מדליית נאס”א היוקרתית על הישגים יוצאי דופן – לבוגר הטכניון ד”ר אליעד פרץ

זוהי המדליה השנייה המוענקת לד”ר אליעד פרץ בנאס”א, ובכך היא הופכת אותו לישראלי המעוטר ביותר בהיסטוריה של סוכנות החלל האמריקאית (מדליות נוספות הוענקו לאילן רמון לאחר אסון המעבורת ולד”ר ראובן רמתי). ד”ר פרץ הוא מוביל משימות חלל ומנהל פיתוח טכנולוגיות בסוכנות החלל האמריקנית ומשמש יד ימינו של ד”ר ג’ון מאת’ר.

ד”ר ג’ון מאת’ר (מימין) מעניק לד”ר אליעד פרץ את מדליית נאס”א על הישגים יוצאי דופן בטקס של אגודת ידידי הטכניון בארה”ב

ד”ר פרץ נולד באילת לדיינה ונפתלי. מאז ומעולם התעניין בתעופה ובמדעים ולכן התגייס לקורס טייס (שממנו נשר), ואחרי שירות צבאי ומכינה בטכניון החל ללמוד בפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון. בטכניון הוא הכיר את אשתו, ד”ר אבי גולדמן, שבאה לארץ במסגרת תוכנית “פולברייט” של מחלקת המדינה האמריקנית לשנת מחקר בהנחיית פרופ’ גיטי פריי, כיום דיקנית הפקולטה למדע והנדסה של חומרים. כיום ד”ר גולדמן היא יועצת לבית הלבן בענייני מדיניות מדעית וטכנולוגית. הם הורים לשלוש בנות: שושנה, רות ואפרת.

“הרבה שנים עברו מאז התואר הראשון בטכניון,” הוא אומר, “אבל מעולם לא שכחתי מאין הגעתי. זכיתי להכיר את נשיא הטכניון דאז פרופ’ פרץ לביא כשראיינתי אותו בעיתון הסטודנטים ובתוכנית שלי ברדיו הטכניון, ומאז דרכינו המשיכו להצטלב בעשורים הבאים. חשוב לי לציין את התמיכה שקיבלתי מהיחידה לקידום סטודנטים בטכניון ואת התרומה המשמעותית שלה למסלול החיים שלי. במבט לאחור, הכלים העיקריים שקיבלתי בטכניון הם היכולת ללמוד נושא חדש לגמרי במהירות וברמה גבוהה מאוד, כמו גם לנהל את לוח הזמנים שלי בצורה אפקטיבית. בקריירה שלי אלה דברים לא פחות חשובים מפתרון משוואות.”

מימין לשמאל: חתן פרס נובל האסטרופיזיקאי ד”ר ג’ון מאת’ר, גלית פרץ, ד”ר אליעד פרץ, פרופ’ דניאלה רווה, נשיא הטכניון לשעבר פרופ’ אמריטוס פרץ לביא וד”ר לנה לביא.

את מחקר הפרה-דוקטורט עשה ד”ר פרץ בהנחייתו של בוגר טכניון אחר – פרופ’ הוד ליפסון, שאמר עליו: “אליעד נתן דחיפה משמעותית למחקר שלנו בתקופה קצרה מאוד, היה לנו מזל גדול שהוא עבד כאן איתנו.” עוד כדוקטורנט החל ד”ר פרץ לעבוד בנאס”א לאחר שזו והקרן הלאומית למדע בארה”ב (NSF) מינו אותו לעמית-חוקר והקצו לו מענק של יותר מחצי מיליון דולר; קרן הרץ כללה אותו ברשימת הפיינליסטים של פרס הרץ ובכך הציבה אותו ברשימת חמישים המדענים הצעירים המבטיחים בארה”ב, תחזית שלימים הוכיחה את עצמה.

בחמש השנים האחרונות הוא משמש במשרות בכירות בארגון הן בהיבטים המדעיים והן בהנדסה יישומית. לדבריו, “בשנים האחרונות נאס”א מפנה משאבים עצומים לגילוי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, לחקר גופים פלנטריים ולחקר השמש. עד סוף שנות השמונים לא ידענו שיש בכלל עצמים כאלה, וכיום אנחנו יודעים על אלפים. זה אחד הכיוונים המרכזיים בעבודה שלי כיום. תחומים נוספים הם מכ”מי לייזר שיונחתו על הקוטב הדרומי בירח ועל פני הירח הגדול של שבתאי, פיתוח טלסקופ לקרינה אולטרה-סגולה ועוד.”

האירוע התקיים במוזאון הלאומי לתעופה וחלל בעיר וושינגטון

קרדיט צילום: אגודת ידידי הטכניון בארה”ב (ATS)