20 שנים לזכיה בנובל הראשון במדעים, בישראל

השנה יציין הטכניון 100 שנות פעילות, מחקר, הוראה ועיצוב מורשת של חדשנות, יוזמה, תעוזה, הובלה, מצוינות והוקרה בזירה המקומית והבינלאומית.

השבוע לפני עשרים שנה, הכריזה ועדת  פרס הנובל על זכייתם של פרופ’-מחקר אברהם הרשקו ופרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר בפרס היוקרתי. זהו אחד מרגעי השיא המזקקים את האידיאלים עליו מושתת הטכניון ואחד ההישגים המשמעותיים של הקהילה האקדמית בישראל – קבלת פרס נובל. הפרס הוענק על גילוי מאפייני אחד מהתהליכים המחזוריים החשובים ביותר בתא – פירוק החלבונים.

פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר (משמאל) בטקס הענקת פרס הנובל

התא האנושי מכיל אלפי חלבונים הממלאים פונקציות חיוניות. החלבונים מתפרקים ומתחדשים באופן תדיר המאפשר לתא להמשיך ולתפקד. “תקלות” בתהליך הרציף עלולות לגרום לפגיעה בתא ולמחלות.

המחקר החלוצי של פרופ’-מחקר צ’חנובר, פרופ’-מחקר הרשקו ושותפם לזכייה, פרופ’ אירווין רוז, החל בשנות ה-70. עד אותה העת המחקר הבינלאומי נטה להתמקד בתהליכי היווצרות החלבונים, אך שלושת החוקרים נקטו בגישה מקורית, שינו את נקודת המבט ועסקו בפענוח התהליכים אשר הובילו לפירוק החלבונים. הצעד המהפכני הוכח כמעשי.

פרופ’-מחקר אברהם הרשקו (משמאל) בטקס הענקת פרס הנובל

בזכות מחקרם נחשף כיצד התא מזהה ומסמן חלבונים המיועדים לפירוק על ידי מולקולה הנקראת יוביקוויטין, כיצד אותם חלבונים פגומים או מיותרים מובלים לקומפלקסים חלבוניים הנקראים פרוטאזומים לצורך פירוקם וכיצד תהליך זה מסייע בשמירה על בריאות התא.

תגליות אלו הובילו להבנה מעמיקה יותר של מחלות הנגרמות כתוצאה משיבושים בתהליך פירוק החלבונים. מחלות כגון: סרטן, סיסטיק פיברוזיס, דלקות ומחלות עצביות ועוד.

גם כיום, ידע זה עדין תורם לפיתוח טיפולים ותרופות חדשניות למחלות אלו ומהווה בסיס למחקרים ענפים נוספים.

על תרומה אשר לא תסולא בפז זכו פרופ’-מחקר אהרן צ’חנובר, פרופ’-מחקר אברהם הרשקו ופרופ’ אירווין רוז בהוקרה הבינלאומית הנעלה ביותר בעולם המדע.