פרס הארווי היוקרתי הוענק לחתן פרס נובל לרפואה פרופ’ דרו וייסמן ולפרופ’ פיטר קאליס

פרס הארווי, הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, הוענק השבוע לחתן פרס נובל לרפואה פרופ’ דרו וייסמן מאוניברסיטת פנסילבניה ולפרופ’ פיטר קאליס מאוניברסיטת בריטיש קולומביה. הטקס התקיים במסגרת מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון.

נשיא הטכניון עם זוכי פרס הארווי. מימין לשמאל : פרופ’ פיטר קאליס, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ופרופ’ דרו וייסמן.

פרופ’ דרו וייסמן, חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2023, הוא אימונולוג המתמקד בביולוגיה של RNA. כיום הוא מפתח שיטות להחלפה של חלבונים פגומים גנטית, לעריכת הגנום ולשיגור מדויק של תרופות לתאים ולאיברים תוך התבססות על טכנולוגיות RNA.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון מעניק לפרופ’ דרו וייסמן את הפרס.

פרופ’ פיטר קאליס הוביל פריצות דרך משמעותיות בפיתוח טיפולים ברפואה ננומטרית תוך שימוש בחלקיקים ליפידיים ננומטריים (LNP) לטיפול בסרטן, לטיפולים גנטיים ולחיסונים. הוא פיתח חלקיקים ליפידיים ננומטריים המגינים על ה- mRNAומובילים אותו לתאים. פלטפורמה זו שימשה לימים בחיסונים מבוססי RNA.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון מעניק לפרופ’ פיטר קאליס את הפרס.

פרס הארווי, בסך 75,000 דולר, נוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי (1973-1887), תעשיין וממציא, ידיד מסור של הטכניון ומדינת ישראל ומתומכיהם הנאמנים. הפרס מוענק על ידי הטכניון בכל שנה על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות. במרוצת השנים הפך הפרס ל”מנבא נובל” משום שיותר מ-30% מהזוכים והזוכות בו זכו לימים בפרס נובל. לסטטיסטיקה זו מצטרף גם פרופ’ דרו וייסמן, שהתבשר על זכייתו בפרס הארווי מהטכניון, כחודשיים לפני שקיבל את שיחת הטלפון מקרן נובל שהודיעה לו על זכייתו בפרס המדעי החשוב בעולם יחד עם עמיתתו פרופ’ קטלין קריקו.

וייסמן וקאליס קיבלו את פרס הארווי בתחום בריאות האדם על מחקריהם, שאיפשרו את פיתוחם המהיר של חיסוני הקורונה ואת אספקתם לציבור הרחב. תגליותיהם המדעיות חוללו מהפכה במתן חיסונים יעילים ובטוחים והובילו לפיתוח סוגים חדשים של תרופות ושל טיפולים גנטיים אשר תרמו רבות לרווחת האדם.

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר לשניים כי “זוהי תקופה מאתגרת מאוד לישראל ולעם היהודי, וקשה לי להביע במילים את תודתנו על כך שבאתם לכאן למרות הקשיים ואי-הוודאות. ביקורכם כאן הוא עבורנו הצהרה על ידידותכם עם הטכניון ועם מדינת ישראל. בשפה העברית ובתרבות העברית ישנו מונח חשוב, ‘תיקון עולם’, והוא אינו רק מונח אלא ערך מנחה. ערך זה הוא חלק בלתי נפרד מזהותו של הטכניון, הפועל מתוך מחויבות לשיפור העולם. כולנו, כמדענים, פועלים לשמה של מטרה נאצלת זו, אך רק מעטים משפיעים על האנושות באופן חסר תקדים כפי ששניכם השפעתם.”

מארק גיינס, נשיא ה-ATS (אגודת ידידי הטכניון בארצות הברית), אמר כי “קהילת הטכניון הפגינה את כוחה נוכח אתגרים מהגדולים בתולדותיה ויכלה להם. ליאו הארווי, שעל שמו קרוי פרס הארווי, הקדיש את חייו לרווחת האנושות, לעם היהודי ולמדינת ישראל. גם הפרופסורים וייסמן וקאליס מקדישים את חייהם לקידום האנושות מתוך מצוינות מדעית ופריצת גבולות. אני איני מדען ולא מהנדס, ועם זאת אני נושא אליכם את עיניי בהערצה על ההתמדה ועל האנרגיה שמניעות אתכם קדימה. כל הכבוד.”

מארק גיינס, נשיא ה-ATS בטקס

“תודה לכם על הפרס, זהו כבוד גדול עבורי,” אמר פרופ’ דרו וייסמן במעמד קבלת הפרס. “קשה לחגוג בתקופה קשה כל כך לישראל ולעולם, אבל לא יכולתי להרשות לעצמי שלא לבוא לטכניון ולקבל את פרס הארווי. בכל פעם שאני מקבל פרס אני חושב כיצד זה יסייע לי לקדם את הדברים האחרים שאני עושה, ואני יודע שהיותי חתן פרס הארווי תסייע לי לקדם את הדברים שאני שואף לקדם – שיפור זמינותם של חיסונים ותרופות, בעיקר בעולם השלישי ובעיקר למחלות שאינן ‘משתלמות’ לחברות הגדולות. במשך שנים רבות אני מקדם במדינות עניות הקמה של מרכזי מחקר ומתקני ייצור לתרופות ולחיסונים, מה שמאפשר לקהילות מקומיות להוביל את המחקר, הפיתוח והייצור באופן מותאם-מקום.”

