בינה מלאכותית מותאמת אישית

המפגש במסגרת התוכנית “אמן בקמפוס” (שנערך ב-28.2.24) עסק בהתפתחויות ובהשלכות ההתקדמות הרבה שנעשתה בשנים האחרונות בתחום האינטליגנציה המלאכותית עד לכדי האפשרות לייצר התאמה אישית עבור כל אחד מאיתנו בהיבטים אינטרדיסציפלינריים רפואיים, גנטיים וגם התאמת מוסיקה על פי טעם אישי לכל דורש.

מוסיקה, מדע, השראה

ד”ר אורית וולף, הפסנתרנית הבינלאומית ומנחת הארוע, פתחה את המפגש בסקירה כיצד אפליקציות מוסיקליות מאפשרות למשתמשים לבחור סגנונות ויוצרים אהובים ולקבל תכנים מוסיקליים בהתאמה אישית, אך לא רק. כיום יכול כל משתמש לייצר מוסיקה בהתאמה אישית על פי הזרמת נותנים ועריכת מקטעים מוסיקליים ולהיות “מלחין” מוכר בעל זכויות יוצרים.

אפליקציות מתקדמות מייצרות עבור המשתמש האינדיבידואל מוסיקה המותאמת למצב רוחו או על פי היסטוריית השימוש שלו בזמנים שונים. ד”ר וולף תיארה כיצד מחקר שלה ושל ד”ר אלכס ברונשטיין בוחן התאמה מוסיקה על פי מדדים פיסיולוגיים ביולוגיים (קצב נשימה, דופק וכו’) המצביעים על העדפותיו של המאזין.

לצד היתרונות והאפשרויות הכמעט בלתי מוגבלות הוצגו החששות כי מערכות האינטליגנציה המלאכותית יכוונו את המשתמש לאפיק מסוים וימנעו ממנו לחקור ולהכיר סוגים שונים מוסיקה.

החשש בהיבט הרחב יותר היא פגיעה ביצירתיות או מכך שהמערכות ילמדו להכיר לעומק את המשתמש עד לכדי אובדן הפרטיות.

ד”ר אורית וולף

בהמשך הפאנל הוצגו אסכולות שונות הבוחנות את השפעות האינטליגנציה המלאכותית בתחומי הרפואה והטכנולוגיה.

פרופ’ סתווית אלון שלו (הפקולטה לרפואה ע”ש רפפרוט) המחישה את הדמיון הגנטי הרב בין בני האדם והשונות המזערית (שונות של 0.1% במספר הגנים בין אדם לאדם).

למרות הדמיון הרב המטען הגנטי הספציפי שכל אדם נושא עימו מבדל ביננו מבחינת המאפיינים, התכונות, הכישורים והפוטנציאל הגנטי.

ההתקדמות המחקרית שנעשתה בתחום פיצוח הגנום האנושי מאפשרת לנו לאתר מראש גנים העוברים שינוי (מוטציה) ועלולים להוביל למחלות כמו סרטן.

בעתיד, האינטליגנציה המלאכותית תצמצם את משך הסריקה והדיוק, בכך עשויה לקדם אותנו משמעותית בצמצום מספר החולים ולסייע בהבראתם.

פרופ’ שי שן-אור (הפקולטה לרפואה ע”ש רפפרוט), התייחס כיצד המאפיינים הסביבתיים, ההרגלים, התחביבים וההיסטוריה האישית וההתפתחותית של כל אינדיבידואל משפיע על חוסנו. מעבר למטען הגנטי אדם אשר הרגליו הם אורח חיים לא בריא הכולל למשל עישון, שתיה, אכילה לא נכונה יושפע אחרת מחיסונים ומחלות מאשר

אדם עם מטען גנטי ופוטנציאל גנטי הדומה לו.

פרופ’ שן-אור התייחס להתאמת תרופות וחיסונים באופן אישי והראה כיצד נכון להיום כיוון שהשונות בחותם האישי היא כל כך גדולה בין בני האדם הפיתוח המחקרי הוא כל כך מורכב ויקר עד כדי כך שהוא אינו כדאי או ישים. עם זאת בזכות האינטלגינציה המלאכותית מה שנראה דמיוני רק לפני 25 שנים הולך וקורם אור וגידים.

ד”ר הישאם עבד אלחלים, מהמחלקה ללימודים הומניסטים ואמנויות, הדגים כיצד תוכנת

הchat gpt- הביאה לפריצת דרך בשנה אחרונה בתחום האינטליגנציה המלאכותית.

עם זאת הכלי רחוק מלהיות מושלם ולעיתים מושפע מהטיות תרבותיות, חברתיות המפלות קבוצות או מגזרים.

ד”ר עבד אלחלים הראה כיצד הרגולציה בתחום מתעדכנת באופן תדיר (בישראל ומחוצה לה) לאור הסיכונים משימוש לא מבוקר באנטליגנציה המלאכותית. בסיום דברין ציין ד”ר עבד אלחלים כי השימוש באינטליגנציה מלאכותית תוביל בסופו של תהליך את האנושות למקום משופר אשר יקל בפיתוח תרופות עתידיות וריפוי מחלות.

בין הדוברים, כנהוג במפגישי הסדרה,  נוגנו קטעי מוסיקה מתקופות שונות על ידי מרצים וסטודנטים.

חברי הפאנל משמאל לימין: ד”ר הישאם עבד אלחלים, פרופ’ סתווית אלון שלו, פרופ’ שי שן-אור, ד”ר אורית וולף

הכנר ג’ריס סלאח, סטודנט לתואר שני מהנדסה ביו רפואית.

באחד הרגעים המפתיעים של האירוע הצטרפה פרופ’ סתווית אלון שלו לד”ר וולף לנגינת קטע קלאסי בארבע ידיים.

הפרויקט “אמן בקמפוס” הוא יוזמה של נשיא הטכניון, פרופ’ אורי סיון.

התוכנית מתקיימת הודות לתרומתה של הגב’ סוניה מרשק.

התוכנית מנוהלת על ידי המחלקה ללימודים הומניסטיים ואמנויות.

המפגש הבא בסדרה ייערך בתאריך 22.5.24  תחת הכותרת:

אלגוריתם ויצירתיות בעידן האינטליגנציה המלאכותית:
ממכונת ראמנוג’ן לאלגוריתם מוסיקלי

לפרטים והרשמה: לחצו כאן