הבינה המלאכותית ואנחנו – עתידנו לאן?
השימוש הנרחב בכלי בינה המלאכותית מתקדמים וחדירתם לתחומים רבים בחיינו מציבים שאלות אתיות ורגולטוריות אשר מתחילות כבר בשלבי המחקר והפיתוח ומשפיעות על עתידנו.
פאנל אשר נערך בפקולטה של הנדסת חשמל ומחשבים על שם ויטרבי בשיתוף עם המרכז למדעי הרוח ובינה מלאכותית בשיתוף עם Tech Ai המרכז הטכניוני לחקר הבינה המלאכותית, בחן את האתגרים העומדים בפני חוקרי ומפתחי כלי הבינה המלאכותית.
מנחה הפאנל, ד”ר ארז פירט, מהמרכז למדעי הרוח והבינה המלאכותית הציג בפני המשתתפים והקהל את הדילמות, הסיכויים והסיכונים שבשימוש בינה המלאכותית. ד”ר פירט ביקש ממשתפי הפאנל, אשר הגיעו מתחומי האקדמיה, המחקר והפיתוח, המשפט והעתידנות להעריך האם וכיצד ניתן לפקח על כלי הבינה המלאכותית באופן מבוקר ואחראי.
“קשה להעריך איך נוכל להתמודד עם יכולות הבינה המלאכותית”
ערן יריב, מנהל מחקר ופיתוח במיקרוסופט ישראל, טען כי חברות הפועלות בתחום, כמו מייקרוסופט, מתנהלות תחת בקרה עצמית ואחראיות קולקטיבית אולם הפיקוח הולך ונעשה מאתגר ככל שפיתוח הבינה מלאכותית נהיה למורכב יותר והכלי הופך לנפוץ יותר בקרב כלל האוכלוסייה. יריב הוסיף כי גם בעבר נעשו שימושים לרעה בכלים דיגיטליים כמו רשתות חברתיות ליצירת והפצת מידע מסולף ושקרי אולם הפעם השימוש ב-AI יעשה בצורה שקשה לאתרה. להמחשה הציג כיצד ניתן להשתמש בכלי בכדי לייצר תשדירים ופרסומות הנראות אמינות אך מכילות מידע שקרי הפונות לקהל יעד מפולח ומשתמשות במניפולציות רגשיות לצורכי הנעה לפעולה. “אנחנו מתמודדים הפעם עם בינה לא אנושית עם יכולות אחרות ולא מוכרות שקשה להעריך איך נוכל לעמוד מולה”, טען.
“אנחנו נוסעים במהירות 200 קמ”ש וצריכים לנווט את דרכנו בזהירות”
ד”ר רועי צזנה, חוקר עתידים אוניברסיטת תל-אביב, הציג את היתרונות הגלומים בשימושים היישומיים שבבינה המלאכותית או כפי שכינה זאת “הפרס הגדול”.
הפרס הגדול, אליבא צזנה, גלום ביכולת להפיק בינה מלאכותית שתעקוף את היכולות האנושיות בכל המובנים ולייצר המצאות, שיפורים ושכלולים לטובת האנושות. צזנה שיתף כי כבר כיום חברות הצליחו לייצר מערכת בינה מלאכותית המסוגלת תוך דקות לייצר מאמרים המבוססים על כל ההליך המחקרי: החל מהשערות מחקר, איסוף מידע, עריכת ניסויים, ניתוח התוצאות, הסקת מסקנות וכלה בכתיבת המאמר ועריכת ביקורת פנימית.
על פי קצב ההתקדמות, מנבא העתידן, כי כבר בשנים הקרובות נוכל להגיע אל יעד של בינה מלאכותית המסוגלת לבצע פעולות אינסופיות, מעבר יכולת האנושית. קידמה זו קורצת לא רק למדענים ואקדמאים אלא גם לחברות עסקיות וכמובן, למדינאים ופוליטיקאים. בפרפרזה על משפטו של פוטין: “מי שישלוט בבינה מלאכותית יוכל לשלוט בעולם”. כיוון שכך מעריך צזנה כי המחקר והפיתוח בתחום ימשיך להתקדם בקצב מואץ. להרבה גורמים ישנם אינטרסים להסיר את רסן האתיקה והאחריות בכדי להשיג יתרון על מתחרים אולם התקווה היא כי עדיין האחריות האישית של מפתחים ורגולטורים תמנע “סכנה קיומית לאנושות” אשר עלולה להתרחש כתוצאה מניצול לפגיעה במזיד בכלי AI. “אנחנו נוסעים במהירות 200 קמ”ש בכלי עם סופות רעמים מסביב וצריכים לנווט את דרכנו בזהירות”.
כיצד ניתן ליישם רגולציה בתחום?
עו”ד חופית וסרמן-רוזן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תלאביב: “ישנה התעוררות מסוימת בתחום הרגולציה ונסיון ליישם את ה-AI act הקובע כיצד ניתן להתקדם בפיתוח ובשימוש הבינה מלאכותית מבלי לפגוע בחדשנות ובמחקר”. עו”ד חופית ציינה כי קיימת למידה בתחום משימוש לא נכון ברגולציות בעבר עם זה בתחום שמירה על זכויות הפרט במערך הסייבר או רגולציה קפדנית מדי בנושאים ביומטריים. סוגייה נוספת היא הטמעת הבינה מלאכותית במערכות ממשל ומערכות פדרליות ומערכות משפטיות. זהו הליך שמתחיל טיפין טיפין לחלחל ומייצר אתגרים חדשים.
