פרופ’ מיקי אלעד
ראיון עם ראש תכנית המצוינים בטכניון, פרופ’ מיקי אלעד
מדי שנה בשנה מצטרפים לטכניון כ-2,000 סטודנטים חדשים, כולם בעלי יכולות אקדמיות מעולות. האחוזון העליון מתוך כל מחזור כזה, כ-20 סטודנטים בלבד, יצטרפו לתכנית הטכניון למצוינים (תכנית רוטשילד) – פרויקט הדגל של המצוינות הטכניונית. בוגרי התכנית מונים כיום כ-250 בוגרים ובהם עשרות פרופסורים, שישה מהם בטכניון.
בניגוד לתוכניות מצוינות אחרות הפועלות באקדמיה בישראל ובעולם, בתוכנית הטכניונית ניתנת הגדרה רחבה מאוד למונח “מצוינות”. ראש התכנית, פרופ’ מיקי אלעד מהפקולטה למדעי המחשב, מסביר כי “אנחנו מחפשים צעירים שיהיו בעתיד מדענים מובילי דרך, ולשם כך לא מספיק להיות חכם, אפילו חכם מאוד.
“חוקר באקדמיה חייב לדעת למשוך אנשים לקבוצה שלו, לנהל אותם בדרך אפקטיבית ואנושית, להכניס בהם מוטיבציה ולהעניק להם חופש נרחב. שמצוינות באה לידי ביטוי בתחומים רבים, אפשר למצוא אצלנו נגנים מחוננים, ציירים, זמרים, משוררים, ספורטאים, רקדנים ועוד.”
בעניין ההצטיינות האקדמית אין כאן שום פשרות; מי שהתקבל לתכנית אך אינו מצליח לשמור על ממוצע 90 ומעלה ייאלץ לנשור. “עם זאת, נשירה מבחינתנו אינה מילה גסה. כמו ביחידה מובחרת, היא חלק מחיזוקה של היחידה.”
הקבלה לתכנית היא כמובן זכות גדולה, אך גם חובה גדולה. “רבים מהסטודנטים שלנו עושים תואר כפול ואף יותר. הם לוקחים מגוון רחב של קורסים מפקולטות שונות ומעורבים בפרויקטים של מחקר ברמה של תואר מתקדם. אם סטודנט מן השורה בטכניון משלים כ-20 נקודות בסמסטר, הרי שהממוצע אצלנו גבוה משמעותית יותר: 25 ואפילו 30 נקודות בסמסטר.”
יד ימינו של פרופ’ אלעד היא תמי פורת, רכזת התכנית, שהיא הדבק שמחבר את כולם למשפחה אחת. ואכן, אומר פרופ’ אלעד, “תכנית המצוינים היא משפחה, וכך אנו בוחרים להציגה למתקבלים החדשים. אנחנו מעודדים אותם להיעזר באחיהם הגדולים מהמחזורים הקודמים ולהתייחס אלינו, תמי ומיקי, כאל הוריהם כאן בקמפוס.”
תכנית המצוינים נוסדה בשנת 1992 על ידי פרופ’ נמרוד מויסייב מהפקולטה לכימיה ועברה גלגולים רבים מאז. “השינויים הם חלק מהותי באבולוציה של התכנית, החותרת לרלוונטיות בעולם משתנה של מדע ואקדמיה,” אומר פרופ’ אלעד. בשנת 2006 קיבל את ניהול התכנית פרופ’ אלפרד ברוקשטיין מהפקולטה למדעי המחשב, שנדרש בין היתר להתמודד עם הפסקת התמיכה מקרן צ’ייס שמימנה את התכנית עד אז. הנהלת הטכניון סירבה להניח לתוכנית לדעוך והקציבה לה מיליון שקל בשנה. רק לאחרונה התבשר הטכניון על החלטתה של קרן קיסריה רוטשילד לאמץ את התכנית – הבעת אמון חשובה במרכזיותה.
בשנים 2014-2010 כיהנו בתוכנית שני ראשים – הפרופסורים שמעון מרום וארז בראון – שחוללו בה מהפך משמעותי. מתכנית מלגות, שעיקרה תמיכה כספית במצטיינים, הם שינו את מתכונתה האקדמית וכן הפכו אותה למסגרת עשירה יותר מבחינה חברתית ותרבותית. לראשונה, לדברי פרופ’ אלעד, לומדים תלמידי השנתון הראשון יחד, במסגרת של כיתה אורגנית. “הדבר מגבש אותם והופך אותם לחברים לחיים, ומאידך גם משמש כמנגנון סינון המטייב את תהליך הקבלה לתוכנית. בשנה הראשונה ללימודיהם תלמידי התוכנית אינם משתייכים לשום פקולטה. בשנה זו הם מחויבים לקורסי יסוד ברמה הגבוהה ביותר במתמטיקה ובפיזיקה ויתר הקורסים במערכת שלהם נבחרים על ידם לפי רצונם ותחומי העניין שלהם. זו שנה של חקר האפשרויות והתחומים, שבסופה הם מגבשים את בחירתם בפקולטות שבהן ימשיכו את לימודי התואר.
