באש ובמים
יום העיון השנתי בהנדסת מים וסביבה בטכניון הוקדש לפרופ' מנחם רבהון ז"ל, חוקר שתרם רבות למשק המים בישראל וזכה להשיא משואה ביום העצמאות ה-64 למדינת ישראל
ב-13 במרץ התקיים בטכניון יום עיון בנושא הנדסת מים וסביבה. זהו יום העיון השמיני בסדרה והוא הוקדש לזיכרו של פרופ’ מנחם רבהון ז”ל.
ראש מכון המים, פרופ’ ערן פרידלר, פתח את האירוע ואמר: “אני שמח מאוד על קיומו של יום העיון הזה. היה לי המזל ללמוד אצל פרופ’ רבהון ז”ל ולערוך איתו מחקר ב’מקורות’ – מחקר שעדיין משפיע על התפעול של אחד החלקים במוביל הארצי. הוא היה חוקר יוצא דופן שידע לשלב ידע בסיסי עם תוצאות יישומיות המשפיעות על העולם”.
דיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית, פרופ’ אורי להב, אמר כי פרופ’ רבהון היה מהחוקרים המשמעותיים ביותר בעולם בתהליכים פיזיקוכימיים בטיפול במים ושפכים. “הוא לימד אותי קורסים בתואר השני, בתחילת שנות התשעים, וכשחזרתי מפוסט-דוקטורט הוא הכניס אותי לפרויקטים לאומיים ברשות המים – שיתוף פעולה שנמשך גם כשהיה בגמלאות. הוא היה מורה מעשיר, ידען גדול, חוקר מצוין ואדם בעל רעיונות מקוריים שמחקריו עדיין משפיעים ומצוטטים בספרות המדעית”. בהתייחסו לנוכחים אמר הדיקן כי “אני מבקש לומר תודה לסטודנטים ולחברי הסגל שלנו ששרתו במילואים. בתחילת המלחמה גויסו 30% מהם, וההקרבה הזאת ראויה להערכה מכולנו. כדי לעזור להם דחה הטכניון את פתיחת שנת הלימודים והוא מציע עכשיו סיוע נרחב לסטודנטים לחזור ולהשתלב בלימודים”. פרופ’ להב גם הביע צער על הטבח הבלתי נסלח ב-7 באוקטובר, על המתים מקרב אזרחי ישראל וכוחות הביטחון, על החטופים שעדיין בעזה, על האזרחים הישראלים הרבים שנאלצו להתפנות מבתיהם ונמצאים בחוסר וודאות, וגם על ההרס הרב והקורבנות של בלתי מעורבים בעזה.
פרופ’ אורי שביט, ראש היחידה להנדסת הסביבה, מים וחקלאות, דיבר בפתיחת האירוע על קשיי התקופה הנוכחית ועל המאמץ לשוב למחקר ולהוראה. הוא הודה למארגני יום העיון ובראשם ד”ר נעמה לנג-יונה ופרופ”ח ברק פישביין.
פרופ’ עוזי רבהון, בנו של פרופ’ רבהון ז”ל, סיפר כי כבר בילדותו הוא ראה עם אחיו את העשייה האקדמית של אביהם. “הוא היה מארח את הסטודנטים שלו בסלון, מסביר להם בסבלנות את המדע הבסיסי ודורש מהם להבין ולפתור בעיות בעצמם”. הוא אמר כי אביו היה מדען, מורה ואזרח. “כמדען במשך 70 שנה הוא חיפש תמיד דרכים להרחיב את המחקר, לקדם פרסומים, לייצר קשרים עם מוסדות בין-לאומיים מובילים ולגייס כספים מקרנות תחרותיות – רק לא מגרמניה. כמורה הוא דאג תמיד למלגות לסטודנטים. הוא היה תובעני מאוד אבל נתן דוגמה אישית, ותמיד התייחס באופן שווה והוגן לכולם – דתיים וחילונים, יהודים ולא יהודים. ההוראה שלו הושפעה מאוד מדרכי הלמידה שהכיר כאיש מאמין המתעניין בגמרא ובפרשת השבוע. כאזרח – ולפני הכל, אזרח הטכניון – הוא הבין כמה חשוב שחברי סגל יקבלו תפקידים אדמיניסטרטיביים כדי להשפיע על הסביבה האקדמית, ואת ימי שלישי אחר הצוהריים הוא פינה תמיד לישיבות סנאט. הוא לא הסתפק בפעילות אקדמית אלא היה מעורב מאוד במשק המים. על הממשק הזה בין עבודה מדעית לתרומה למדינה הוא זכה להשיא משואה ביום העצמאות ה-64, בשנת 2012.”
