מכתב מהנשיא למשפחת הטכניון

משפחת הטכניון היקרה,

בימים אלה אני שוהה בארה”ב במסגרת מסע נרחב בין קהילות יהודיות ובפגישות עם מאות מתומכינו ועם סטודנטים וחברי סגל יהודים וישראלים. סדרת האירועים שנועדה לציין את אירועי המאה לפתיחת שערי הטכניון שינתה את אופייה נוכח אירועי החודשים האחרונים והפכה למסע מרגש. פגשתי סולידריות, תחושת שותפות עמוקה והרתמות מחממת לב לסייע בכל דרך אפשרית. פגשתי גם הערכה עמוקה לדרכו של הטכניון ולכל מה שהוא מייצג – הפנים המאוזנות, החיוביות והאיתנות של מדינת ישראל. רבים נושאים אלינו את עיניהם כמוסד בעל מסורת מפוארת ומצפן ברור, מוסד המחויב לחברה נאורה, מכילה ופלורליסטית, אבן הראשה המבטיחה את ביטחונה וחוסנה הכלכלי של המדינה ואת עתידו של העם היהודי. המפגשים עם תומכינו מרגשים מאוד וניכר בהם שבעיניהם הטכניון אינו “עוד אוניברסיטה” אלא צוק איתן, עמוד תווך ומקור תקווה לימים טובים יותר. קשה לנו לחוש זאת בשגרת היומיום, במעבדות המחקר ובכיתות הלימוד אבל מוטלת עלינו אחריות חשובה. ואם נזקקנו להוכחה נוספת, קיבלנו אותה בליל יום ראשון בדמות הצלחה כבירה של מערכות היירוט שלנו שרבות מהן פותחו בידי בוגרי ובוגרות הטכניון.

הימים חולפים, עונות השנה מתחלפות והנה חג הפסח מגיע ואיתו אביב ופריחה. וכבר סיימנו סמסטר ושוב תקופת בחינות ועם זאת דבר אינו רגיל. חצי שנה חלפה מאז השבעה באוקטובר, חצי שנה כואבת לרבים בקרבנו שחייהם השתנו לעד ביום ההוא ובימים שחלפו מאז. ועל חג החירות המתקרב מאפילים שישה חודשי שבי של יקירינו – 133 נשים וגברים, ילדים ומבוגרים, יהודים וערבים, שנחטפו בידי מרצחים וטרם שבו. איבדנו סטודנטים ובני משפחה בשדה הקרב ורבים אחרים נפצעו ואנחנו נמשיך ללוות את בני המשפחות, לנחם, לחבק ולחזק.

כ-3,500 סטודנטים, סטודנטיות וחברי סגל מנהלי ואקדמי מהטכניון נקראו לשירות מילואים. בהמתנה להם דחינו את פתיחת השנה האקדמית לאמצע ינואר, שבועיים לאחר האוניברסיטאות האחרות. חלקם עדיין משרתים ורבים השתחררו וכבר זומנו לשוב למילואים בחודשים הקרובים. מאז תחילת המלחמה התבלט הטכניון בתמיכתו באלפי הסטודנטים והסטודנטיות משרתי המילואים ובהתאמות האקדמיות הנרחבות שערך כדי להקל על השתלבותם בשנת הלימודים. בסיוע ידידינו בארץ ובעולם עלה בידנו להעניק לסטודנטים ולסטודנטיות מעטפת תמיכה מקיפה וחסרת תקדים הכוללת סיוע כלכלי נרחב ומענה רגשי מקיף בידי פסיכולוגים, יועצים ועובדים סוציאליים שהוכשרו בטיפול מודע-טראומה. גייסנו עשרות חונכים מסגלי ההוראה, לרבות חברי סגל שפרשו וכעת נרתמו למאמץ ההוראה, ובנינו מערך אקדמי נרחב המלווה את הסטודנטים משרתי המילואים ומסייע להם להשלים פערים לימודיים. האתגרים גדולים אבל המחויבות של כולנו עמוקה ונמשיך לתמוך ולסייע להם ולבני משפחותיהם ככל יכולתנו כדי ששום סטודנט או סטודנטית לא יישארו מאחור.

כקהילה מגובשת ניצבנו ויכולנו לאתגרים אדירים ואנו ממשיכים להתמודד איתם אבל כעת עלינו להפנות את מבטנו קדימה. לטכניון מעמד ייחודי ועל כולנו להירתם לשיקומה של מדינת ישראל ולהבטחת עתידה. הטכניון הוא המקור העיקרי להכשרת  עילית המהנדסים, המדענים, הרופאים, האדריכלים והמחנכים שיובילו את המשק הישראלי קדימה ואנו רשאים להתגאות בסמסטר המוצלח שהסתיים בשבוע שעבר למרות כל הקשיים. הטכניון הוא חממה לחדשנות הטכנולוגית של מדינת ישראל. כאן נולדים רעיונות וכל אלו חייבים להימשך כדי לסייע למשק הישראלי ולתעשייה להתאושש. עלינו להילחם בגלי האנטישמיות באוניברסיטאות בחו”ל, לתמוך בסטודנטים ובאנשי הסגל שם ולחזק את שיתופי הפעולה איתם. וכאמור, מוטלת עלינו גם אחריות חברתית עמוקה – להמשיך ולהוות דוגמה לחברה מכילה, ליברלית, שוויונית וסובלנית לכל.

אני מבקש לאחל לכם ולבני משפחותיכם חג חירות משפחתי, מאחד ומנחם, ולחברינו הנוצרים והמוסלמים חופשת אביב משמעותית. בליל הסדר נתבונן בכיסאו הריק של אליהו הנביא ונייחל יחד כקהילה מגובשת ומגוונת לשחרור מהיר של כל החטופים ולהחלמת הפצועים, וליבנו יהיה איתם ועם כל אלה שאיבדו את היקר להם מכול.

פרופסור אורי סיון

נשיא