בריאות מהאור

רינת חדשי גנון, סטודנטית לתואר שני בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, פיתחה בהנחיית דיקן הפקולטה פרופ’ גדי קפלוטו גישה חדשה לשיפור תוצאות בריאותיות בחדרי אשפוז באמצעות אור יום.

רינת חדשי גנון

לאור יש השפעה רבה על בריאות פיזית ונפשית, רווחה ותפקוד אנושי. האור מכוון את המקצב הצירקדי של עֵרוּת ושינה ועל תהליכים נוירולוגיים והורמונליים המשפיעים על בריאותנו.

החיים בחברה המערבית המודרנית מאופיינים בניתוק מאור טבעי. כ-90% מזמננו עובר בתוך מבנים המוארים באור מלאכותי, דבר המשבש את השעון הביולוגי והעלול להוביל לפגיעה במצבנו הבריאותי.

מחקרים קודמים הראו כי שילוב אור יום במחלקות אשפוז מוביל להפחתה בצריכה של משככי כאבים, קיצור משכי-אשפוז, שיפור איכות השינה, הפחתה ברמות דיכאון וסטרס ואפילו ירידה בתמותה.

חוקרי הטכניון פיתחו כלים חדשים ושיטות חדשות להערכת אור היום בחדרי אשפוז ולהנחיית התכנון למען שיפור בריאותם של המאושפזים. לדבריהם, כדי לשפר את זמינותו של אור טבעי במחלקות אשפוז די באמצעים אדריכליים פשוטים יחסית, המשלבים חלונות עיליים, תריסים מתכווננים ומדפי תאורה. הם מדגישים כי הערכת זמינותו של האור הטבעי בתקופות האשפוז חייבת להתחשב בשינויים העונתיים החלים בו במהלך השנה בהפניות השונות.

פרופ’ גדי קפלוטו

חדשי גנון ופרופ’ קפלוטו מעריכים כי המודל שפיתחו עשוי לסייע בהערכת אור היום במרחב הבנוי בהקשרים נוספים ובהם סביבות עבודה ומוסדות השכלה. כך אפשר לשפר את התכנון ולהשפיע לטובה על מצבם הנפשי והפיזיולוגי של המשתמשים, על ערנות וריכוז ועל היבטים כגון תפקוד, בריאות ורווחה.

החלל שנבחר לביצוע המחקר הוא חדר אשפוז זוגי הרווח בבתי-חולים בישראל. טיפוס זה נבחר משום שאור היום הזמין למאושפז אינו מספיק בשל המרחק מהחלון, הפרגודים שבין המיטות ושליטת המאושפז השני, הקרוב לחלון, בווילונות ובתריסים.

כדי לוודא כי הסימולציות הממוחשבות שבוצעו משקפות תנאים אמיתיים בוצעו מדידות עונתיות של אור יום בחדרי אשפוז בבית-החולים סורוקה. מדידות אלה שימשו לכיול (קליברציה) של המודל הממוחשב.

אחד מחדרי האשפוז ששימשו למדידות