פרופ’ רבהון נולד בפולין בשנת 1929 ושם למד בעת ובעונה אחת ב”חדר” ובבית ספר עברי ציוני. עם פלישת הגרמנים לפולין בספטמבר 1939 ברחה המשפחה מתוך כוונה להגיע לארץ ישראל, אך נעצרה על ידי הצבא האדום ונאלצה להתמודד עם רעב ועוני. משחזרה המשפחה לפולין השלים מנחם את לימודי התיכון וב-1950 עלתה המשפחה לישראל. מנחם התקבל לחיל המדע (לימים רפאל). הוא החל ללמוד הנדסה כימית בטכניון, שם הכיר את רעייתו לעתיד, ואת לימודיו מימן בעבודות סבלות בנמל. ב-1957 יצא ללימודי תואר שני בברקלי, ובשובו הקים את המחלקה הראשונה בישראל להנדסת סביבה. המחלקה התמקדה בטיפול במים ובשפכים ובהשבתם. הוא הנחה יותר מ-50 סטודנטים לתארים מתקדמים ושבעה מהם מכהנים כפרופסורים בארץ ובחו”ל. בשנת 2009 הוא ייסד את פרס דניאל שירן לזכר נכדו דניאל שירן ז”ל, לוחם גולני שנפל במלחמת לבנון השנייה.
את הרצאת הפתיחה לזכרו של פרופ’ רבהון נשא פרופ’ עיסאם סבאח, שהשלים את כל תאריו בטכניון (הנדסה כימית והנדסה אזרחית וסביבתית) וכיום הוא חבר סגל במכללת בראודה ושותף באגודת הגליל בשפרעם. הוא סיפר רבות על פרופ’ רבהון ולאחר מכן התמקד בחלק המדעי של ההרצאה על “הממשק בין הנדסת איכות המים והמנגנונים הפיזיקו-כימיים”. את שאר ההרצאות ביום העיון נשאו פרופ’ אורי להב (שיטה כרומטוגרפית להפרדה של יוני רובידיום מתמיסות מרוכזות), ד”ר רזי אפשטיין (הינדוס סלקטיביות בין מומסים בתהליכי ממברנות), פרופ”ח אלכס פורמן (שיטות חשמליות לניטור תנועת מזהמים בסביבה נקבובית), ד”ר נעמה לנג-יונה (מפריחה מימית ועד סופות אבק: אסטרטגיות פעילות והישרדות של מיקרובים באוויר), ד”ר יניב אדרי (לזרום, להתעוות או להישבר? הקשר בין זרימה בלחץ גבוה למעוות הידראולי בתת-הקרקע), פרופ”ח עדי רדיאן (פיתוח ביו-קפסולות בעלות ליבה נוזלית לשימושים סביבתיים), פרופ’ ערן פרידלר (מערכות קציר גשם עירוניות כאמצעי להפחתת צריכת מים שפירים והקטנת זרימות נגר עירוני), פרופ’ אבי אוסטפלד (הגברת אמינות רשת חיישנים להגנה מפני זיהום רשתות אספקת מים בעת התקפת סייבר), פרופ”ח אמיר דגני (גישה סינרגטית לחישת זיהום ימי ואווירי עם כלים בלתי מאוישים), ופרופ”ח ברק פישביין (חינוך מכונה בהנדסת סביבה).
יום העיון כלל גם מושב פוסטרים של הסטודנטים של היחידה, היווה מקום מפגש לדיונים בין תחומיים וכן ממשק בין אקדמיה לתעשייה הסביבתית בארץ. שמות הזוכים בתחרות הפוסטרים:
מקום ראשון – ארז ראק, דוקטורנט, מנחה: פרופ”ח יורי גנדל.
נושא המחקר: Catalytic Selective Separation of Metals from a Metal-Organic Chelate Complex
מקום שני – ירון פרנקו, דוקטורנט, מנחה: פרופ”ח אמיר דגני.
נושא המחקר: Dynamic analysis of open and closed chained systems using Discrete Body Dynamics
מקום שלישי – סתיו כהן, מגיסטר, מנחה: פרופ”ח ברק פישביין.
נושא המחקר: Cyber-Physical-Human Systems Secure & Optimal Operations Through GenAI
חביב הקהל – נריה פרץ לפיד, דוקטורנט, מנחה: פרופ”ח יעל דובובסקי.
נושא המחקר: Herbicides applications by drones, enhancing agronomical effectiveness while reducing spray drift