נשים, קדימה, להעז!
קבוצת Ollie, שפיתחה בובת ינשוף אינטראקטיבית, היא הזוכה במקום הראשון בהאקתון מיוחד להעצמת נשים שהתקיים בפקולטה למדעי המחשב בטכניון
קבוצת Ollie הזוכה במקום הראשון
קבוצת Ollie היא הזוכה במקום הראשון בהאקתון HackPRO 2016 של קהילת WomenTechPro, שנערך בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בחסות החברות Intel, HPE ו-EMC. במקום השני זכתה קבוצת PlayIt (אפליקציה הקוראת תווים ומשמיעה אותם) ובמקום השלישי – EZhear (מערכת ללימוד הגייה עבור כבדי שמיעה אחרי ניתוח שתל שבלול). ארבעת השופטים בתחרות נאוה לוי (אינטל), מאיר פנחסוב (EMC) והפרופסורים יובל פילמוס ואיתן יעקבי מהפקולטה למדעי המחשב בטכניון בחרו בקבוצות הזוכות מבין 15 קבוצות שהשתתפו.
האקתון הוא מרתון יזמי במסגרתו נוצרים חידושים המבוססים בין השאר על תכנות. ההאקתון הנוכחי נערך במסגרת WomenTechPRO – קהילה טכנולוגית להעצמת נשים במדע, הפעילה בפקולטה. בראש הקהילה, שנוסדה על ידי שרי דואק, סטודנטית לתואר שני בפקולטה, עומדות בוגרת הפקולטה הדר חסדאי, העובדת כיום באינטל, וסוניה גנדלמן, סטודנטית לתואר ראשון ועובדת מיקרוסופט.
חברי הקבוצה הזוכה הם קסניה קגנר, ערן צבר, דימה טרושין, יוליה פבלוב, הילה לבבי ומעיין שובל, סטודנטים בפקולטה למדעי המחשב. Ollie הוא ינשוף צעצוע פרוותי אקטיבי שמגיב למשחק מחשב וגם לאפליקציה המותקנת בטלפון הנייד של ההורה. במהלך ההאקתון צוידה הבובה במנועי סרבו, ברכיבי ארדואינו ובמסך LCD להודעות. “מדובר במשחק תקשורתי המורכב משלושה חלקים,” מסבירה קסניה קגנר, חברת הקבוצה. “יש משחק מחשב לילד, אפליקציית הורה ו- Ollie עצמו, שנמצא בסביבת הילד. המוטיבציה שלנו הייתה לתת המשכיות לקשר בין הורה לילד גם כשהם לא נמצאים באותו חלל פיזי.”
“בסופו של דבר ההישג עלה על הציפיות,” אומר טרושין. “מלבד הזכייה, התגובות של הקהל והשופטים היו נהדרות, ואחת השופטות אפילו אמרה: ‘הבובה הזאת ממש אוהבת אותי’.”
בשנים האחרונות מתקיימים האקתונים במסגרות ובתחומים רבים, אך HackPRO ייחודי בשוויון מספרי בין גברים ונשים ובכך שיש ייצוג נשי בכל צוות.
ערן צבר, קסניה קגנר ודימה טרושין מציגים את Ollie
“התרבות הקיימת, ולא רק בישראל, דוחפת את הגברים קדימה אל האתגרים, ואת הנשים היא משאירה מאחור,” אומרת גנדלמן. “אפשר לראות את זה כבר בבית הספר היסודי, כשהבנים מתווכחים, מתערבים, מצביעים – והבנות יושבות בשקט. לבן אומרים: ‘אם תתרכז ותתאמץ, תצליח’; לבת אומרים: ‘את ילדה טובה, יפה, שקטה’. כך מדכאים את התעוזה שלה ומעוררים בה חששות ועכבות. אחר כך בתיכון זה ניכר בהתפלגות המגדרית בין המקצועות הריאליים המוגדרים כ’גבריים’, למקצועות ההומניסטים המוגדרים כ’נשיים’. אם את מתעקשת בשלב הזה ללמוד מתמטיקה, הנדסה או מדעים את הופכת את עצמך לחלק ממיעוט, מה שרק מגביר את הקשיים. את חוששת לטעות, כי הטעויות שלך כמיעוט בולטות יותר. את בטוחה שהשאלות שלך טפשיות ולכן מעדיפה לשמור אותן לעצמך. בשלב הבא זה יתבטא בצבא ובשוק העבודה: הבחור שלידך יתעקש על קידום ושיפור תנאים ויסתער על כל הזדמנות. אַת לא. זה הרקע להאקתון שלנו, שהאמירה העיקרית שלו: נשים, קדימה, להעז!”
“להסללה המגדרית בשנים המוקדמות יש השפעות גם באקדמיה,” אומרת חסדאי, העובדת כיום באינטל. “נשים, למשל, אינן נוטות לבחור במסלולים הנדסיים, ואם בחרו – הן נושרות יותר. כי הן הפנימו את התפיסה שאלה מקצועות ‘לא נשיים’ ולכן יפרשו כל קושי כאי-התאמה אישית. כך הגברים נהנים מתחרות מוגבלת יותר. הגדלת הייצוג הנשי פירושו כמובן יותר תחרות, ויכול להיות שזה מפחיד חלק מהגברים.”
החדשות הטובות, אומרות חסדאי וגנדלמן, הן שברגע שהחל ההאקתון הכל היה בסדר – גם בהיבט הזה. “מי שלא מוכן לעבוד על פרויקט יחד עם נשים נשאר ממילא בחוץ,” אומרת חסדאי, “וברגע שהתחלנו נוצרה חממה נעימה מאוד, טבעית מאוד, ממש לא ‘האקתון נשים’.