משלחת סולידריות מאוניברסיטת ייל ביקרה בטכניון

מלחמת חרבות ברזל ממשיכה לייצר עוינות וחרמות כלפי ישראל מקרב חוגים נרחבים בעולם בכלל, ובאקדמיה בפרט. צעדים אלו מאיימים על המשך התפתחותם של המחקר והחוקרים הישראלים בזירה הבינלאומית. על רקע זה הדהדה הצהרתם של חברי המשלחת מאוניברסיטת ייל, בעת ביקורם במרכז המבקרים המחודש בטכניון “חשוב היה לנו להגיע להפגין סולידריות, לעודד שיתופי פעולה מחקריים ולראות כיצד אנו יכולים לתמוך ולסייע ברמה האישית וכקולקטיב. גאים לעמוד לצידכם”

24 חברי משלחת האוניברסיטה היוקרתית (המגיעים מפקולטות שונות ומגוונות מתחומי הביו-רפואה, הנדסה, ניהול, גנטיקה, ביולוגיה, משפט, חינוך, פסיכיאטריה, כימיה, פיסיקה, מדע המדינה, ותחומי מדע נוספים..) תארו, בפגישתם עם חברי הנהלת הטכניון, את התרשמותם העזה מהסיורים המודרכים שעשו באתרי הקיבוצים המפונים בדרום, בבתי החולים, בכיכר החטופים ובצפון: “הופתענו לגלות כיצד ישראל ממשיכה לגלות עמידות, חוסן והתנהלות מעוררת השראה בהתאמת שגרה למצב החירום”.

פרופ’ אורי סיון, נשיא הטכניון, פרופסור עודד רבינוביץ, משנה בכיר לנשיא, ד”ר רפי אבירם, משנה לנשיא ומנכ”ל, פרופ’ נעם אדיר, משנה לנשיא למחקר, פרופ’ ליהי צלניק-מנור, משנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה, פרופ’ וויין קפלן, סגן נשיא לקשרי חוץ ופיתוח משאבים ופרופ’ עדי זלצברג סגנית הנשיא לגיוון והכללה, ניהלו בפגישתם עם חברי המשלחת שיח אודות היערכותו ותפקידו של הטכניון לאור ארועי ה-7.10.

פרופ’ סיון סקר בפני חברי המשלחת כיצד במאה השנים האחרונות צמח והפך הטכניון למוסד האקדמאי מוביל ומשפיע בישראל ובעולם.

לראיה מכשיר הטכניון כ-40% מהמהנדסים המובילים בתעשייה אשר אחראים על חלק ניכר מהתשתיות ההנדסיות בישראל. כך גם במדע ובתעשיות נוספות.

“שורשיו של הטכניון נטועים עמוק בקהילה. הוא נוטל תפקיד היסטורי הוא בביצור בטחונה של ישראל, כלכלתה וחברתה. זה ה-D.N.A  הטכניוני. זוהי מחויבות שלקחנו על עצמנו לפני 100 שנים וזהו ייחודו”, הסביר פרופ’ סיון.

הנשיא תיאר כיצד נערך הטכניון אד הוק לתת מענה וסיוע ראשוני למפונים, לסטודנטים ולחברי הסגל.

כחלק ממערך סיוע אזרחי והתנדבותי סיפק הטכניון ציוד, מזון ופתרונות דיור במעונות הקמפוס ולמאות מפונים מהדרום והצפון שנאלצו לעזוב את ביתם בהתראה קצרה.

עוד צוין בפגישה כי 3,500 מאנשי בית הטכניון גויסו למילואים.

שלושה סטודנטים נפלו בלחימה, אחד מהם היה אמור להתחיל את לימודיו השנה.

ל-65 מחברי בית הטכניון יש קרובי משפחה שקיפחו את חייהם במלחמה.

12 מבני משפחות חברי הטכניון נחטפו, 3 שוחררו.

הטכניון עומד בקשר עם הסטודנטים וחברי הסגל באמצעות לשכת הדיקנט ומסייע היכן שניתן.

פרופ’ סיון פירט על אופן הסיוע הכלכלי, האקדמי, והרגשי התקדימי הניתן למשרתי המילואים ולסטודנטים הזכאים בהיבט הכוללני והפרטני באמצעות מענקים, מלגות, קורסי הכנה והשלמות, סדנאות, כיתות לימוד מיוחדות, פעילויות ייעודיות ל”נחיתה רכה” במעבר מהמילואים לאקדמיה, הקלות אקדמיות, מתן אפשרות לפריסת עומסים, דחיות מועדי משימות לנוחיות הסטודנטים, חונכות וליווי אישי, מתן מענה לצרכים רגשיים ונפשיים, הכשרת צוות ייעוץ להתמודדות עם טראומה, טיפולים פסיכולוגיים למעוניינים ומתן מענה אישי ממוקד בכל סוגיה.

“אנחנו עם הפנים לעתיד. יש לנו משימה חשובה הכשרת דורות העתיד של החוקרים, המהנדסים, המדענים, המחנכים, האדריכלים שימשיכו להצעיד את מדינת ישראל קדימה.

אנחנו פועלים לחיזוק קשרי המחקר עם האוניברסיטאות המובילות בעולם ולהידוק הקשרים עם הקהילה היהודית בצפון אמריקה” , הוסיף הנשיא.

בסיכום הפגישה עם חברי ההנהלה נפגשו חברי המשלחת עם אנשי סגל אקדמי נבחרים לצורכי קידום שיתופי פעולה מחקריים אפשריים.

חברי המשלחת סיפרו כי ישנם מרצים באוניברסיטת ייל אשר יש להם קרובי משפחה שנפגעו ישירות בארועי ה-7.10 וכי בקרבם ישנה הזדהות גדולה עם החברה הישראלית. הם סיכמו, בהתרגשות, את ביקורם בכך שקבלו הבנה מעמיקה יותר למקור החוסן החברתי בתקופה המאתגרת והבטיחו לסייע, עם שובם לאוניברסיטה, גם בהסברה ו”כשגרירים”.