“זו תקופה קשה לישראל ודווקא משום כך היה לי חשוב במיוחד לבוא לכאן,” אמר פרופ’ פיטר קאליס. “המסע המדעי שלי היה מסע בלתי צפוי, שהחל בדוקטורט בפיזיקה, נמשך בתחום המוליכים למחצה והגיע לפיתוח חיסונים וטיפולים רפואיים במסגרת האקדמית ובמסגרת התעשייה. זה כבוד גדול עבורי לקבל את פרס הארווי ואני מודה לכם מאוד.”

את הפרסים העניק לזוכים נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ואת נימוקי הפרס קראו המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ נעמה ברנר והמשנה לנשיא למחקר פרופ’ נעם אדיר. את הטקס הנחה פרופ’ מיכאל סילברסטין מהפקולטה למדע והנדסה של חומרים.

שולחן הנשיאות. מימין לשמאל : המשנה לנשיא למחקר פרופ’ נעם אדיר, פרופ’ דרו וייסמן, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, פרופ’ פיטר קאליס והמשנה לנשיא לעניינים אקדמיים פרופ’ נעמה ברנר.

במסגרת ביקורם בטכניון הרצו הפרופסורים וייסמן וקאליס בפני חוקרים וסטודנטים בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט, ופרופ’ דרו וייסמן, חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2023, נטע עץ ב”שדרת הנובליסטים” בטכניון.

פרופ’ דרו וייסמן נוטע עץ ב”שדרת הנובליסטים” בטכניון.

על הזוכים

פרופ’ דרו וייסמן, חתן פרס נובל לרפואה לשנת 2023, הוא אימונולוג המתמקד בביולוגיה של RNA. הוא השלים תואר MD ותואר ד”ר באוניברסיטת בוסטון. ב-1977 הוא פתח את מעבדתו באוניברסיטת פנסילבניה, שם התמקד ב-RNA ובחיסונים. כיום הוא מפתח שיטות להחלפה של חלבונים פגומים גנטית, לעריכת הגנום ולשיגור מדויק של תרופות לתאים ולאיברים תוך התבססות על טכנולוגיות RNA. הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס רוזנסטיל, פרס Lasker-DeBakey על מחקר ברפואה קלינית ופרס VinFuture. יחד עם פרופ’ קטלין קריקו מאוניברסיטת פנסילבניה הוא זכה בהכרה על עבודתו החלוצית בפיתוח mRNA משופר (nucleoside-modified mRNA), המוביל לדיכוי התגובה הדלקתית למולקולות mRNA וסולל דרך לטיפולים מבוססי RNA.

פרופ’ וייסמן קיבל את פרס הארווי “בהוקרה על פיתוח טכנולוגיה חדשנית לייצור mRNA ולאריזתו, טכנולוגיה שאיפשרה לפתח ולספק במהירות חיסוני קורונה יעילים; בהערכה על עבודתו החלוצית עם פרופ’ קטלין קריקו בפיתוח mRNA משופר (nucleoside-modified mRNA) המשכך בהצלחה את התגובה הדלקתית וסולל דרך לטיפולים מבוססי ;RNAתגליות מדעיות בסיסיות אלה חוללו, יחד עם עבודתו של פרופ’ פיטר קאליס, מהפכה באספקת חיסונים יעילים ובטוחים, בפיתוח טיפולים חדשניים וביצירת פלטפורמה לטיפולים גנטיים עתידיים”.

פרופ’ פיטר קאליס מהמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת בריטיש קולומביה הוביל פריצות דרך משמעותיות בפיתוח טיפולים ברפואה ננומטרית תוך שימוש בחלקיקים ליפידיים ננומטריים (LNP) לטיפול בסרטן, טיפולים גנטיים וחיסונים. הוא פיתח חלקיקים ליפידיים ננומטריים המגינים על ה- mRNAומובילים אותו לתאים – פלטפורמה ששימשה לימים בחיסונים מבוססי RNA. הוא השלים תואר דוקטור בפיזיקה באוניברסיטת בריטיש קולומביה, שם ייסד מעבדה בראשותו. הוא מייסד שותף בשתי רשתות-מצוינות לאומיות בקנדה – המרכז למו”פ של תרופות (כיום AdMare) ורשת החדשנות ברפואה ננומטרית. הוא הוכתר לקצין במסדר קנדה וזכה בפרסים רבים ובהם הפרס ע”ש הנסיך מהידול, פרס גיירדנר ופרס טאנג. ב-2023 הוא נבחר לעמית החברה המלכותית.

פרופ’ קאליס קיבל את פרס הארווי “בהוקרה על פיתוח טכנולוגיה חדשנית לייצור mRNA ולאריזתו, טכנולוגיה שאיפשרה לפתח ולספק במהירות חיסוני קורונה יעילים, ועל פיתוח החלקיקים הליפידיים הננומטריים (LNP) הייחודיים המגינים על ה- mRNA ומעבירים אותו לתאים – פלטפורמה שהותאמה אחר כך לחיסונים מבוססי .RNA פיתוחים אלה, יחד עם אלה של הפרופסורים קטלין קריקו ודרו וייסמן, הובילו לתגליות מדעיות בסיסיות שחוללו מהפכה באספקתם של חיסונים יעילים ובטוחים, בפיתוח טיפולים חדשניים וביצירת פלטפורמה לטיפולים גנטיים עתידיים”.