מתכנתים לטובה

ביום חמישי, 19 במאי, התקיים בפקולטה למדעי המחשב ע”ש טאוב אירוע ההאקתון CS Hack – Doing Good בהשתתפות כ-130 סטודנטים ו-50 מנטורים – אנשי עמותות, בעלי מוגבלויות, מהנדסים וטכנולוגים מהתעשייה ומהפקולטה. האתגר: פיתוח אפליקציות ופתרונות טכנולוגיים לטובת אנשים בעלי מוגבלויות. התוצרים מיועדים לשפר את איכות חייהם של לפחות מ-17% מאוכלוסיית ישראל – בעלי לקות פיזית, נפשית או קוגניטיבית.

המדליסטית הפרה-אולימפית מורן סמואל

הפיתוח שזכה במקום הראשון נקרא  A-eye, משחק מילים על ראייה ובינה מלאכותית. בצוות הזוכה חברים מור ונטורה, הדס בן עטיה ודקל ברב, סטודנטים לתואר שני בטכניון. לדברי ונטורה, המוטיבציה לפיתוח הייתה הגילוי שאחד הקשיים העיקריים של מוגבלות ראיה היא מיפוי של האובייקטים השונים בבית. ונטורה מסבירה שהצוות עבד בהאקתון על פיתוח של מערכת לזיהוי חפצים בבית, שמאפשרת למוגבלי ראייה למצוא את הפרטים השונים בבית, גם אם הם זזו מסיבות שונות.

האקתון בפקולטה למדעי המחשב הוא המשכה של מסורת רבת שנים שנקטעה בתקופת הקורונה. כפי שהסביר פרופ’ דן גייגר, דיקן הפקולטה, ההתמקדות בצרכי אוכלוסיות מיוחדות היא חלק מהפעילות החברתית בפקולטה, וההאקתון נערך תחת הכותרת “מדעי המחשב למען אנשים” – CS4People, פעילות שמטרתה לעודד את הסטודנטים לעשייה למען הקהילה והחברה.

את האירוע פתחה הרצאת אורח של המדליסטית הפרה-אולימפית מורן סמואל, שסיפרה על תפיסת עולמה ועל הדרך שבה התמודדה עם קשיים שונים לאורך חייה והקריירה שלה. סמואל הסבירה לסטודנטים שמציאת פתרונות לאנשים עם מוגבלויות היא פתח לשינוי משמעותי באיכות החיים של אנשים שאין להם הפריבילגיה לחיות ללא המוגבלות. אנשים אלה נדרשים להתמודד עם אתגרים שרוב האוכלוסייה אפילו לא חושבת עליהם, למשל הצורך לתכנן מתי הולכים לשירותים כי שירותים מונגשים לא נמצאים בכל מקום. היא אפילו נתנה לסטודנטים רעיונות למוצרים, שאחד מהם עלה לגמר ההאקתון לאחר שעבר תהליך פיתוח מואץ.

את האירוע הובילו ארבעה סטודנטים מהפקולטה: שלי גולן, טל חקלאי, בני מושייב ומיכאל טוקר. תהליך העבודה על ההאקתון התחיל בתחילת השנה האזרחית וכלל ראיונות עם מתמודדים על מוגבלויות שונות בכדי להבין מה הצרכים המגוונים בתחום וכיצד באה לידי ביטוי השונות בין המוגבלויות השונות. כן נפגשו הסטודנטים עם עובדים ומנהלים בעמותות ובגופים שפועלים למען אוכלוסייה זו (נט”ל, מגדל אור, נגישות ישראל) כדי לזהות אתגרים העולים מהשטח.

שלי גולן, סטודנטית בשנה שלישית ויו”ר ועד הסטודנטים, שנכללה בצוות ההובלה, מבהירה את המוטיבציה לקיום האקתון: “כשתכננו את ההאקתון חשבנו שיש המון נושאים טכנולוגיים להתעסק איתם. לי ולחברי הצוות היה חשוב שהמוקד יהיה חברתי. הרגשנו שיש פוטנציאל גדול בפיתוח פתרונות טכנולוגיים שישפרו חיים של אנשים שבגלל שוק מצומצם קשה לגרום לתעשייה להשקיע בהם.”