שאלה רגולטורית המתקשרת לאתגרים הללו היא כיצד אנו מגדירים לבינה המלאכותית מושגים כמו שוויון, הוגנות, צדק שעל פיהם תפעל? עלינו להגדיר ראשית לעצמנו סט ערכים אוניברסליים. זהו אתגר שכרגע מעסיק גורמים בינלאומיים ובהם ישראל הבוחנת גם רגולציות מטעמה.
השפעות פיתוח ה- Open AI
ד”ר ליאת לביא בצלאל, האקדמיה לאומנות ועיצוב: “החקיקה הרגולטורית אינה רלוונטית כיוון שהיא צופה פני עבר ולא פני עתיד”. ד”ר לביא טענה כי חברות עסקיות מבקשות לפתח את ה- AI הפתוח כך שניתן יהיה להזין למערכת ידע אשר יאפשר לה ללמוד ולשפר יכולות באופן עצמאי ללא מגבלות אתיות. אותן חברות מבקשות למסמס את הרגולציה ולעסוק בשאלות שהיו רלוונטיות בעשור הקודם כמו פרטיות, שקיפות, אחראיות וכו’… . לטענת ד”ר לביא בצלאל
“ניסיתי לגרום למהנדסים לגדל מצפון”
פרופ’ אביגדור גל, הפקולטה למדעי הנתונים וההחלטות, סיפר בהומור כיצד בעבודתו עם רגולטורים ומקימי חברות האחראיים על פיתוח מערכי AI ניסה לגרום “לגדל מצפון בקרב מהנדסים, מפתחים ומתכנתים”. הוא הסביר כי בעבר לא נדרשו המהנדסים והמפתחים להכניס למערכות המחשוב שלהם ולמכלול הנתונים הטכנולוגיים אלמנטים המשפיעים על ההתנהגות האנושית. פרופ’ גל תיאר כיצד במפגשים בין משפטנים ובין מתכנתים, המנותקים בשגרה זה מפועלו של זה, נחשפים הצדדים לנקודות מבט שונות. זאת במטרה לפתח תוצר בינה מלאכותית אשר יהיה נאמן לערכים אנושיים אוניברסליים.
עתידנו לאן?
בחלקו השני של הפאנל ניסו המשתתפים לנבא כיצד יראה העידן הטכנולוגי החדש בו הבינה המלאכותית תהווה חלק בלתי נפרד מחיינו. האם תסכן אותנו ותהיה גורם המשפיע על חיינו יתר על המידה או תביא לתקופה של שגשוג ורווחה.
בסוגייה זו ניכרו פערים ברורים בהערכות ובגישות בין המשתתפים. ערן יניב סבר כי השיפורים והביצועים במערכות ה-AI הפתוחות משתפרים והולכים בקצב מפתיע ומסחרר לכדי רמה שבקרוב מאוד מכונות יוכלו להחליף חלק מהמתכנתים ואף יעקפו אותם גם במבחני האינטליגנציה הרגשית. יניב מאמין כי אנחנו בפתחו של עידן מרתק עם אפשרויות בלתי מוגבלות אשר טומן בחובו סיכונים לחברה במידה ולא ניערך ונבצע התאמות נוכח השינויים הטכנולוגיים המתרגשים עלינו.
ד”ר ליאת לביא ורועי צזנה סברו כי העתיד אינו דיכוטומי כלומר לא אוטופי ולא דיסטופי. השניים הביעו את ספקנותם לגבי נבואות הזעם השחורות של עתידנים בינלאומיים הקובעים כי הבינה המלאכותית תביא לקץ האנושות בוודאות מוחלטת. לצד החשש והסכנות שמציבה הטכנולוגיה באמצעות אינטליגנציה על אנושית לא נראה באופק מכונות עם תודעה אנושית עם זאת חשוב להגדיר מהם הערכים ההומניים אשר אנו נרצה שהבינה המלאכותית תפעל על פי עקרונותיהם. הבינה המלאכותית עשויה להיות מתנה גדולה אשר תקדם ותסייע לאנושות בכל המישורים ועלולה להיות כלי שרת בידי אלה המפתחים אותה ליישום אג’נדה שלהם. האם אלה ערכים המשותפים לכולנו? האם הם תלויי תרבות או תלויים בהשקפותיהם של חלקים מהאוכלוסייה? עלינו להגדיר זאת לעצמנו ולשלב את התובנות בתכנות הבינה המלאכותית.
עו”ד וסרמן רוזן הביע אופטימיות לגבי יכולתה של הבינה המלאכותית לקדם גם את הלמידה האנושית ולהפרות אותה. אם ננסה לעצור את הקידמה או נתנגד לה לעולם לא נוכל לדעת לאלו הישגים נוכל להגיע במערכות הרפואה או החינוך. יחד עם פרופ’ גל הוסכם כי לויסות הטכנולוגיה התאמתה לצרכנו ולחשיבה ביקורתית תפקיד חשוב ביצירת עתיד משותף ופורה לאנושות לצד הבינה המלאכותית.