תלמידי התכנית מתגוררים יחד במעונות (ללא עלות), מקבלים מלגת קיום צנועה, ושכר הלימוד שלהם משולם במלואו. “הסטודנטים שלנו שוברים את כל הסטיגמות ומהווים קרן אור לחברה הישראלית,” אומר פרופ’ אלעד. “יש כאן נשים וגברים, ערבים ויהודים, חובשי כיפה וחילונים, עתודאים צעירים וגם סטודנטים בוגרים. אתה רואה אצלנו סטודנטים מאוד מעורבים, מתנדבים. סטודנטים שתופסים את הטכניון כאתגר, כמגרש משחקים אינסופי, ולא כעול או כמשימה שחייבים לעבור בדרך לתעודה.”
בניגוד לתכניות מצוינות מקבילות, שמאיצות בסטודנטים לסיים את התואר הראשון מהר ולהגיע לתואר שני, כאן משדרים לסטודנטים את ההפך: למדו לאט, הרחיבו אופקים, השלימו תואר ראשון כפול או משולש, היו מעורבים, התנסו במחקר. “בסופו של דבר, הסטודנטים שמסיימים אצלנו תואר ראשון הם אנשים בשלים מאוד, עם התנסויות מחקריות שישפיעו על איכות התואר השני והשלישי שלהם ועל זהותם כחוקרים לאחר מכן.”
הרזומה של פרופ’ אלעד עצמו מרשים מאוד. הוא השלים תואר ראשון ושני בטכניון במסגרת העתודה האקדמית, ובתום השירות הצבאי חזר ללימודי דוקטורט בטכניון. בשנת 2000, לצד פרופ’ אלפרד ברוקשטיין מהטכניון, הצליח לסגור פרצות מהותיות בעבודתו של המתמטיקאי פרופ’ דייוויד דונוהו מסטנפורד. עם אשתו ושלושת ילדיהם הוא יצא לפוסט-דוקטורט בהנחייתו של פרופ’ דונוהו. השהות בסטנפורד עיצבה את זהותו המקצועית ואפשרה לו לחזור לטכניון כחבר סגל בסוף 2003.
התפתחותו כחוקר הייתה מהירה להפליא. בתוך שנים ספורות הוא פרסם סדרת מאמרים שמיצבה אותו כאחד המנהיגים בזירת המחקר שלו – עיבוד אותות ותמונות – והוא אחד הזוכים מהטכניון במענק היוקרתי Advanced ERC, הניתן למדענים מובילים ופורצי דרך (בטכניון יש עוד 7 חוקרים שזכו במענק זה). הקידום שלו בטכניון היה מהיר, ובתוך שבע שנים הוא התמנה לפרופסור מן המניין בפקולטה למדעי המחשב. לאחרונה מונה לעורך הראשי בעיתון המוביל בתחום – SIAM Journal on Imaging Sciences – ובכך הגיע לראש הפירמידה המחקרית בזירתו.
בסוף 2015 פירסמה חברת תומפסון-רויטרס דירוג של החוקרים המשפיעים בעולם בעשור האחרון (2014-2005) במגוון זירות המחקר הקיימות במדע. הרשימה כוללת כ-3,000 חוקרים שעמם נמנים שלושה חוקרים מהטכניון ופרופ’ אלעד הוא אחד מהם. ראוי לציין שפרופ’ אלעד הוא הישראלי היחיד במקבץ ההנדסה ברשימה, הכולל 150 מדענים.
ולמרות כל ההישגים, הוא אומר בכנות, “לא הייתי מקבל אותי לתכנית המצוינים. אני אולי חכם, ובוודאי ממוקד מטרה, ואני מצליח מאוד בעבודתי המדעית. עם זאת, כשהייתי בגילם של הסטודנטים שלנו לא גיליתי עניין בדבר מלבד הלימודים ולא זכיתי לאמץ את ראיית הרוחב ואת האומץ האינטלקטואלי שמאפיינים אותם. וזה בדיוק מה שחשוב לי לומר: זה לא ‘מסלול גאונים’ אלא תוכנית לאנשים רחבי אופקים שמסוגלים להוביל מהלכים משמעותיים באקדמיה ומחוצה לה. מדברים על דור העתיד? הנה לכם דור העתיד.”