האפיגנטיקה של טפילים – כנס בין-לאומי בהובלת הטכניון והאגודה הישראלית לפרזיטולוגיה

פרופ’ סרג’ אנקרי

אפיגנטיקה היא תחום ביולוגי המתייחס להורשת תכונות שאינן נובעות משינוי ברצף הדי-אן-איי, והכנס עסק בטפילים שונים ובהשפעות אפיגנטיות עליהם ועל מאכסניהם. השתתפו בו חוקרים משש ארצות: ישראל, גרמניה, בריטניה, צרפת, ארצות הברית ופורטוגל.

פרופ’ סרג’ אנקרי מהפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון, מארגן הכנס, הרצה בעצמו על הפרסום האחרון שלו – מאמר שהתפרסם במרץ האחרון בכתב העת mBio. פרופ’ אנקרי וד”ר שרוטי נגארג’ה הובילו את המחקר עם חוקרים נוספים מסינגפור, יפן, הודו, צרפת, גרמניה ומארצות הברית. המאמר של הקבוצה הבין-לאומית מציג לראשונה דרך התמודדות מתוחכם בו טפיל המעיים  Entamoeba histolytica (Eh) מפעיל מנגנון ייחודי זה בתנאי עקה חמצונית.

Eh הוא טפיל מעיים מדבק הממית כ-100 אלף אנשים בשנה, בעיקר במדינות העולם השלישי. הטפיל חודר לגוף האדם דרך מזון או מים מזוהמים ועלול להוביל לסיבוכים קשים ואף מוות. החוקרים גילו כי על מנת לשרוד בתנאים הקשים של עקה חמצונית, הטפיל Eh “גונב” מהמארח מולקולות של Queuine – חומר המשפיע על ביטוי גנים המסייעים להישרדותו. מאחר שהטפיל אינו יכול לייצר בעצמו את המולקולות האלה הוא לוקח אותן מתוך סביבת מחייתו – מעי האדם, המכיל חיידקי מיקרוביום. החוקרים מעריכים כי יתכן שמתן פרוביוטיקה תוכל לחסום את דרכן של מולקולות אלה לטפיל ולעקב את שגשוגו במעיים.

ד”ר שרוטי נגארג’ה

המחברת הראשית של המאמר, ד”ר שרוטי נגארג’ה  Shruti Nagaraja, Ph.D)), גדלה בהודו והגיעה לטכניון בשנת 2014 לצורך קדם-דוקטורט במעבדתו של פרופ’ אנקרי. כעבור חצי שנה עברה למסלול הדוקטורט. “כאן, ללא משפחה וחרף כל הקשיים, שרוטי הקדישה את כל כישוריה ואת זמנה למחקר,” אומר פרופ’ אנקרי. “עקשנותה, חריצותה ואופייה תרמו להצלחת המחקר ופרסומו. תכונות אלו והגילוי המדהים סייעו בקבלתה לפוסט-דוקטורט אצל פרופ’ אמנדה גרנר באוניברסיטת מישיגן.

בסרטון: תנועה של הטפיל Eh במהירות גבוהה פי 10 מהמציאות ובהגדלה של פי 40