המספרים ממריאים

הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל פתחה את שנת הלימודים תשפ”ה בעלייה חדה במספר הסטודנטים החדשים, המתחילים את שנה א’ בטכניון. מדובר בעלייה של כ- 25% יחסית לשנה שעברה (תשפ”ד) וכ -40% יחסית לשנה שקדמה לה (תשפ”ג).

בניין הפקולטה

השנה מתחילים ללמוד בפקולטה 128 סטודנטים חדשים, מהם 27 נשים ומספר שיא של עתודאים (47). גם במסלול המשותף אווירונוטיקה-פיזיקה נרשם גידול, עם 23 סטודנטים חדשים.

לדברי דיקנית הפקולטה פרופ’ דניאלה רווה, “השנה האחרונה, מהמאתגרות בתולדות המדינה, הדגישה את האתגרים בתחומי האווירונוטיקה ואת משמעותם לביטחונה של מדינת ישראל. בתחום החלל מתרחשת בעולם מהפכה חסרת תקדים עם כניסתן של יוזמות פרטיות לשיגורים ולטיסות לחלל, ובישראל לבדה פועלות יותר ממאה חברות פרטיות בתחום זה. הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל בטכניון היא היחידה בתחומה בישראל ובוגריה הם ממובילי תעשיות האווירונוטיקה וחלל הישראליות. הסטודנטים שלנו יודעים שבלימודיהם כאן הם רוכשים כלים שיעשו אותם למהנדסים בעלי תרומה משמעותית להגנת המדינה ולמנהיגים טכנולוגיים בעולמות התעופה והחלל.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון אמר: “לפני כחודש, כשנפלו שברי מיירט בקמפוס הטכניון, וגם במהלך מטחי הטילים מאירן, ובכל פעם שצפיתי מחלונות משרדי ביירוטים הרבים, חלפה בראשי המחשבה – וגם הגאווה – שהטכניון הוא כנראה האוניברסיטה היחידה בעולם המוגנת ישירות באמצעות טכנולוגיות שפותחו על ידי בוגריה – וכיפת ברזל, קלע דוד וחץ הן רק דוגמאות ספורות לכך. לבוגרי הפקולטה לאווירונוטיקה וחלל תרומה אדירה למדינה.”

קרדיט: אינה חזנוב

הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל הייתה הפקולטה הראשונה שהוקמה בקמפוס הטכניון החדש בנווה שאנן בשנות ה-50. הפקולטה מכשירה מהנדסים ומהנדסות המאיישים את תעשיות האווירונוטיקה והחלל בישראל ובוגריה ממלאים תפקידים בכירים בתחום.

הקמתה של הפקולטה נהגתה זמן קצר אחרי קום המדינה בתמיכתו של ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שהבין את חיוניותה לביטחון ישראל. ב-1953 הונחה אבן הפינה לבניין הפקולטה – הבניין הראשון בקמפוס הטכניון החדש בנווה שאנן.

לאחרונה, בעקבות תרומה נדיבה של סטיבן קליין, מידידיו הגדולים של הטכניון, תיקרא הפקולטה על שמו. התרומה הנדיבה תאפשר לפקולטה לבנות בניין חדש לפעילותה, לשפר את מעמדה הבין-לאומי במחקר, לגייס ולשמר חברי סגל מובילים, להגדיל את מספר הסטודנטים בכל התארים ולשפר את תשתיות ההוראה והמחקר.

קרדיט: אינה חזנוב