מיזם לקידום התעשייה הישראלית

מיזם חדש של משרד הכלכלה והתעשייה והטכניון יוביל עשרות מפעלי תעשייה מוטי-ייצור לשילוב אלמנטים של חדשנות, הכשרה ויזמות במטרה להעלות את פריון העובדים ולשפר את כושר התחרותיות של התעשייה הישראלית.

מדובר בהסכם שיתוף פעולה ראשון מסוגו בהיקף של 4 מיליון ש”ח, שמטרתו חיזוק הקשר של הטכניון עם התעשייה היצרנית הישראלית.

מנכ”ל משרד הכלכלה והתעשייה, אמנון מרחב: “זהו מיזם משמעותי ושיתוף פעולה חשוב לאקדמיה ולתעשייה, אשר יוביל לחדשנות, למחקר מתקדם ולייצור מתקדם. אני מברך את נשיא הטכניון שהרים את הכפפה, ויחד נרתום את היתרון היחסי של ישראל – הגורם האנושי – לטובת קידום התעשייה”

קרדיט: יח"צ משרד הכלכלה

קרדיט: יח”צ משרד הכלכלה

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון: “הטכניון חש תמיד אחריות לחברה, לביטחונה ולכלכלתה של מדינת ישראל וממשיך לפעול ברוח זו. הנמכת החומות בינינו לבין התעשייה וקידום שתופי פעולה אסטרטגיים הם מרכיבים מרכזיים באסטרטגיה שלנו לעשור הקרוב. אנו רואים פוטנציאל רב ברתימת המחקר, ההכשרה והיזמות המתקיימים בטכניון לטובת קידום התעשייה היצרנית במדינת ישראל, וגאים לחבור למשרד הכלכלה במיזם חשוב זה”

שיתוף הפעולה יצא לדרך בעקבות פרויקט שהחל לפני כשנתיים בהובלת הטכניון, במימונה הנדיב של קרן ראסל ברי ובניהולו של אהרון אהרון. במסגרת הפרויקט פעלה קבוצת משימה שכללה חברים מהטכניון, ממשרד הכלכלה ומקרן ראסל ברי וכן נציגי התאחדות התעשיינים, המכון לייצור מתקדם, ארגון מעוז ויועצים נוספים. מטרת הפרויקט: הבנת אופי החסמים הבין-סקטוריאליים בין אקדמיה ותעשייה יצרנית וניסוח דרכי פעולה להתמודדות עימם, בדגש על תעשיות באזור הגליל. קבוצת המשימה ביקרה בלמעלה מ-100 חברות באזור הגליל, בחנה את החסמים והכשלים, כמו גם הצלחות, וניסחה מסקנות שהיוו בסיס למיזם הנוכחי.

במסגרת המיזם המשותף שיוצא לדרך בימים אלה עיצבו הטכניון ומשרד הכלכלה  מודל עבודה חדשני שיספק מענה לצרכים של התעשייה היצרנית. הפעילות תבוצע תוך מיקוד ענפי ויצירת תיק “360°” שיותאם לענפי תעשייה שונים כמו מזון, חקלאות, בנייה, אנרגיה ובריאות.

המיזם משתלב במימוש אסטרטגיית הטכניון הן ביצירת חיבורים אינטימיים ורבי-ממשקים בין הטכניון לבין התעשייה, הן בקידום תרומתו של הטכניון לסביבתו המיידית בצפון ובישראל כולה והן בקידום תרומתו של הטכניון בהתמודדות עם האתגרים הגדולים של תקופתנו ובהם בריאות האדם וקיימות (מה שהנחה את בחירת ענפי התעשייה במיזם).

במיזם יינתן דגש רב לפיתוח כלי חדשנות, יזמות והכשרה, ולהטמעתם – יחד עם שותפויות אזוריות בצפון – במטרה להגדיל את הפריון ואת התחרותיות של התעשייה המקומית. במיזם ישתתפו כל היחידות הרלוונטיות בטכניון ויופעלו מועדוני חדשנות ייעודיים לפי תחומי מחקר וענפים. המיזם המשותף מובל על ידי עוז כ”ץ, מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה ודוד שם-טוב, מוביל פיתוח חדשנות ומחקר יישומי ברשות המחקר בטכניון.

ממצא מרכזי שעלה מעבודת המחקר הראשונית הוא שתעשייה יצרנית, בדגש על תעשייה שאינה עילית, אינה מצליחה למצות את הפוטנציאל הטמון בשיתופי פעולה עם האקדמיה. בזמן שחברות הייטק וחברות תעשייה עילית מעורבות בכ-90% משיתופי הפעולה עם האקדמיה, חברות תעשייה שאינה עילית מתקשות להתגבר על חסמים שונים ומגיעות לאחוזים נמוכים ביותר של שיתופי פעולה.

בין החסמים שזוהו: פערים במשאבי הניהול, פערי שפה בין אנשי התעשייה לאנשי האקדמיה, פערים בתמריצים של הצדדים השונים לקדם שיתופי פעולה וכן מורכבות בירוקרטית הכרוכה ביצירת שיתופי פעולה מסוג זה.

השוואה בין-לאומית של נתוני ההוצאה על מחקר ופיתוח בתעשייה נותנת משנה תוקף לפערים שזוהו. מניתוח נתוני השקעות במחקר ופיתוח בקרב מדינות ה-OECD עולה כי בעוד שישראל מובילה בעולם בשיעור הוצאה על מחקר ופיתוח בכלל ענפי המשק, היא משתרכת מאחור בשיעור ההוצאה למו”פ בתעשייה היצרנית שאינה עילית. בענפי תעשייה אלו ישראל ממוקמת במקום ה-17 בלבד בקרב מדינות ה-OECD, עם שיעור הוצאה של 3.3% ביחס לתוצר באותם ענפים, זאת בהשוואה ל-8%-9% במדינות המובילות.

מקור: עיבוד מינהל תעשיות לנתוני OECD: Business enterprise R&D expenditure by industry

מקור: עיבוד מינהל תעשיות לנתוני OECD: Business enterprise R&D expenditure by industry

 

האצת החיבורים בין האקדמיה לתעשייה היצרנית תוביל להאצה של הטמעת החדשנות בענפים אלו, לצמצום הפערים הקיימים מול העולם ולהגברת כושר התחרותיות ורמת הפריון.

מנהל מינהל תעשיות במשרד הכלכלה והתעשייה עוז כ”ץ: “לאחר עבודה מאומצת עם שותפים רבים ובחינת עומק עם מעל 100 מפעלים זיהינו אתגרים מורכבים המעכבים את שיתוף הפעולה בין התעשייה לאקדמיה. תוכנית זו באה לתת מענה ייחודי לבעיות שנוצרו. משרד הכלכלה מחפש באופן תדיר פתרונות שתואמים את אתגרי המשק.”

דוד שם-טוב, מוביל פיתוח חדשנות ומחקר יישומי ברשות המחקר בטכניון, אמר כי “אפיון מדויק של פערים בכל סקטור וסקטור בתעשייה היצרנית יספק תובנות חדשות, יצמצם פערים ויספק לטכניון את הבסיס לעיצוב סט של כלים ייעודיים עבור התעשייה היצרנית בשלושה וקטורים: חדשנות, הכשרה ויזמות.”