“קמפוס במלחמה”

אירועי הפתע של ה-7.10 הצריכו תגובות והיערכויות מיידיות בכדי לתת מענים בתחומי הבטחון האישי, החברתי, הכלכלי והאקדמי עבור סטודנטים ואנשי אקדמיה בטכניון ובכלל. פאנל במסגרת מושב הקורטוריון דן מזויות שונות כיצד השפיעו ארועי ה-7.10 על חיי הקמפוסים. הפאנל נערך בהנחייתה של פרופ’ ליהי צלניק-מנור, המשנה לנשיא לחדשנות וקשרי תעשייה ובהשתתפות המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, ד”ר רפי אבירם, דיקנית הסטודנטים, פרופ’ אילת פישמן,  עו”ד בכיר ג’ף אברמס, מנהל אזורי בליגה נגד השמצה ורויטל ריבקין, סטודנטית שנה ד’ להנדסה ביו-רפואית ורכזת קיימות באס”ט 

משמאל לימין: פרופ’ ליהי צלניק-מנור, עו”ד ג’ף אברמס, רויטל ריבקין, ד”ר רפי אבירם ופרופ’ אילת פישמן

המשנה לנשיא ומנכ”ל הטכניון, ד”ר רפי אבירם , תיאר כיצד נקט הטכניון יוזמה כבר מהרגעים הראשונים של המלחמה ושיתף את קהל הפאנל בחוויותיו האישיות מיום ה-7.10.

“בתוך זמן קצר אפשר היה להבין מהדי האזעקות וההתפוצצויות מסביב לעיר מגוריי, יהוד, כי מדובר באירוע חריג ויוצא דופן. הדאגה הראשונה היתה לאנשים שנמצאים בקמפוס. בשיתוף מערך תפעול, תשתיות ויחידת הביטחון נפתחו כל המרחבים המוגנים והמקלטים בזמן שיא. מתוך האזנה לתקשורת  והקשר עם פיקוד העורף, התחלנו לגבש תמונת מצב ראשונית, שכמובן בשעות הראשונות היתה חסרה במידע רב. יחד עם זאת, היה חשוב לצאת בהודעה מיידית לדיקנים, ראשי המינהל והיחידות. תוך פחות משעתיים מתחילת האירועים יצאה הודעת עדכון מנשיא הטכניון, הקובעת את תהליך ההערכת המצב בו התחלנו ב – 7 באוקטובר 2023 והמשכנו עוד חודשים רבים. במהלך ארבעת חודשי המלחמה הראשונים, ניהלנו ישיבות הערכות מצב עם מטה החירום של הטכניון, רכשנו ציוד רב, ביצענו תרגולים ומשחק מלחמה וקיימנו מפגשים עם בעלי התפקידים בטכניון ומחוצה לו. כל זאת על מנת להיות ערוכים ומוכנים בצורה מיטבית לכל תרחיש. במקביל העברנו הנחיות שוטפות ומעודכנות לבית הטכניון”.

ד”ר אבירם הדגיש בדבריו את המרכיב המרכזי להצלחת המעבר המהיר משגרה ל”שגרת חירום” בטכניון. “האנשים – חברות וחברי הסגל האקדמי, המנהלי והסטודנטים, שנרתמו בסולידריות ובתחושת מחויבות עצומה לכל הפעילויות בטכניון. אם יש ‘רכיב סודי’ בתפריט הטכניון, שהופך אותו למותג, זהו המרכיב האנושי הנושא את רוח הטכניון וערכיו לאורך שנים כה רבות.”

אי אפשר לברוח מהמציאות חייבים לפעול

בהמשך הפאנל תיארה רויטל ריבקין כיצד ארועי אותו יום השפיעו עליה.

“בבוקר ה-7.10 התכוננתי למבחן שהיה אמור להיערך יום למחרת. החדשות הרעות על מתקפה נוראית התחילו לזרום. אולי כצורך אסקפיסטי העדפתי להתמקד בלימודי ולהדחיק את הסביבה. כך נחסכו ממני באותם רגעים שמועות ותמונות איומות שנפוצו ברשתות החברתיות. כבר בצהריים החלטתי שאני לא יכולה להמשיך “לברוח מהמציאות” וחייבת לפעול. יחד עם אס”ט התחלתי לעסוק בהתנדבות, ריכוז מזון, ציוד אישי וציד רפואי למפונים ולחיילים. בימים הבאים התנדבנו בחקלאות, ביקרנו פצועים וסייענו היכן שיכולנו. הייתה רוח אמיתית של אחדות שרוממה את כולנו.

גאים בסטודנטים הערכיים שלנו

דיקנית הסטודנטים, פרופ’ אילת פישמן,  אשר כונתה “אמא ל-14,000 סטודנטים”, נקטה יחד עם צוותה בצעדים חסרי תקדים בכדי להתאים מעטפת תמיכה עבור כלל הסטודנטים.

