרופ’ מחקר אפלויג בתום כהונתו כנשיא (2009-2001). קרן ההרצאות מאפשרת להזמין בכל שנה לטכניון מדענים בעלי שם עולמי ובהם חתני פרס נובל. הרצאתו של פרופ’ פרינגה הייתה השישית בסדרה, וגם כל קודמיו היו זוכי פרס נובל – עובדה ההופכת את סדרת “הרצאות אפלויג” לאחת הסדרות היוקרתיות מסוגה.

התמונה הנוספת: פרופ’ פרינגה (משמאל) עם פרופ’ מחקר אפלויג ליד “קיר גדולי הכימיה”