מהפכת הבריאות הדיגיטלית

מימין לשמאל : ד”ר יואכים בהר, נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, פרופ’ ליאור גפשטיין ופרופ’ רפי ביאר.

הטכניון ובית החולים רמב”ם מקימים מרכז לבינה מלאכותית ברפואה, שיקדם מהפכה בקבלת החלטות רפואיות. המרכז, ראשון בישראל ומהראשונים בעולם מסוגו, יפתח מערכות לומדות וטכנולוגיות מתקדמות בבינה מלאכותית לניתוח מצבו של המטופל. הכלים שיפתח יסייעו לרופאים לבחור, בזמן אמת, את הטיפול הרפואי המתאים והמדויק ביותר לחולה. כלים אלה יתבססו על ניתוח מורכב ומהיר של כלל המידע הרפואי הרלוונטי שהצטבר במאגרי ביג דאטה במשך שנים.

בכנס הפתיחה של המרכז, “למידה חישובית ברפואה“, שהתקיים בקריה הרפואית רמב”ם אתמול, 9 במרץ, השתתפו כ-250 איש והרצו בו חוקרים מובילים מ-MIT, הטכניון, רמב”ם, משרד הבריאות, שירותי בריאות כללית וחברות מהתעשייה. את דברי הפתיחה נשאו נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון ומנכ”ל רמב”ם פרופ’ מיקי הלברטל. את הכנס הנחה פרופ’ רפי ביאר, מנהל רמב”ם לשעבר, מהוגי רעיון המרכז החדש.

“זו התרגשות גדולה להיות כאן,” אמר נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון, “כשנכנסתי לתפקידי כנשיא הטכניון לפני  יותר משנתיים בנינו תוכנית אסטרטגית לטכניון. היוזמה הראשונה שיצאה לפועל מאותה תוכנית היא ‘יוזמת בריאות האדם’, שהמרכז החדש לבינה מלאכותית ברפואה, הוא חלק ממנה. הקשר בין הטכניון לרמב”ם הוא מרכיב מרכזי בחזון הזה של שיתוף פעולה וחיבור בין מדע, הנדסה ורפואה והוא משלב שני כוחות חזקים וחשובים. 170 חברי סגל בטכניון עוסקים כיום בסוגיות הקשורות במדעי החיים, ואין לי ספק שיש כאן פוטנציאל עצום.”

נשיא הטכניון פרופ’ אורי סיון

“זו זכות גדולה לפתוח את האירוע הזה הקושר בין רמב”ם, הטכניון ו-MIT,” אמר מנכ”ל רמב”ם פרופ’ מיקי הלברטל, “אני מודה מקרב לב לכל המארגנים וכמובן לאורחים מחו”ל. יש לנו הרבה אתגרים גדולים שעדיין לא פתרנו מבחינה רפואית – זיהומים, הידרדרות חולי קורונה, שיפור הטיפול בכשלי לב ועוד – ואני מאמין ששיתוף הפעולה עם הטכניון יוביל לפריצות דרך משמעותיות.”

החלק הראשון של הכנס עסק במגמות עכשוויות בלמידה חישובית ברפואה; החלק השני – בגופים המחזיקים בנתונים; והחלק השלישי – ביישום למידה חישובית. את הכנס ארגנו ד”ר יואכים בהר, ד”ר דני איתן, ד”ר רונית אלמוג ופרופ’ לאו אנתוני צ’לי, שנשא את ההרצאה המרכזית בכנס.

פרופ’ לאו אנתוני צ’לי, חוקר בכיר ומנהל המעבדה לפיזיולוגיה חישובית ב-MIT, עומד בראש SANA – ארגון הרותם חדשנות טכנולוגית לרווחת האנושות כולה, לרבות ארצות עולם שלישי. הוא גם מייסד MIMIC, בסיס נתונים עצום המשרת יותר מאלפיים חוקרים בכ-30 מדינות וכך יוצר קהילה גלובלית של מחקר נתונים רפואיים.

