רחוק מהבית, קרוב ללב
איך מתמודדים עם המצב סטודנטים השוהים כרגע באירופה? דיברנו עם מנחם פרנקו, שיצא לסמסטר באוניברסיטת DTU בדנמרק, ועם לוי ראוכברגר, השוהה כעת ב-TUM בגרמניה
מאז פרוץ המלחמה עסוקה לשכת דיקנית הסטודנטים בטכניון בכל הקשור לטיפול באלפי הסטודנטים והסטודנטיות המשרתים במילואים, ולצד זאת – בהיערכות לקליטת הסטודנטים והסטודנטיות בקמפוס עם פתיחת השנה ב-14 בינואר. בתוך כך מקפידה דיקנית הסטודנטים פרופ’ אילת פישמן על תמיכה בסטודנטים הנמצאים בחו”ל בחילופי סטודנטים. לשכת הדיקנית והיחידה לחילופי סטודנטים מקיימות קשר רציף עם הסטודנטים. בחנוכה נערכה הדלקת נרות משותפת עימם ולאחרונה התקיים כנס בנושא חילופי סטודנטים ונפתחה ההרשמה לשנת תשפ”ה.
שניים מהסטודנטים מהטכניון השוהים בחו”ל כעת הם מנחם פרנקו, הלומד באוניברסיטת הטכנולוגית של דנמרק, DTU, ולוי ראוכברגר, שיצא לסמסטר ב-TUM, האוניברסיטה הטכנולוגית של מינכן. שתי האוניברסיטאות הן חלק מרשת האוניברסיטאות היוקרתית יורוטק (EuroTech Universities Alliance), שאליה הצטרף הטכניון ב-1 בינואר 2019. הרשת מעודדת שיתופי פעולה בתחומי ההשכלה, המחקר והחדשנות ומושכת אליה כישרונות מובילים מכל העולם הנחוצים להנעת מודרניזציה, מצוינות והשפעה על החברה.
מנחם פרנקו יצא לסמסטר באוניברסיטת הטכנולוגית של דנמרק, DTU. בטכניון הוא לומד במסלול הנדסת נתונים ומידע בפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, ובמסגרת התוכנית לחילופי סטודנטים הוא למד בדנמרק שלושה קורסים שיוכרו לו בטכניון בשובו.
המלחמה קטעה את שהותו בקופנהגן, שכן הוא גויס כבר בשבוע הראשון למלחמה והשתחרר רק ב-2 בדצמבר אחרי שעשה תקופת מילואים בחטיבה 769 בצפון. למרות זאת הוא ממש לא מצטער על חוויית קופנהאגן, לשם חזר אחרי השחרור מהמילואים. “יש כאן ב-DTU אווירה ממש טובה וחיי חברה מעולים. אפשר לומר שבמאזן בין לימודים לחיי פנאי, המינון של חיי הפנאי גבוה כאן יחסית לטכניון. קופנהגן מדהימה, ירוקה ויפה, ולא הרגשתי כאן עוינות רבה בתקופת המלחמה. נכון שיש בקופנהגן הפגנות נגד ישראל, אבל הן נערכות בעיקר באזורי המהגרים, ובאוניברסיטה עצמה הרגשתי אפילו הרבה תמיכה – אנשים שאלו אותי איך אני מרגיש, הביעו הרבה אמפתיה לישראל ואפילו הכינו לי מסיבת פרידה קטנה לפני שטסתי ארצה כדי להתגייס.”
לוי ראוכברגר, סטודנט במסלול המשולב של הפקולטות למתמטיקה ולמדעי המחשב בטכניון, שוהה כעת ב-TUM, האוניברסיטה הטכנולוגית של מינכן, במסגרת חילופי סטודנטים. לדבריו, “לתחושתי אני נמצא כרגע באחד המקומות הכי טובים להיות בהם במצב הנוכחי עבור ישראלים. אומנם יש הרבה התנגדות לישראל, והיא מתבטאת במחאות, אבל יש גם תמיכה חזקה מצד הממשל המקומי והארצי. כבר יותר מחודש מתנוסס דגל ישראל גבוה באוויר בכיכר המרכזית MARIEN PLATZ במינכן. האוניברסיטה אומנם לא מפרסמת הודעות תמיכה רשמיות בישראל, אבל כן קיבלנו מכתבים ממשרד החילופים המכילים מידע על קבלת תמיכה במידת הצורך.”
