“שילוב נדיר של סבלנות, מחשבה מעמיקה ויצירתיות”

900 סטודנטים וסטודנטיות קיבלו לאחרונה את תעודות המגיסטר (תואר שני) בפקולטות השונות בטכניון, יותר מ-43% אחוז מהם נשים. טקס הוקרה מרכזי ל-38 מגיסטרים שסיימו את לימודיהם בהצטיינות יתרה, התקיים במעמד נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, דיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ’ אורי פסקין, הנהלת הטכניון, דיקני הפקולטות, הסטודנטים והסטודנטים המצטיינים ובני המשפחות.

הסטודנטים (מגיסטרים) שסיימו את לימודיהם בהצטיינות יתרה, עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ודיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ’ אורי פסקין.

“הערב הזה הוא ערב של אור ותקווה בתקופה קשה ומורכבת,” אמר נשיא הטכניון בטקס. בשנה האחרונה אנו מצויים במלחמה קשה, ממושכת ומכאיבה על המשך קיומנו בארץ הזו.  כשלושת אלפים וחמש מאות סטודנטים, סטודנטיות וחברי סגל מנהלי ואקדמי נקראו בצו 8 לשירות מילואים למלחמה. רובם שבו לספסל הלימודים אך כבר מחכים להם צווי התייצבות לתקופות נוספות. יחד עם כל אזרחי ישראל אנו אבלים על החללים והנרצחים ומייחלים לחזרתם של החטופים ולהחלמתם של הפצועים – בהם רבים ממשפחת הטכניון.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון בטקס

נשיא הטכניון הוסיף ואמר לסטודנטים כי “בטכניון קיבלתם את מיטב הכלים המקצועיים על מנת להמשיך להצטיין ולהתבלט בכל מה שתעשו, אבל אנחנו מצפים מכם להצטיין ולהוביל גם במישור הערכי. אנחנו רואים בכם מנהיגים בעלי מודעות אתית וחברתית, היודעים שהקריירה שלהם היא שליחות שנועדה לא רק להעשיר את חייהם אלא גם להשפיע לטובה על האנושות והחברה הישראלית.”

דיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ’ אורי פסקין אמר כי “בעת הזאת כולנו מוטרדים וחרדים לגבי העתיד הקרוב והרחוק. למרות זאת, ומבלי להתעלם מהמצב הקיצוני והמיוחד בצל המלחמה, הערב מזמן לנו הזדמנות להתמקד במה שיש ובמה שהוא טוב. יש לנו במה להתגאות, ויש על מה להודות. 58% מהבוגרים סיימו תואר עם תזה מחקרית ומעניין לציין שבקרב המסיימים עם תזה, הנשים הן רוב – 55%. כל המסיימים דורגו על פי הישגיהם בלימודים ובמחקר, כאשר 15% העליונים הוגדרו כמצטיינים, ואתם, המסיימים בהצטיינות יתרה, דורגתם ב-4% העליונים. אני רוצה להודות לכל אחת ואחד מכם. ראשית, על שבחרתם בטכניון כבסיס לבניית הקריירה המקצועית שלכם, ושנית, על שעשיתם את זה כל כך טוב. אני מקווה שחווית הלימודים בטכניון הפכה גם לחלק בלתי נפרד מכם, ושתהיו שגרירים של הטכניון באשר תפנו.”

הבוגר בר דולינסקי עם נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ודיקן בית הספר לתארים מתקדמים פרופ’ אורי פסקין.

בין מקבלי תעודת המגיסטר היו גם בני משפחתו של רס”ר דוׄבׅי כּּוׄגָן ז”ל. תעודת מגיסטר למדעים בהנדסת מכונות הוענקה לאלמנתו של דובי, שקד, לבנו ולאמו חיה בטקס שהתקיים בפקולטה להנדסת מכונות.  רס”ר דוׄבׅי כּּוׄגָן ז”ל, לוחם שלדג שהוקפץ ב-7 באוקטובר לדרום ונלחם עם חבריו בצוות בבארי וברעים, נפל ב-9 בנובמבר 2023 בקרב בעומק רצועת עזה. הוא היה סטודנט לתואר שני, לקראת סוף לימודיו, בפקולטה להנדסת מכונות. לאחר מותו יזמו המנחה שלו, פרופ’ שמוליק אוסובסקי, ודיקן הפקולטה פרופ’ אלון וולף, את השלמת חיבור הגמר שלו.