בין המנטורים שליוו את הסטודנטים לאורך היום היו עודד בן דב וגיורא לבנה, בוגרי הפקולטה ומייסדי Sesame Enable שפיתחה טכנולוגיה שיודעת לתרגם תנועת עיניים לפעולת מחשב וכך מאפשרת למשותקי ארבע גפיים להשתמש בטלפון החכם. תרומתם לסטודנטים היתה גם בצד הטכנולוגי מתוך ניסיונם כמהנדסים וגם מניסיון החיים של לבנה, המתמודד עם מוגבלות בגלל שיתוק בארבע גפיו. מבחינתם, העזרה לסטודנטים בפיתוח המוצרים נובעת גם מהקשר שלהם לפקולטה וגם מהיכולת שלהם לתרום למען הכלל.

אחרי 24 שעות של חשיבה הוצגו בבוקר יום שישי תוצרי ההאקתון לצוות השיפוט המיוחד שכלל חברי סגל, נציגי עמותות ומנהלים בתעשייה הנמנים על נותנות החסות לאירוע – אינטל, אלביט, מובילאיי, סיטגיק, פיקויה, רפאל וחברת Via. בראש צוות השופטים עמד אהרון אהרון, מנכ”ל רשות החדשות לשעבר. אהרון מצטרף לקולות המדגישים לחיוב את בחירת הנושא. “זו בחירה ראויה שמייצרת אצל המתמודדים פרספקטיבה חשובה על האיזון בין המטרות המוכרות של עולם ההייטק ובין השקעה וחשיבה על הכלכלה והחברה במובן הרחב.”

לדעתו, כמי שהיה באירועים דומים רבים, ההאקתון במדעי המחשב היה מוצלח במיוחד בזכות רמת הארגון, ההשתתפות של הסטודנטים והמנטורים, מעורבות אנשי הפקולטה ובמיוחד רמת הפרויקטים ומורכבותם. “הקבוצות שעלו לגמר וזכו במקומות הראשונים הראו בשלות טכנולוגית, שימוש יצירתי בכלים טכנולוגיים קיימים ופיתחו פתרון ישים וחדשני. הפתרונות החכמים והמתקדמים שהצליחו הסטודנטים לפתח בפרק הזמן הקצר של האקתון היו מאוד מרשימים.”

במקום השני זכו הסטודנטים נדב טור, יניב כרמל, אסף קוברוסקי, דניאל פלג ועומר זיו שפיתחו את Iris, אפליקציה ללקויי ראיה המסייעת להם בזיהוי בגדים והתאמת צבעים.

הזוכים במקום השלישי פיתחו תוסף לכרום שיוצר תרגום לשפת הסימנים. חברת הקבוצה נעם משה סיפרה שהתחילה לחפש עוד לפני האירוע טכנולוגיות מסייעות שאפשר לפתח. “צפיתי בסרטון של ארגון הבריאות העולמי, שהונגש עם תרגום לשפת הסימנים. את תוכנו אינני זוכרת, רק את המחשבה שקפצה לראשי לגבי הכמות העצומה של תכנים שאינם מונגשים כיום עבור אוכלוסייה שלמה.” לדבריה, קיימת תפיסה מוטעית לגבי חשיבותה של שפת סימנים על פני כתוביות בקרב אוכלוסיית כבדי שמיעה, וזו אחת הסיבות שמשימת התרגום בתצורה זו אינה מפותחת מספיק. “לכן במסגרת ההאקתון פיתחנו תוסף לדפדפן שמטרתו להנגיש טקסט ושמע לשפת סימנים באופן אנושי ככל האפשר.” פרט למשה כללה הקבוצה את הסטודנטים דניאל בלקין, נתאי קלוגר, אוריאל אברהם וזיו מור.