לוי מספר שבקבוצות הווטסאפ הוא רואה טענות ל”ג’נוסייד בעזה” ומרגיש שהבורות בנוגע לישראל רבה, ועם זאת “יש פה לא מעט הפגנות תמיכה בישראל והבעת תמיכה מגורמים רשמיים, מה שמחזק מאוד את תחושת הביטחון. בנוסף אני פוגש כאן המון אנשים שיכולים להכיל מורכבות ושמבינים שלא הכול שחור ולבן. מינכן היא עיר בין-לאומית, וגם אנשים שמגיעים ממדינות שנחשבות עוינות מסוגלים להפריד בין פוליטיקה ואנשים ולהבין שבסוף כולנו נולדנו למציאות העגומה הזו.”
הוא מדגיש כי ברחוב, הוא ושאר הישראלים אינם מסתובבים עם סימני זיהוי יהודיים – “זה לא קשור למצב הנוכחי. אלה אמצעי הגנה שהיינו נוקטים בכל תקופה שהיא מחוץ לישראל. בשיעורים, בעבודה וגם בשיחות אקראיות שקורות לא מעט ברכבות, בבקתות בהרים וכו’ אנחנו בהחלט מזדהים כישראלים וכיהודים.”
חילופי הסטודנטים, לדבריו, הם חוויה מצוינת. “אני משפר את הגרמנית ואת הספרדית שלי דרך האוניברסיטה, לומד קורסים ברמה גבוהה במדעי המחשב ופוגש אנשים מכל קצוות העולם. בנוסף זכיתי למצוא עבודת סטודנט בתחום האופטימיזציה הקוונטית – נושא שמאוד מעניין אותי ונותן לי אפשרות להכיר את התרבות הגרמנית מבפנים. מינכן, היא עיר שמוקפת בטבע ונמצאת כשעה נסיעה מהאלפים. יצא לי לטייל באלפים כמעט בכל סוף שבוע כשהיה חם, ועכשיו אני חוזר לאותם המקומות עם מגלשי סקי.”
לוי גדל במושב בית נקופה ליד ירושלים. “אבי נפטר ממחלה סופנית כשהייתי בכיתה ה’ ולא הייתה לי תמיכה כלכלית בהמשך. למזלי אבי היה מאוד מוכשר במתמטיקה והוריש לי מעט מהיכולות שלו. התוכנית שלי הייתה ללמוד מתמטיקה ופיזיקה באוניברסיטה העברית בירושלים, אך כאשר פרצה מגפת הקורונה החלטתי ללכת על משהו יותר פרקטי: הנדסת חשמל. הטכניון הוא המקום הכי טוב בארץ למקצוע הזה, ולשם הגעתי במסלול המשולב הנדסת חשמל ופיזיקה. בשנה הראשונה בטכניון לקחתי את קורסי המתמטיקה של הפקולטה למתמטיקה בנוסף לקורסי החובה של המסלול שלי, ואחרי שנה החלטתי לעבור למתמטיקה ומדעי המחשב. הבנתי שמתמטיקה היא הכלי המדעי החזק ביותר ואותו רציתי לרכוש. מדעי המחשב מחבר אותי לפרקטיקה ומאפשר לי ליצור בעזרת הכלים המתמטיים שרכשתי. אני עדיין מאוד מתעניין בפיזיקה ולכן בחרתי לעבוד בתחום אינטרדיסציפלינרי שמשלב פיזיקה, מתמטיקה ומדעי המחשב בתוכו. במהלך הלימודים השתתפתי גם בתוכנית שגרירי רוטשילד שעזרה לי לממן את הלימודים בשלוש השנים הראשונות של התואר ונתנה לי המון כלים חשובים. אני ממליץ עליה בחום לכל סטודנט בתואר ראשון.”