מרכז ה-MRI לחקר האדם בטכניון ע”ש מיי-בלום דאהל התחיל את פעילותו בסריקת אדם ראשונה ובאירוח כנס כלל ארצי בנושא MRI ברפואה

השנה מתקיים הכנס בטכניון בסימן פתיחתו של מרכז מיי-בלום-דאהל לחקר האדם ב-MRI. זמן קצר לאחר הקמתו של המרכז בשנה שעברה התקיימה בו סריקת אדם ראשונה לצורכי מחקר. באירוע הודגמה סריקה של המוח ואזור הבטן, והנוכחים הוזמנו להתרשם מהמידע המדויק, המקיף והדינמי שסיפקה המערכת בזמן אמת.

הדגמת סריקה ראשונה במרכז החדש

ליבו של המרכז החדש הוא מכשיר MRI המספק יכולות מחקריות ראשונות מסוגן בצפון הארץ ובישראל. לדברי המנהל האקדמי של המרכז, ד”ר מוטי פריימן מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, המרכז “יספק לחוקרים תשתית מתקדמת ורב-תכליתית שתהיה עבורם One Stop Shop  – מקום אחד שבו יקבלו את כל אמצעי המחקר הדרושים להם. לשמחתנו, חברת סימנס ראתה את הפוטנציאל של מרכז כזה בתוך פקולטה הנדסית בטכניון – הפקולטה להנדסה ביו-רפואית – לא רק בהיבט של ביצוע מחקרים באמצעות המכשיר עצמו, אלא גם ביכולתם של מהנדסי וחוקרי הטכניון לפתח טכנולוגיות לשיפור המערכת. לכן החברה סיפקה לטכניון, בנוסף למכשיר עצמו, גם רישיון שמאפשר לפתח טכנולוגיות חדשות לשיפור המכשיר, כמובן בתיאום איתה.”

MRI היא טכנולוגיה רבת חשיבות לדימות מבני ותפקודי של רקמות ואיברים פנימיים ובהם המוח. היא אינה פולשנית ואינה כרוכה בחשיפה לקרינה מייננת. מנהלת המרכז החדש, ד”ר דפנה לינק-סורני מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, מסבירה כי “מחקר ה-MRI הוא מחקר בין-תחומי המערב תחומים ממגוון רחב, לרבות תחומי הנדסה שונים (חשמל, מחשבים, מכונות, חומרים ועוד), מדעים (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה וכן מדעי ההתנהגות ומדעי הקוגניציה), וכמובן מחקר רפואי. סריקת MRI של אזורי הבטן והחזה היא אתגר גדול במיוחד בשל התנועה הבלתי פוסקת של הלב ומערכת העיכול, והגישה לנתונים הנאספים בזמן אמת באמצעות התוכנה הייעודית תאפשר לפתח טכנולוגיות שיסייעו ב’תיקון’ של אותה תנועה.”

ניתוח הנתונים מהמכשיר

ייחודו של המרכז מתבטא בכמה אספקטים, למשל בכך שהוא מאפשר ביצוע סריקת MRI ו-EEG בעת ובעונה אחת ובכך שיוכל לספק לחוקרים את הנתונים בזמן אמת במהלך ביצוע הסריקה באמצעות תוכנה יעודית של חברת סימנס. יתר על כן, חזון המרכז הוא לשמש סביבה נגישה למגוון רחב של אוכלוסיות, למשל בכך שהוא מציע גם מכשיר MRI-דמה, כלומר מתקן המדמה עבור הנבדקים – בעיקר ילדים – את סביבת הבדיקה האמיתית לרבות רעש, רטט, תאורה ועוד. כך יכולים הנבדקים להתרגל לסביבה זו בהדרגה וללא חשש.

הקמתו של המרכז ופעילותו הן תוצאה של פעילות מתמשכת של הגדרת יעדים וגיוס משאבים שהובילה הנהלת הטכניון יחד עם חוקרי הטכניון פרופ’ שולמית לבנברג, לשעבר דיקנית הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ד”ר מוטי פריימן וד”ר פיראס מואסי מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, פרופ’ ציפי הורוביץ-קראוס מהפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, ד”ר יועד קנת מהפקולטה להנדסת תעשייה וניהול ופרופ’ חיים אזהרי, הדיקן הנוכחי של הפקולטה להנדסה ביו-רפואית.

מימין לשמאל : ד”ר מוטי פריימן, פרופ’ חיים אזהרי דיקן הפקולטה להנדסה ביו-רפואית, ד”ר דפנה לינק-סורני ופרופ’ שולמית לבנברג

המרכז החדש כבר משמש שבעה חוקרים מחמש פקולטות שונות בטכניון וכן שלוש חברות חיצוניות. לדברי ד”ר פריימן “חשוב לנו שיידעו על המרכז ועל השירותים שהוא מספק לא רק בטכניון אלא גם בכל מקום המקיים מחקר שהתשתית הייחודית הזאת רלוונטית לו.”

בכנס שיתקיים בים חמישי הקרוב בטכניון ישתתפו כמאה חוקרים, סטודנטים ואנשי מקצוע מהטכניון ומאוניברסיטאות המחקר האחרות והוא יתקיים בתמיכת הטכניון, היוזמה לבריאות האדם בטכניון (THHI), חברת סימנס והאיגוד הארצי למרכזי התשתיות בישראל (IRCF).

לתוכנית הכנס: https://ismrm-israel.github.io/