מיינה מצויה. צילום: אהוד פסט

פרופ'-משנה אסף שוורץ. צילום : דוברות הטכניון

ד"ר אגת קולאוני . צילום : דוברות הטכניון

דרור הבית. צילום: אהוד פסט

מחקר שנערך בטכניון מצביע על ירידה חדה במספרן של הציפורים הנפוצות בישראל לצד עלייה דרמטית במספר הציפורים הפולשות. החוקרים מזהירים: לתהליך זה השלכות עתידיות שליליות על המערכת האקולוגית בישראל

הפיכת שטחים טבעיים לאזורים עירוניים או חקלאיים מסבה נזק לציפורים מקומיות ומיטיבה עם ציפורים פולשות, ולתהליך זה השלכות אקולוגיות שליליות. כך טוענים פרופ’-משנה אסף שוורץ וד”ר אגת קולאוני מהטכניון במחקר שהתפרסם בכתב העת .Biological Conservation פרופ’-משנה שוורץ הוא ראש המעבדה לחקר האדם והמגוון הביולוגי בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים.

המחקר מראה שאוכלוסיות של ציפורים מקומיות נפוצות הולכות ומתמעטות ברחבי הארץ בכלל, ובפרט באזורים עירוניים שאליהם פלשו מינים כדוגמת המיינה, התוכי הנזירי והדררה. לדברי פרופ’-משנה שוורץ, “השינויים בנוף הארץ-ישראלי במאה ה-20 הובילו לעלייה בגודל האוכלוסיות של מינים כדוגמת דרור הבית, הדוכיפת, הבולבול ואחרים, אך ב-15 השנים האחרונות המגמה השתנתה. אותם מינים מוכרים שבעבר שגשגו ברחבי הארץ נמצאים כעת במגמת ירידה. מה שמדאיג הוא שהירידות הללו מלוות בעליות חדות במספרי הפרטים של מינים פולשים. אוכלוסיות המיינה והדררה, לדוגמה, גדלה בקצב מסחרר של 843% ו-250% (בהתאמה) ב-15 השנים האחרונות.” המחקר מראה שבפארק הירקון, שם החלו רבות מפלישות הציפורים בסוף המאה ה-20, כבר כמעט לא ניתן לצפות באותם מינים מקומיים שבעבר שגשגו בפארק.

המינים הפולשים מתחרים עם המינים המקומיים על משאבים מוגבלים, ונראה שבתחרות זו הפולשים מנצחים. תהליך זה, והפגיעה ההולכת ומתעצמת בבתי הגידול הטבעיים, מפרים את האיזון במערכת האקולוגית ומסכנים מינים נדירים כמו גם מינים נפוצים שבעבר לא נשקפה להם סכנה.

כדי לבחון את המגמות באוכלוסיות הציפורים בארץ התבסס המחקר על שלושה מסדי נתונים שנאספו במהלך 15 השנים האחרונות: (1) סקרים ומחקרים בפארק הירקון בת”א; (2) סקר ספירת הציפורים הגדולה – פרויקט מדע אזרחי, בהובלת שלומית ליפשיץ מהמרכז לטיפוח ציפורי הבר והחברה להגנת הטבע, שבו הציבור הרחב מסייע בניטור ציפורים מאז 2006; (3) ניטור ארוך טווח שנערך מעל עשרים שנה בתחנה למחקר ארוך טווח בשמורת הטבע ברמת הנדיב. שלושת הסקרים מצביעים על גידול באוכלוסיות המינים הפולשים ועל ירידה מספרית ברבים מהמינים המקומיים. “כיום ממוקדת תפוצת המינים הפולשים בעיקר באזורים עירוניים וכפריים,” אומרת ד”ר אגת קולאוני, “אך יש סימנים שמינים אלה יגיעו גם לאזורים אחרים ברחבי ישראל. לכן חשוב מאוד לייצר ממשק לעצירת התפשטותם.”

הניטור בירקון נעשה במימון ובשיתוף רט”ג (רשות הטבע והגנים). ד”ר יריב מליחי, אקולוג מחוז מרכז ברט”ג, אומר כי “הרשות עוקבת בדאגה אחר חדירת המינים הפולשים גם לשמורות טבע וגנים לאומיים בישראל בכלל ובאזור המרכז בפרט. אנו סבורים כי חדירה זו מסכנת את מגוון המינים בשטחים המוגנים ואת קיומם של תהליכים ביולוגים ואקולוגיים שלשמם הוכרזו שטחים אלו.”

“לפני כמעט שני עשורים התחלנו לחקור את ההשפעה של מיני ציפורים פולשות על ציפורים מקומיות,” מסכם פרופ’-משנה שוורץ. “מצאנו כי המיינות מתחרות במינים מקומיים כגון דרור הבית ודוחקות אותם. לצערנו, המחקר הנוכחי מצביע על כך שהתחזיות שלנו לגבי דחיקת מינים נהפכו למציאות. אני חושש שילדיי לא יוכלו לשמוע ולראות את הדרורים, הצופיות והבולבולים מהמינים הנפוצים בארץ כיום.”

המחקר מומן על ידי הקרן הלאומית למדע ובסיוע מענק מטעם הטכניון לפוסט-דוקטורנטים מצטיינים ורשות הטבע והגנים. החוקרים התבססו על מסדי מידע שונים ובהם מיזם “ספירת ציפורי בר בחצר בשיתוף ציבור”, הפועל מאז 2006, ומחקר אקולוגי ארוך טווח הנערך אחת לשלוש שנים ברמת הנדיב החל מ-1988.