פרופ’ וולף ציין כי “חשוב לי להדגיש כי התואר ניתן לדובי ז״ל בזכות ולא בחסד. דובי השאיר אחריו רישומים רבים, ולמעשה התזה שלו הייתה כתובה כמעט במלואה, ולנו נותר רק להשלים קצת ‘חיבורים’ ועריכה. התזה הערוכה עברה שיפוט מלא של שלושה בוחנים בלתי תלויים, שהעניקו לה ציון גבוה פה אחד. אחד מהם אף ציין בפניי כי יש בתזה תגליות שראויות להתפרסם בכתב עת מוביל בתחום. לאחר מכן קיבלה התזה את אישור ועדת התארים של בית הספר לתארים מתקדמים וסנאט הטכניון. בטקס הענקתי את התעודה לאלמנתו של דובי, שקד, לבנו ולאמו חיה בהוקרה רבה ובתודה על פועלו של דובי בהגנת המדינה ועל השקעתו הרבה בלימודיו שנגדעו באיבם עם נפילתו.”

דיקן הפקולטה להנדסת מכונות פרופ’ אלון וולף ופרופ’ שמוליק אוסובסקי, מעניקים את תעודת המגיסטר למדעים בהנדסת מכונות לשקד, אלמנתו של רס”ר דוׄבׅי כּּוׄגָן ז”ל, לבנו ולאמו חיה בטקס. (קרדיט צילום : דור אהרון)

לדברי פרופ’ אוסובסקי, שהנחה אותו במחקר, “דובי היה מהנדס מבריק ואדם יוצא דופן. דמותו ורוחו הטביעו חותם בל יימחה על כל מי שהכירו. בדיונים הרבים שלנו, הן מקצועיים והן אישיים, דובי גילה שילוב נדיר של סבלנות, מחשבה מעמיקה ויצירתיות. היה לו כישרון יוצא דופן להדהד רעיונות בצורה שהבטיחה הבנה הדדית ולעתים קרובות עזרה לי ללטש את מחשבותיי ולשים לב לפרטים שהחסרתי. כישרון זה היה עדות הן ליכולותיו השכליות והן לדאגתו הכנה לאחרים ולרצונו להבין את נקודת מבטם, בין אם בשיחות מקצועיות ובין אם בשיחות אישיות. כמהנדס, דובי היה מוכשר ויצירתי להפליא. הוא ניגש לכל בעיה עם גישה חיובית, והתייחס למורכבויות לא כמכשולים אלא כאתגרים מרתקים. יכולתו להתמודד עם סוגיות מסובכות תוך מציאת דרכים לפשט אותן הייתה מרשימה באמת. עבודתו על פרויקט זה הדגימה תכונות אלה ותרמה תרומה משמעותית למחקר. מעבר לתרומתו המקצועית, דובי גרם לי להתפתח כבן אדם. נחישותו הבלתי מעורערת, כושר ההתבוננות העצמית שלו ומחויבותו העמוקה לאחדות היו מקור השראה. דובי נהג להדגיש תמיד את החשיבות בראיית האחר, הצורך במציאת קרקע משותפת והפגנת כבוד הדדי במקום התמקדות בחילוקי דעות. דובי הראה לי כיצד להתמודד עם אתגרים בחן ולשאוף לצמיחה אישית מתמדת. הסבלנות והטוב לב שהפגין בכל אינטראקציה משמשים מופת שאני שואף ללכת בעקבותיו. אני מאחל לעצמי ולכולנו להיות ראויים להקרבתו ולכבד את זכרו בכך שנשאף להיות בני אדם טובים יותר, כפי שהיה דובי.”