פרויקטים נוספים שפותחו בהאקתון:

מערכת בינה מלאכותית המסייעת לכבדי ראייה לנווט באתרים בהתאם לתוכן שהם מחפשים. כיום כבדי ראייה נדרשים להאזין להקראת כל האובייקטים באתר האינטרנט לפי סדר א”ב או מימין לשמאל. המערכת שפותחה מקריאה את האובייקטים על פי סדר הרלוונטיות למילת הקשר שכתבו.

מערכת TrigBlock מתריעה מפני מקטעים בסרטון (אזעקות, סירנות) שעלולים לעורר טריגר לפוסט-טראומה.

מערכת How You Roll פותחה בהשראת הספורטאית מורן סמואל שהעלתה צורך ב”מד צעדים” עבור מתניידים בכיסאות גלגלים. ספירת הצעדים הוחלפה במספר משיכות הגלגל בכיסא גלגלים. מימוש הרעיון כלל שימוש בבקר (ארדואינו) שאליו חובר רכיב המודד תאוצה. הצוות ביצע מדידות על כיסא גלגלים ולאחר איסוף נתונים וסינון רעשים פיתח אלגוריתם עיבוד אותות המזהה את תנועת דחיפת הכיסא ומספר המשיכות בגלגל לפרק זמן מוגדר. המטרה היא להטמיע את האפליקציה בכל שעון חכם.

“כתוביות חכמות” לכבדי שמיעה – מערכת המוסיפה לכתוביות המוכרות ממד חדש של אינטונציה ורגש באמצעות צבע, למשל, על ידי צביעת הכתוביות באדום כאשר הן נאמרות בצעקה. מימוש המערכת התבצע באמצעות בינה מלאכותית לזיהוי מילים במקטע הקולי, סיווג המילים עם אינטונציות שונות בעזרת מדדים שונים​ למשל דציבלים, תדרים וריווח. הפתרון שימושי גם עבור בעלי מוגבלות חברתית החווים קושי בהבנת סיטואציות חברתיות ויכולים להשתמש בכתוביות, או אנשים בעלי קשיי קשב וריכוז עבורם הדגשים בתוכן מועברים באמצעים ויזואליים.

מערכת Hear Me Out המאפשרת לכבדי שמיעה לשמוע אזעקות במצב חירום. האפליקציה מבוססת קול ומתריעה על אזעקות על ידי השוואת הסאונד המוקלט ברקע, להבדיל מהאפליקציה של פיקוד העורף המבוססת על קליטה ולכן גם בעייתית.

מערכת Zebra מתמודדת עם הסכנה הגדולה ביותר ללקויי ראייה – חציית מעברי חצייה מבלי לסטות אל הכביש. האפליקציה מאפשרת לעיוור למקם את מצלמת הטלפון הנייד מולו ובעזרת אלגוריתמי עיבוד תמונה ובינה מלאכותית מזהה את מעבר החצייה ואת אוריינטציית הכיוון ומכווינה את הצועד לדרך הנכונה תוך התרעה על סטייה מהדרך באמצעות צפצופים.

Colorful – פילטר לעיוורי צבעים המותאם באופן אישי למשתמש ופועל כחלק אינטגרלי מהגדרות הטלפון או המחשב הנייד.

אפליקצייתLocalVocal  מסייעת ללקויי ראייה לחוות את הסביבה בצורה מיטבית באמצעות הקלטות המכילות תיאורים ויזואליים במיקום ספציפי מבוסס GPS.

אפליקציה חברתית 2Gather המחברת בין לקויי ראיה המתניידים בתחבורה ציבורית לבין מתנדבים המתניידים גם הם בתחבורה ציבורית ויכולים לסייע ללא מאמץ.

מערכת AccessiBus המסייעת ללקויי ראיה המתניידים בתחבורה ציבורית לתקשר בקלות עם הנהג – לעצור אוטובוסים, לבקש סיוע ועוד.

אלגוריתם חכם שנועד לעזור ללקויי ראייה למקם את פניהם באפליקציות המתחברות למצלמה (זום, טימס וכו’).