“מעולם לא נעשה בטכניון כל  כך הרבה למען המילואימניקים. הטכניון הוביל את כלל האוניברסיטאות בארץ בכך ששם את הסטודנט במרכז. סרקנו את הצרכים של הסטודנטים שלנו ואף ביצענו סקרים משלימים והתקשרויות ברמה פרטנית עם מילואימניקים. אחד הדברים שהפתיעו אותי הייתה הדאגה הגדולה של מילואימניקים אשר נמצאו בזירות לחימה וחששו שלא יספיקו להגיש עבודות בזמן או לגשת למבחנים. לאור זאת יצאנו בהודעה על דחיית פתיחת השנה האקדמית, מתן פטורים ממועדי ב’ של סמסטר אביב וקיץ תשפ”ג, דחיית והקלה במועדי הגשת עבודות אקדמיות ושיעורי בית בחורף תשפ”ד. הענקנו סיוע אקדמי במסגרות קבוצתיות ואישיות, העברנו מסרים של סיוע, חיזוק ותמיכה. הכשרנו יועצים להתמודדות עם נפגעי טראומה, דאגנו להעניק לסטודנטים דרכי טיפול והתמודדות נפשית. הצענו סיוע כלכלי ועוד.. . פעלנו על פי המצפן המוסרי והערכי שלנו. אני מודה למשנה הבכיר פרופ’ עודד רבינוביץ’ ודיקן לימודי הסמכה פרופ’ חוסאם חאיק על ההירתמות המהירה ויצירת מתווה התאמות לסטודנטים וגאה מאוד בסטודנטים הערכיים שלנו”.

“אנו חוששים שההתפרעויות שאנו עדים להם בקמפוסים בארצות הברית הן רק ההתחלה”

עו”ד בכיר ג’ף אברמס, מנהל אזורי בליגה נגד השמצה מלוס אנג’לס הציג תמונה עגומה של המצב נכון להיום בקמפוסים בארצות הברית. ע”פ נתונים שליקטה הליגה נגד השמצה נמצא כי לאחר 40 שנות מדידה, השנה היו מספרי שיא של מקרי אלימות ממניעים אנטישמיים בקמפוסים בארצות הברית (8873 לעומת 3699 בשנה שעברה אשר הייתה הגבוהה ביותר עד אותה העת).   “מטרתנו היא לעזור ולהגן על יהודים אך המצב כרגע מאוד לא טוב. הקמפוסים נמצאים על הקצה ויש חשש אמיתי שמה שאנו עדים כרגע: החרם האקדמי, הנידוי של הסטודנטים והמרצים הישראלים כמו גם האלימות הם רק הקדימון” ציין עו”ד אברהמס.

בפאן החיובי, נשיאי אוניברסיטאות אשר נקטו בגישה סלחנית כלפי מפגינים פרו-פלסטינים אשר מחו באופן בלתי חוקי, פוטרו או שינו את גישתם. חלק מהאוניברסיטאות התאגדו והוציאו הודעות גינוי פומביות כלפי נקיטת חרמות אקדמיים נגד ישראל.

“אנו בליגה נגד השמצה פועלים במגוון דרכים ובשיתופי פעולה עם ארגונים נוספים בחזית תקשורתיות והדיפלומטית בכדי לעורר מודעות ולהשפיע על דעת קהל ומקבלי החלטות בתקווה לייצר שינוי”.

לומדים, חוקרים, עובדים ובוכים

לאורך הפאנל הוזכרו האתגרים והקשיים היום יומיים בהתמודדות עם שגרת המלחמה שנכפתה על הקמפוסים בישראל. התמודדות מתמדת עם אובדן ושכול הנוגע באופן ישיר ברבים גם מבין באי הטכניון.

משפחת הטכניון איבדה שני סטודנטים: רס״ר במיל׳ דב משה (דובי) כוגן ז”ל ו- סרן (מיל׳) דניס קרוחמלוב וקסלר ז”ל

וארבעה בוגרים: אדר’ יורם בר סיני ז”ל, סרן (מיל’) יעקב נדלין ז”ל, ד”ר חגית רפאלי מישקין ז”ל, רס”ם (במיל.) אלירן יגר ז”ל.

ברגע אינטימי ומרגש במיוחד, אשר סיכם את הארוע, שיתפה מנחת הפאנל פרופ’ ליהי צלניק-מנור במשמעות האישית של צמד המילים הדואליות “קמפוס במלחמה” עבורה.

“המשמעות של המשגת הביטוי ‘קמפוס במלחמה’ עבורי מתבטא בהמשך עשיית העבודה בקמפוס על הצד הטוב ביותר במהלך היום ובערב ללכת לשבעה ולבכות על מותו של נופל יקר לי”.

מושב קמפוס במלחמה

צילומים: שרון צור