הטכניון הכריז על זוכי פרס הארווי

פרס הארווי, הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, יוענק בשנה הקרובה בשני תחומים:

בתחום בריאות האדם יוענק הפרס לפרופסורים קטלין קריקו ודרו וייסמן מאוניברסיטת פנסילבניה ולפרופ’ פיטר קאליס מאוניברסיטת בריטיש קולומביה, ובתחום המדע והטכנולוגיה הוא יוענק לפרופ’ אמריטה הלן קווין ממעבדת המאיץ הלאומי SLAC.

בריאות האדם

מחקריהם של הפרופסורים קריקו, וייסמן וקאליס איפשרו את פיתוחם המהיר ואת אספקתם המהירה של חיסונים אפקטיביים לקורונה. תגליותיהם המדעיות חוללו מהפכה במתן חיסונים יעילים ובטוחים והובילו לפיתוח סוגים חדשים של תרופות ושל טיפולים גנטיים אשר תרמו רבות לרווחת האדם.

פרופ’ קטלין קריקו היא ביוכימאית המתמקדת בביולוגיה של RNA. היא השלימה תואר דוקטור באוניברסיטת סגד בהונגריה מולדתה. ב-24 השנים האחרונות היא עובדת באוניברסיטת פנסילבניה כפרופסורית לנוירוכירורגיה. פרופ’ קריקו נודעה בהתמדתה בעבודה על mRNA נוכח סירובו של הממסד האקדמי באותם ימים להכיר בפוטנציאל בתחום זה. על עבודתה פורצת הדרך היא זכתה בפרסים רבים ובהם פרס יפן, פרס הורביץ, פרס פאול ארליך, מדליית בנג’מין פרנקלין, מדליית קובלנקו, פרס טאנג, פרס וורן אלפרט ופרס Lasker-DeBakey על מחקר ברפואה קלינית.

פרופ’ קטלין קריקו (courtesy of István Sahin-Tóth)

פרופ’ דרו וייסמן הוא אימונולוג המתמקד בביולוגיה של RNA. הוא השלים תואר MD ותואר ד”ר באוניברסיטת בוסטון. ב-1977 הוא פתח את מעבדתו באוניברסיטת פנסילבניה, שם התמקד ב-RNA ובחיסונים. כיום הוא מפתח שיטות להחלפה של חלבונים פגומים גנטית, לעריכת הגנום ולשיגור מדויק של תרופות לתאים ולאיברים תוך התבססות על טכנולוגיות RNA. הוא זכה בפרסים רבים ובהם פרס רוזנסטיל, פרס Lasker-DeBakey על מחקר ברפואה קלינית ופרס VinFuture. יחד עם פרופ’ קריקו הוא זכה בהכרה על עבודתו החלוצית בפיתוח mRNA משופר (nucleoside-modified mRNA), המוביל לדיכוי התגובה הדלקתית למולקולות mRNA וסולל דרך לטיפולים מבוססי RNA.

פרופ’ דרו וייסמן Photo credit :University of Pennsylvania School of Medicine))

פרופ’ פיטר קאליס מהמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולרית באוניברסיטת בריטיש קולומביה הוביל פריצות דרך משמעותיות בפיתוח טיפולים ברפואה ננומטרית תוך שימוש בחלקיקים ליפידיים ננומטריים (LNP) לטיפול בסרטן, טיפולים גנטיים וחיסונים. הוא פיתח חלקיקים ליפידיים ננומטריים המגינים על ה- mRNAומובילים אותו לתאים – פלטפורמה ששימשה לימים בחיסונים מבוססי RNA.

פרופ’ קאליס השלים תואר דוקטור בפיזיקה באוניברסיטת בריטיש קולומביה, שם ייסד מעבדה בראשותו. הוא מייסד שותף בשתי רשתות-מצוינות לאומיות בקנדה – המרכז למו”פ של תרופות (כיום AdMare) ורשת החדשנות ברפואה ננומטרית. הוא הוכתר לקצין במסדר קנדה וזכה בפרסים רבים ובהם הפרס ע”ש הנסיך מהידול, פרס גיירדנר ופרס טאנג. ב-2023 הוא נבחר לעמית החברה המלכותית.

פרופ’ פיטר קאליס (קרדיט צילום: The University of British Columbia)

בתחום המדע והטכנולוגיה

פרופ’ הלן קווין עוסקת בפיזיקה תאורטית. יחד עם רוברטו פצ’יי המנוח היא הציעה פתרון לאחת התעלומות הבסיסיות של הפיזיקה: העובדה שהכוח החזק אינו משתנה תחת החלפה של חלקיקים ואנטי-חלקיקים בשילוב עם שיקוף של המרחב. ההסבר מבוסס על סימטריה חדשה – סימטריית פצ’יי-קווין. סימטריה זו עשויה להסביר גם את תעלומת החומר האפל המהווה את רוב החומר ביקום אך זהותו לא ידועה. סימטרית פצ’יי-קווין מנבאת חלקיקים חדשים המכונים אקסיונים (axions), המאופיינים בדיוק בתכונות הדרושות כדי להרכיב את החומר האפל.

פרופ’ קווין גם הראתה, יחד עם הווארד ג’ורג’יי וסטיבן וויינברג המנוח, כי למרות הבדלי העוצמות של הכוח החזק, החלש והאלקטרומגנטי באנרגיות נמוכות, הם יכולים לנבוע מכוח אחד באנרגיות גבוהות, שם העוצמות שלהם מתלכדות. תגלית זו הובילה למסגרת התאורטית המוכרת כיום כ”תאורית האיחוד הגדול”.

תגליותיה של פרופ’ קווין פרצו נתיבי מחקר חדשים הן בפיזיקה התאורטית והן בפיזיקה הניסויית, והן צפויות להוביל לפריצות דרך משמעותיות בהבנת מבנהו הבסיסי של היקום.

פרופ’ קווין קיבלה תואר ד”ר מאוניברסיטת סטנפורד והייתה פרופסורית לפיזיקה ב-SLAC ונשיאת החברה האמריקאית לפיזיקה. היא חברה באקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית, וברשימת הפרסים שלה נכללים מדליית דיראק, מדליית אוסקר קליין, מדליית קרל טיילור קומפטון, מדליית בנג’מין פרנקלין ופרס סקוראי. לפרופ’ קווין הייתה גם תרומה משמעותית לחינוך למדעים.

פרופ’ הלן קווין. (קרדיט צילום: Dan Quinn)

פרס הארווי, בסך 75,000 דולר, נוסד בשנת 1971 על ידי ליאו הארווי (1973-1887), תעשיין וממציא, ידיד מסור של הטכניון ומדינת ישראל ומתומכיהם הנאמנים. הוא מוענק על ידי הטכניון בכל שנה על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות. במרוצת השנים הפך הפרס ל”מנבא נובל” משום שיותר מ-30% מהזוכים והזוכות בו זכו לימים בפרס נובל.

הפרסים יוענקו לארבעת הזוכים בחודש יוני 2024 באירוע חגיגי שיתקיים במהלך מושב הקורטוריון, חבר הנאמנים של הטכניון, שייערך בסימן 100 שנה לפתיחת שערי הטכניון.

לרשימת הזוכים בפרס הארווי לחצו כאן