פרופ’ רן בליצר – מנהל מערך החדשנות בשירותי בריאות כללית, מנהל מכון כללית למחקר, חבר הצוות לטיפול במגפות במשרד הבריאות וראש קבינט המומחים הלאומי להתמודדות עם משבר הקורונה – דיבר בכנס על דרכים לרתום את מדעי הנתונים לשיפור הטיפול הרפואי. “מדעי הנתונים צפויים לחולל מהפכה בעולם הרפואה,” אמר פרופ’ בליצר, “ואין ספק שביג דאטה הוא הזדמנות עצומה; עם זאת, ככל שהמידע מצטבר אנחנו מבינים כי השאלה המרכזית אינה כמה מידע יש לך אלא כמה אתה מכיר אותו, אילו תובנות משמעותיות תוכל להפיק ממנו ומה תוכל להטמיע לטובת שיפור הטיפול הרפואי. תמצית המהפכה: מרפואה מגיבה ברמת המטופל היחיד לרפואה מנבאת, פרואקטיבית ומונעת ברמת האוכלוסייה. כל זה כבר אינו מדע בדיוני והתחלנו בזה כבר לפני יותר מעשור. כיום אנחנו כבר עושים ניבויים כאלה, ומגפת הקורונה האיצה זאת כמובן.”

פרופ’ לאו אנתוני צ’לי

פרופ’ שי מנור מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע”ש ויטרבי בטכניון נחשב לאחד ממומחי הבינה המלאכותית המובילים בעולם. הוא מנהל משותף של MLIS – המרכז ללמידה חישובית ולמערכות נבונות בטכניון – ומדען בכיר ב-NVIDIA. פרופ’ מנור אמר כי “ככלל אני פסימיסט שנוטה לפקפק בהבטחות המדוברות בהקשר של בינה מלאכותית, אבל דווקא בעולם הרפואי אני מאמין שיש, ותהיה, התקדמות משמעותית המבוססת על AI. יש לי כמובן גם אזהרות: לוקח זמן ליישם בינה מלאכותית, והאתגר הגדול אינו לכתוב מאמרים אלא להביא יישומים לשטח. בעניין הזה יש תפקיד משמעותי לרופאים, שרק הם יודעים מה באמת צריך, ואנחנו החוקרים צריכים לסייע בפיתוח מערכות שיעבדו בעולם האמיתי.”

מרכז טכניון-רמב”ם לבינה מלאכותית ברפואה הוא פרי יוזמה משותפת של שני המוסדות ופועל במימון משותף של שניהם. הוא יפעל בתחילה בבניין מאייר ברמב”ם ובהמשך ימוקם במגדל התגליות בקמפוס המערבי בבית החולים. במרכז כבר מתקיימים כיום חמישה מחקרים על חולים מרמב”ם.

המרכז צפוי לחולל שינוי דרמטי באופן האבחון והטיפול בחולים בזמן אמת. לדברי ד”ר יואכים בהר וד”ר אורי שליט מהטכניון, “המרכז ישמש פלטפורמה שיתופית משמעותית שתחבר רופאים וחוקרים מרמב”ם עם מדענים ומהנדסים מהטכניון, זאת במטרה לקדם את האבחון והטיפול הרפואי באמצעות בינה מלאכותית. אנחנו, כאנשי נתונים, זקוקים מעל לכל לנתונים בכמות עצומה – נתוני עתק או Big Data – והעולם הקליני זקוק למומחים שינתחו את אותם נתונים ויפיקו מהם תובנות מועילות. עבורנו כמדענים זהו חיבור חשוב לשטח ואמצעי משמעותי להשפיע על רווחת האדם.”

ד”ר יואכים בהר

“זה החידוש הגדול,” אומר ד”ר אורן כספי, מנהל היחידה לאי ספיקת לב ברמב”ם, חוקר בפקולטה לרפואה ע”ש רפפורט בטכניון וממובילי הקמת המרכז, “כולנו מכירים את הנוהל המקובל – המטופל מתאשפז, עובר בדיקות אבחנתיות ומקבל טיפול כמיטב יכולתו של הצוות הרפואי. החזון החדש שמציג המרכז הוא חזון של אבחון וטיפול המבוססים על מידע נרחב ממספר עצום של חולים. כתוצאה מכך, הרופא יוכל ‘לתפור’ טיפול אופטימלי, מדויק ומותאם אישית למטופל. ייחודו של המרכז בכך שהוא יסייע לנו לתרגם הישגים אקדמיים בתחום הבינה המלאכותית והביג דאטה לכלים טיפוליים הזמינים מיידית ליד מיטת החולה ברוח הרפואה המותאמת אישית.”

הכנס סיכם את תוצאותיה של תחרות לפיתוח מבוסס-מידע (דאטאתון) שהתקיימה בתחילת השבוע בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. בתחרות השתתפו 50 סטודנטים מפקולטות שונות בטכניון, שפיתחו טכנולוגיות שונות הקשורות בניתוח מידע רפואי. את הסטודנטים ליוו 20 מנטורים מהטכניון, מרמב”ם ומהתעשייה.

תמונה קבוצתית של הדוברים בכנס